אחרי התמונות האיומות

[סהר-תמיכה]

אחרי התמונות האיומות

לא נשאר הרבה להגיד. רק שתמשרו על עצמכם, אולי מותר לכבות את הטלוויזיה לזמן מה, להפסיק להציף את עצמנו שוב ושוב ושוב בזוועות. כן, יש אכזריות רבה בבני אדם. ויש גם המון טוב. ואולי זה הכי קשה, שזה וגם זה קיים. בימים כאלה מבינים כמה הכל שברירי.

סהרורי

לכולכם.

 

[agness_666]

איזה מוזר זה

שבד"כ אנחנו רגילים להזהר וחוששים מפיגועים כאן. וכל זה כל כך מתגמד מול הזוועה הזו שקרתה היום. פתאום כולנו דאגנו לחברים מניו יורק (שהיו ממש לא רחוק ותודה לאל שלא קרא להם כלום). ארה"ב מסמלת מן יציבות ועוצמה, תמיד המחשבה היא שהם חזקים והם בעצם שמייצבים את העולם. ופתאום....... לא יודעת מה אתכם, אני חייבת לראות ולקרוא כל פיסת חדשות, כדי להיות מעודכנת, לדעת מה קרה, כאילו שזה מה שיעזור אם תפרוץ מלחמה. לא משנה, סתם הייתי צריכה לשפוך.... עצוב..........

 

[נטע....]

ואני עדיין אדישה...

אני נכנסת היום בבוקר לאינטרנט ורואה דווח על 20,000 הרוגים עם אפשרות לעלייה של 25,000. לפני כמה ימים כתבתי כאן על האדישות שלי למצב הבטחוני בארץ. גם עכשיו, אחרי שקרה אסון כזה וכולם כואבים ומזועזעים, אני נשארת ריקה. לא מרגישה. ואולי זאת באמת ההכחשה. ואולי.... לא יודעת בעצם....

 

[סהר-תמיכה]

נטע, זה בלתי נתפס

לא ניתן להבין את הזוועה הזו. פשוט לא ניתן.

 

[נטע....]

באמת אי אפשר להבין

והכל מבני אדם. לא משמים...

 

[אני מאוהבת]

בלי מלים