אחרי חודשיים היא נפרדה ממני - התייעצות
שלום חברים,
אני בן 36, יצאתי בחודשיים האחרונים עם בחורה בת 37 שמאוד מוצאת חן בעיניי.
היא עובדת בחינוך המיוחד, ואחרי חודשיים שאנחנו יוצאים היא התכוננה למבחן חשוב של תואר שני, הגעתי אליה לבית בשביל שנלמד ביחד למבחן שלה.
בזמן הזה שהייתי אצלה בבית, כשהיא הלכה לשירותים ניצלתי את הזמן הזה והשתמשתי בסמרטפון, יש קבוצות בפייסבוק שאני פעיל בהם, ויש לי 2 או 3 ידידות. ברגע שהיא חזרה מהשירותים היא שאלה מה עשיתי בפלאפון, ולא הרגשתי בנוח לשתף אותה, אפילו עוד לא שכבנו וכבר היא רוצה שאשתף אותה, לא הרגיש לי נכון.
מכוון שהיא לחצה, סיפרתי לה שהייתי בפייסבוק, יש קבוצה של אתאיסטים שאני פעיל בה, וכתבתי שם. בפעם אחרת שהיא קמה לשירותים סימסתי ואז כשישבנו היא אמרה "אם אני רוצה להסתכל בפלאפון שלך ולראות מה אתה עושה, אתה תיתן לי?", לא הרגשתי בנוח, אבל לא רציתי להגיד לה לא, אז אמרתי לה בסדר.
ואז היא ראתה שאני מסתמס עם ידידה בשפה הרוסית, היא התפלאה מאיפה אני יודע רוסית, אני הרי לא רוסי, אמרתי לה שלמדתי, ושאת הידידה הכרתי באתר ללימוד שפות (הידידה רצתה ללמוד אנגלית, ואני רוסית).
סיפרתי לה שגם עם הידידה הזאת טיילתי פעמיים בחו"ל.
ומאז אותו רגע, זה שיש לי ידידות, וזה שאני לא מרגיש בנוח לשתף אותה עם כל מה שקורה בפלאפון שלי מאוד הפריע לה.
היא אמרה לי שזה לא לעניין שיש לי ידידות, ושאלה אותי למה אני מרגיש צורך לדבר איתן, אמרתי לה שאני לא אוהב את השאלה כי זה גורם לי להשמע כאדם נצלני, אך בכל זאת עניתי. והסברתי ש-2 מהידידות שלי הן מהאתר ללימוד שפות, ושאני נהנה מההתכתבויות כי ככה אני מתרגל את השפה הרוסית, והידידה השלישית היתה שכנה ויש לנו תחומים משותפים של ספורט.
היא לא האמינה והסבירה שוב שידידה זאת מישהי שאני דלוק עליה או מעוניין בה. היא שאלה אותי עם שכבתי עם הידידות שלי ואמרתי לה שלא וזאת באמת האמת.
היא שאלה אותי אם בעוד שנה כשנהיה ביחד - האם היא תוכל לקחת את הפלאפון שלי ולהסתכל בחופשיות, אז אמרתי לה שאני לא ארגיש בנוח.
היא אמרה שבזוגיות אנחנו צריכים להרגיש בנוח ולהיות בלי סודות, היא אמרה שאם אני לא מאפשר לה להסתכל בפלאפון שלי זה אומר שיש לי מה להסתיר.
ומבחינתי, זה לא עניין של להסתיר, זה יותר הרגיש לי שהיא מחפשת לראות מה קורה בפלאפון שלי ואז לבקר אותי או להחליט מה בסדר ומה לא בסדר, ואני לא רוצה שיגבילו את החופש שלי ולכן מעדיף שבת הזוג לא תסתכל בחופשיות, מבחינתי מוכן לאפשר לה להסתכל בתנאי שהיא לא מחפשת להגביל את החופש שלי, הרי מחר היא יכולה להתלונן על פוסט שרשמתי בקבוצה סגורה של אתאיסטים בפייסבוק.
בפגישה של לפני שבוע, היא אמרה לי שאם אני רוצה להיות איתה אז בלי ידידות - שאנתק את הקשרים שלי עם הידידות, והיא אמרה שמצידה לא יהיה לה ידידים, והכל יהיה פתוח ביננו, היא אמרה שאני בשבילה במקום הראשון, והיא צריכה להיות בשבילי במקום הראשון. אז שאלתי אותה אם אני במקום הראשון בשבילך אז האם תוכלי להפסיק ללכת לריקודים? (היא רוקדת פעמיים בשבוע) היא ענתה שלא. אז אמרתי לה שזה אומר שאני לא באמת במקום הראשון בשבילה, וכן זה הרגיש כמו סתם משפט כדי לגרום לי לנתק קשרים עם ידידות שבאמת זאת רק ידידות.
בגלל כל הדברים האלה, היא התקשרה אליי לפני שעה ואמרה שהיא החליטה להפרד. עדיין לא שכבנו, היינו בסיטואציה אינטימית, אבל לא סקס, באיזה שהוא מקום זה גם מפריע שבחורה שעדיין לא שוכבת איתי וכבר מודיעה על זה שאני צריך לנתק קשרים עם ידידות בשביל להשאר איתה.
לא יודע האמת איך אני מרגיש בקשר לזה שהיא רוצה להפרד, רגשות אמביוולנטים ולא ברורים, אני אומנם רוצה אותה, אבל גם רוצה בחורה שתקבל אותי כמו שאני.
אני אדם בוגר, וכמובן מקבל את ההחלטה שלה ואמשיך הלאה.
מה שכן רציתי לשאול - האם אתם חושבים שהיא צודקת? כשנמצאים בקשר צריך להיות בלי ידידות/ידידים ולאפשר לבן הזוג גישה חופשית לפלאפון ולמחשב שלכם?
אשמח אם בתשובה שלכם תרשמו האם אתם דתיים, חילוניים, מה מידת הקרבה שלכם לדת. לדעתי המחשבה שידידות זה פסול זה גישה שיותר נפוצה אצל דתיים.