אחרי חצי שנה הנישואין בפירוק

[snooponale]

אוי אוי אוי

מילים קשות. ולא נכונות בכלל. אבל אני מניחה שכל אחד מדבר מאיפה שכואב לו.

 

[נוגע בך במילים]

ברור לכל שפתחת את הפרופיל רק כדי להכניס לה

מי אתה? א' זה אבא?

 

[snooponale]

אחרי חצי שנה הנישואין בפירוק

עשיתי טעות. פגשתי בחור, שהיה ממוצע לחלוטין והחלטתי שאני אשאר איתו. שכנעתי את עצמי שאולי בעבר הייתי קשה מידי, או ביקורתית מידי או כל מיני קלישאות שאומרים על רווקות מעל 30. אז בלעתי את הרוק, ניסיתי לשכנע את עצמי שאני אוהבת או אלמד לאהוב ואחרי שנה התחתנו. כבר ביום החתונה הבנתי שאין בי שום התרגשות, שום גאווה, שום רצון לחיים משותפים, אז הדחקתי טוב טוב שלא יראו וכולם אמרו שהיה שמח בחתונה. רק לא בלב שלי. עוד בלילה הראשון ישנתי על הספה, כי ראיתי אותו נוחר בצד שלו במיטה ונגעלתי. ועכשיו חצי שנה אחרי הנישואין, אני כבר חודש מחוץ לבית. בהריון ראשון אחרי שתי הפלות והלב שלי נשבר שאני מביאה לעולם ילד למצב כזה. החלום שלי היה להכנס להריון, להיות אמא טובה, להביא ילד לבית אוהב ואמיתי שיראה לילד שאפשר יותר טוב מאיך שאני גדלתי. 30 שנה אחרי שאני נולדתי אני מביאה ילד למצב קשה. ההורים מתנכלים אחד לשני, מקללים, שונאים ומתנקמים. האבא שלי הילד לא לוקח אחריות ועושה לי את המוות. החיים שלי קשים כרגע, בלי עבודה, בלי הכנסה, בהריון בסיכון גבוה ולבד. מסתובבת בין הבדיקות לבד וחוזרת לישון במיטת נעוריי כשהמחשבה על הנפש של הילד. אני יודעת שאהיה אמא טובה, איך מבטיחים שאוכל להיות אם חד הורית טובה. הסביבה לא תומכת, כולם רצו שאפיל ואני התעקשתי לשמור. עכשיו ההריון בסיכון גבוה ואני מאשימה את המתח שאני נמצאת בו מהרגע שהתעברתי.
עצוב לי מאוד.

 

[יהודית לוי10]

אחרי חצי שנה הנישואין בפירוק

היי,
קודם כל זה באמת עצוב להתחתן בלי התרגשות או אהבה אבל הייתה לך תקווה- לכן חבל לך להאשים את המתח ואת המצב כי אשמה תגרור אותך ליותר תסכול.
את בהריון בסיכון גבוה את חייבת לשמור על עצמך. את מתארת בדידות וחששות. אני מציעה לך לפנות לעובדת סוציאלית של קופ"ח או אם את נמצאת במעקב של בית חולים יש עובדת סוציאלית של המחלקה או המרפאה שמתמחים במתן סיוע נפשי- כדי שתוכלי להתחזק ולדבר על התחושות.

את מוזמנת להתייעץ עימי אם יש לך עוד שאלות.

יהודית.

 

[snooponale]

 

[המלאך של תל אביב]

אני במצבך, את לא לבד יש עוד הרבה כמונו

אני במצבך, את לא לבד יש עוד הרבה כמונו
אני לא יודע כמה זה מנחם, לי יש 2 ילדים קטנים והנישואים לפני פירוק
אני מחזק את ידיך שם
תיהיי חזקה

 

[snooponale]

תודה

מצב לא פשוט. להכנס ללופ ולא לדעת איך לצאת משם. אני מאמינה שהכל אפשרי, עדיין. עם המון עבודה קשה ורצון משני הצדדים. עד שזה לא נגמר, זה לא נגמר ושווה לנסות. אפילו שיש מפח נפש ועוגמת נפש ארוכות. אם זה יצליח, אז זה שווה הכל. ואם לא, אז ניסינו הכל ונוכל להיות בטוחים שלא ויתרנו מוקדם מידי.

 

[satori79]

חייבת טיפול מקצועי

לא פורום...

היריון בסיכון ברמה גבוהה... מצבי מתח.... זה לא בריא לתינוק שיוולד. זה משהו שחייב להשתנות.

נראה שהתפשרת על מישהו שלא באמת אהבת, אולי זה לחץ חברתי של גיל 30 פלוס. להתחתן עם זה שלא רע איתו.. אבל מצד שני גם לא טוב.
לא הבנתי מי מתנכל למי.. ההורים שלך התכנלו אחד לשנייה, או שאת ובעלך מתנכלים זה לזה?

אם זה בעלך ואת.. הגיע הזמן שמישהו יגלה בגרות... וישבור את המעגל הזה. זה לא פשוט, אבל חבל שהמצב כך ונמשך.

מאחל לך את כל הטוב בעולם!

 

[נוגע בך במילים]

כרגע כל מה שאת יכולה לעשות

זה להידרש לצד שלך: "ההורים מתנכלים אחד לשני, מקללים, שונאים ומתנקמים". מהצד שלך תראי מה את יכולה כדי
לצאת ממעגל הקסמים הזה. תמצאי עבודה - גם מהבית, ותלכי לשיחות. בשבילך, כי הנישואים האלה מתו טרם תחילתם.
את תהיי אימא טובה, כהרגדרתך, רק אם תבני סביבו עולם בטוח ויציב ככל הנחתן, וזה מתחיל בטיפול בך - מעל הכל.

 

[onespark]

ההודעה שלך נגעה בי. אני ממש לא מטפלת מקצועית אבל בכל זאת מס'

דברים:
בראש ובראשונה את צריכה ללמוד לסלוח לעצמך, להיות שלמה ולאהוב את עצמך.
כולנו עושים טעויות בחיים, זה טבעי ואנושי כאשר אנו נותנים לחולשות/פחדים שלנו להשפיע על שיקול הדעת.
&nbsp
שנית, תתרכזי בלגרום לעצמך להיות מאושרת, לא מחר או עוד חודש - היום!
את האושר מוצאים בדברים הקטנים. זה יכול להיות רגע של נחת מספר טוב, בילוי עם חברה טובה, תחביב אישי שממלא אותך, ספורט שמרומם אותך וכו.
&nbsp
שלישית, ציינת שאת לא עובדת כרגע. עשי ככל שביכולתך למצוא מקור פרנסה עכשווי או עתידי שירתק אותך, כזה שיהיה לך כיף לקום בבוקר . תנצלי את העובדה שכרגע את בבית הורייך, קחי את כל העזרה שאת זקוקה מקרובייך בשביל לעשות חושבים איך את מגיע ליעד הזה. ייתכן שתחליטי שאת הולכת ללמוד! או לעבוד כפרילנסרית.
&nbsp
כיצד את רואה את הווה שלך תלוי אך ורק בך. את כבר במקום טוב יותר מהרגע שהסתכלת לאמת שלך בעיניים.
את יכולה להיות מאושרת ואת תהיי מאושרת - רק תרצי בכך ותפעלי לשם כך. האושר שלך כבר יקרין החוצה לילד.
ממליצה לך להצטרף לקבוצה של אימהות חד הוריות, הקהילה המתאימה יכולה לתת לך הרבה כוחות ותובנות .
בנוגע לאבא, כולי תקווה שתצליחו להשאיר מאחור את הכעסים והאכזבות. אל תמתיני שהצד השני יסלח, אני בטוחה שגם הוא מאוד פגוע ונסער.
כמו שאומרים שצחוק זה מדבק? היי מבינה וסלחנית כלפיו , בתקווה עם בוא הזמן ינהג באותו אופן כלפייך.
&nbsp
מאחלת לך הרבה הצלחה ואושר (כבר מהיום

)
&nbsp
&nbsp

 

[B l u e D e v i l]

קצת לחזק ולעשות סדר

אני מחלקת את מה שכתבת ל2 דברים שכמובן מתחברים בסוף.
נושא החתונה שלך ונושא ההריון וטיפול בילד כאולי גרושה.
בחרת להתחתן שלא מאהבה אלא מתוך כורח, ועמלת קשה מאוד כדי להיכנס להריון - היו לך 2 הפלות ולא ויתרת. וכל זאת בחצי שנה בלבד. כי לא רצית ילד בלי חתונה. לא הרגשת שלמה עם האפשרות להיות יחידנית.
כל זאת מראה שאין לך שום כונה להפיל כי את מאוד רוצה את הילד הזה, וככל הנראה לאחר שקבלת אותו את מוכנה לוותר. את לא חייבת. את כן יכולה לנסות לגשר על הפערים, להציע שלום בית ולהבין שאולי מצד אחד אין לך איזה בעל פלא. מצד שני אם תחפשי אולי כן תמצאי בו אבא טוב, מפרנס טוב, בעל אוהב ותומך.את פשוט לא פתוחה לחפש את זה בו כי פתחת כלפיו סלידה.
ועל נושא זה אפשר להרחיב עוד אם מענין אותך.

הנושא השני הוא הילד שכאמור את בוחרת ללדת. פה אחזק את ידך. קבלת את מה שרצית, הריון. אחרי 2 הפלות ועם מתח הגיוני שהוא בסיכון. אבל הוא מספיק חשוב לך כך שחשוב להקפיד להישמע להוראות ולשמור עליו.
אם כן עבדת עד להריון כן תוכלי לקבל דמי לידה (בנוסף על מענק הלידה) ותהיה לך התחלה עד לשלב שתוכלי לחזור לעבודה. ואם לא, את צריכה לקבל החלטות כלכליות לתחילת הדרך. מקום מגורים, חסכונות, מי יכל לתמוך בך כלכלית או חזרה לבעלך.
אם את בחורה עם שאיפות, אם את לא עצלנית, אם את אמביציונרית - את וודאי יודעת שתוכלי בהמשך לשים את הילד במעון של התמת (אם את לא יודעת מה הזכויות שלך תעשי שיעורי בית טוב) כאם חד הורית ולחזור למעגל העבודה. כל עבודה בתור התחלה ובהמשך משהו שיותר מתאים לך. את יכולה להיות אמא נהדרת גם אם את לא נשואה לאבא של הילד. אבל את והוא צריכים ללכת לגישור אם תבחרו שלא לחזור כדי לקבל החלטות על הסדרי ראייה ועל מזונות מסודרים.
גם פה אפשר להרחיב אם זה מענין אותך.

בשורה התחתונה, את צריכה לקבל החלטה במה את מתרכזת. בזה שאת מפרקת נישואים שלא רצית מלכתחילה, או בזה שאת מגדלת לבד ילד.
תעשי שיעורי בית בנושא שהכי חשוב לך לאחר קבלת החלטות ותגלי שאת יכולה לקבל עזרה ותמיכה בכל צד.