אחרי יום שלם בבית...
השכבתי עכשיו את אמא במיטה וכיסיתי אותה במרבד של נשיקות וגם שמיכה קלה ופתאום ירד האסימון שאמא שלי במצב קשה. שגופנית היא ממש ממש חלשה. שבר כלי של עצמה. כחושה וחסרת כוח ושאולי כולם צודקים ואמא שלי כבר לא תהיה מסוגלת פיזית להיות במרכז יום ( כי מנטלית היא עדיין איתנו... כמו שהרופאים אומרים) וכל כך כואב לי, פה בבית החזה. אבל בבוקר אני אקום עם חיוך וחיבוק לאמא ונתחיל מחדש את המאבק לעוד כף מזון לעוד לגימת מים לעוד עשר דקות ישיבה על הכסא גלגלים.עם תקוות מחודשות כדי לראות את הקשת בענן.
השכבתי עכשיו את אמא במיטה וכיסיתי אותה במרבד של נשיקות וגם שמיכה קלה ופתאום ירד האסימון שאמא שלי במצב קשה. שגופנית היא ממש ממש חלשה. שבר כלי של עצמה. כחושה וחסרת כוח ושאולי כולם צודקים ואמא שלי כבר לא תהיה מסוגלת פיזית להיות במרכז יום ( כי מנטלית היא עדיין איתנו... כמו שהרופאים אומרים) וכל כך כואב לי, פה בבית החזה. אבל בבוקר אני אקום עם חיוך וחיבוק לאמא ונתחיל מחדש את המאבק לעוד כף מזון לעוד לגימת מים לעוד עשר דקות ישיבה על הכסא גלגלים.עם תקוות מחודשות כדי לראות את הקשת בענן.