קופיפה טובעת
New member
אחרי ימים מלאי מחשבות...
אני מניחה שקיומו של הפורום הציף בי הרבה מחשבה על היעדר הפן הזוגי בחיי.
התחלתי לחשוב מה גרם לשינויים בחיי, לפחות בתחום ההיכרויות וניסיון מיני מסוים וזה ברור שזה שינוי בביטחון העצמי, רוב הזמן במה שאני משדרת כלפי חוץ אבל כן, גם תקופות של קצת יותר קבלה עצמית.
פתאום שמתי לב שכמעט תמיד יש לפחות מישהו אחד שמעוניין לשכב איתי (לרוב זה לא ממומש- מחוסר רצון שלי או אולי ממחסומים שלי) אבל לא רק זה...
יש את הגברים האלה שכן נמשכים אלי (למרות החשיבה הטבעית שלי של "אני שמנה אז אף אחד לא ירצה אותי") ובהחלט מעוניינים להכניס אותי למיטה אבל לא רק אלא גם בסדר עם האופי שלי ודי אוהבים אותי (לא במובן הרומנטי של המילה).
אז אני משתגעת, איך זה שהיו וישנם גברים שבסדר עם איך שאני אבל אף פעם לא היתה לי זוגיות?
למה אף פעם לא חותרים לקשר זוגי איתי?
הנה דוגמא טריה... יש מישהו שכבר תקופה מנסה להשכיב אותי ואני לא נותנת, פשוט כי זה לא מרגיש לי נכון ומתאים (ואין צורך לפרט יותר מדי).
אנחנו כן שומרים על איזשהו קשר ידידותי וכן היו שבירות מצידי של נשיקות ומזמוזים (בפעם האחרונה בשבוע שעבר).
אחת הסיבות שאני דוחה אותו זה כי אני מרגישה שאולי הקרבה אלי והאיזור נוחות הזה שהקשר הזה יצר אצלו, גורם לו לרצות לשכב איתי למרות שאני לא הטעם הטבעי שלו אבל ברגע שיש חוסר במין ויש בחורה שנוח לך איתה, התפיסות קצת משתנות.
לפני כמה ימים הוא התכתב איתי ודיבר עליו ופתאום שיתף שיש לו רגשות חיבה אלי (ובמקביל לעוד מספר מצומצם של בנות).
וזה שוב החזיר אותי למצב המוכר של אי אדישות רגשית כלי ורצון לשכב איתי אבל אף פעם לא מתאהבים בי.
שלא תבינו לא נכון, אין לי יומרה לכך שכל גבר יתאהב בי.
אבל זה ככה גם עם מי שאני אהבתי או פיתחתי רגשות, זה תמיד קשור במשיכה ואפילו מעבר לזה- חולים עלי, מחבבים אותי, אכפת ממני (ויתר אמירות ששמעתי) אבל זה אף פעם לא מגיע לאהבה ורצון לקשר זוגי איתי.
ואני כל כך מתוסכלת מזה! מהידיעה שאני בסדר ותו לא, שאני לא שווה למעבר לידידות או יזיזות.
אני מניחה שקיומו של הפורום הציף בי הרבה מחשבה על היעדר הפן הזוגי בחיי.
התחלתי לחשוב מה גרם לשינויים בחיי, לפחות בתחום ההיכרויות וניסיון מיני מסוים וזה ברור שזה שינוי בביטחון העצמי, רוב הזמן במה שאני משדרת כלפי חוץ אבל כן, גם תקופות של קצת יותר קבלה עצמית.
פתאום שמתי לב שכמעט תמיד יש לפחות מישהו אחד שמעוניין לשכב איתי (לרוב זה לא ממומש- מחוסר רצון שלי או אולי ממחסומים שלי) אבל לא רק זה...
יש את הגברים האלה שכן נמשכים אלי (למרות החשיבה הטבעית שלי של "אני שמנה אז אף אחד לא ירצה אותי") ובהחלט מעוניינים להכניס אותי למיטה אבל לא רק אלא גם בסדר עם האופי שלי ודי אוהבים אותי (לא במובן הרומנטי של המילה).
אז אני משתגעת, איך זה שהיו וישנם גברים שבסדר עם איך שאני אבל אף פעם לא היתה לי זוגיות?
למה אף פעם לא חותרים לקשר זוגי איתי?
הנה דוגמא טריה... יש מישהו שכבר תקופה מנסה להשכיב אותי ואני לא נותנת, פשוט כי זה לא מרגיש לי נכון ומתאים (ואין צורך לפרט יותר מדי).
אנחנו כן שומרים על איזשהו קשר ידידותי וכן היו שבירות מצידי של נשיקות ומזמוזים (בפעם האחרונה בשבוע שעבר).
אחת הסיבות שאני דוחה אותו זה כי אני מרגישה שאולי הקרבה אלי והאיזור נוחות הזה שהקשר הזה יצר אצלו, גורם לו לרצות לשכב איתי למרות שאני לא הטעם הטבעי שלו אבל ברגע שיש חוסר במין ויש בחורה שנוח לך איתה, התפיסות קצת משתנות.
לפני כמה ימים הוא התכתב איתי ודיבר עליו ופתאום שיתף שיש לו רגשות חיבה אלי (ובמקביל לעוד מספר מצומצם של בנות).
וזה שוב החזיר אותי למצב המוכר של אי אדישות רגשית כלי ורצון לשכב איתי אבל אף פעם לא מתאהבים בי.
שלא תבינו לא נכון, אין לי יומרה לכך שכל גבר יתאהב בי.
אבל זה ככה גם עם מי שאני אהבתי או פיתחתי רגשות, זה תמיד קשור במשיכה ואפילו מעבר לזה- חולים עלי, מחבבים אותי, אכפת ממני (ויתר אמירות ששמעתי) אבל זה אף פעם לא מגיע לאהבה ורצון לקשר זוגי איתי.
ואני כל כך מתוסכלת מזה! מהידיעה שאני בסדר ותו לא, שאני לא שווה למעבר לידידות או יזיזות.
