certified.woke
Well-known member
קונים שהגרילו מגרשים במחיר רצפה באום אל חיראן מוכרים אותם ברווח של מאות אחוזים.
המדינה הגרילה בינואר מגרשים ביישוב דרור, שקם על אדמות אום אל־חיראן המפונה — כולל 145 מגרילים שאינם חסרי דיור ■ כעת אותם מגרשים, שנמכרו תמורת עד חצי מיליון שקל בלבד כולל פיתוח, מוצעים למכירה במחירים של יותר ממיליון שקל.
חורבות הבתים באום אל-חיראן. תושבי הכפר פונו לפני כחודשיים; צילום: גיל כהן מגן
קים לגזיאל
לעקוב
06:28 • 23 בפברואר 2025
הרחבה
באחרונה התברר שרמ"י איפשרה ל–145 אנשים שאינם חסרי דיור לזכות, וכן לראש עיריית שדרות, אלון דוידי, ולסגנו. כעת מתברר כי הזוכים כבר החלו למכור את המגרשים ברווח של מאות אחוזים, באמצעות ניצול מנגנון המכרז. כך, היישוב החדש, אחד מיני רבים שמקודמים באזור תחת מעטה אידיאולוגי של ייהוד הנגב, נהפך בפועל להזדמנות פז להתעשרות על חשבון קרקעות מדינה.
את ההסתערות על ההזדמנות הנדל"נית החדשה אי־אפשר לפספס — מספיק להיכנס ליד2 או לשוטט בפייסבוק. המודעות מפרסמות מגרשים שזכו בהם אנשים פרטיים במסגרת הרשמה והגרלה שנערכה בשני שלבים: שלב א', שבו הוגרלו 298 מגרשים ביוני 2023; ושלב ב', שנסגר לפני כחודש, והוגרלו בו 345 מגרשים.
אורית סטרוק, שרת ההתיישבות; צילום: אוליבייה פיטוסי
לא מדובר במכרז שבו כל המרבה במחיר זוכה, אלא הרשמה והגרלה, עם מגרשים שמוקצים לאוכלוסיות שונות, כמו בני המקום, חיילי מילואים וכלל הציבור. אך כאמור, האותיות הקטנות של המכרז איפשרו בפועל ל–145 אנשים שאינם חסרי דיור לקבל את ההטבה; ובגלל המספר הקטן של "בני המקום" — אנשי מכינת בני דוד מההתנחלות עלי שגרים במחנה זמני באזור — והמספר הגדול של מגרשים לבני מקום, כל אנשי המחנה הזמני זכו בהגרלה.
המודעות מבהירות את מה שהיה ברור מלכתחילה: דרור איננו יישוב נידח. הוא ממוקם באזור שתג המחיר שלו כבר גבוה, ולראיה המחירים ביישובים כרמית ומיתר, שבהם מגרשים עולים מאות אלפי שקלים ודמי הפיתוח יותר מכפולים מאשר בדרור.
"למבינים, מגרש יחודי!!", נכתב באחת המודעות, שמפרסמת מגרש בעלות של 1.69 מיליון שקל. "ביישוב המתפתח דרור־חירן (ליד מיתר וליד בסיסי המודיעין החדשים) מגרש ענק, פינתי, חד־משפחתי 880 מ''ר במיקום מושלם! מאפשר בנייה של 405 מ''ר". מודעה נוספת מפרסמת מגרש של 620 מ"ר במחיר 1.85 מיליון שקל, רק "7 דקות מקריית המודיעין". מודעה שלישית מציעה מגרש של 511 מ"ר ב–1.2 מיליון שקל, רק "חמש דקות מכביש 6".
חלק מהמודעות מציעות שני מגרשים של דו־משפחתי או מספר מגרשים סמוכים. היות שכל נרשם יכול לזכות רק במגרש אחר, מכירת נכסים צמודים מבהירה שספסרים שונים שמו לב להזדמנות לרווח הגדול, וככל הנראה רכשו מגרשים מזוכים במהירות ובמחירים נמוכים.
המיקום אכן מצוין: קריית המודיעין החדשה שליד היישוב עומר נמצאת בשלבים מתקדמים, וכביש 6, וגם תחנות הרכבת של להבים־רהט ושל באר שבע לא רחוקות. אזור התעשייה והמשרדים של עומר סמוך, ואזור מסחר ותעשייה נוסף צפוי להיות מוקם בצומת שוקת, במרחק כמה דקות נסיעה. עם זאת, אף אחד מהמגרשים האלו לא עלה יותר מכמה עשרות אלפי שקלים, ובתוספת דמי פיתוח, לא יותר מחצי מיליון שקל, היות שמדובר ב"אזור עדיפות לאומית". הרווח הפוטנציאלי שעשו הזוכים הוא מאות אחוזים בתוך חודש, או במקרה של שלב א' — שנה וחצי.
יש מודעות שחושפות בדיוק את היקף הבוננזה: למשל, מודעה שמציעה מגרש משלב ב' של 432 מ"ר עם זכויות בנייה של 400 מ"ר בעלות של 920 אלף שקל, שלפי מספרו ניתן לזהות שעלה לזוכים 66 אלף שקל לפני חודש — ושערך השמאות המלא שלו לפי המדינה הוא 213 אלף שקל. מגרש אחר משלב ב' משווק במחיר 1.240 מיליון שקל, על ידי סוכנות תיווך שגובה 1.29 מיליון על מגרש דומה ביישוב כרמית. ההבדל הוא שבכרמית, המגרש לא נרכש זה עתה במחיר של עד חצי מיליון שקל כולל פיתוח.
הקנס לא מספיק
אבל איך עובדת העברת הזכויות המהירה, שלכאורה מנוגדת לתקנון המכרז ולהחלטות מועצת מקרקעי ישראל? לפי תנאי המכרז, העברת זכויות על מגרש מותרת רק בחלוף 5 שנים ממועד סיום בנייה, אחרת הזוכה נקנס. עם זאת, הקנס לא משמעותי מספיק, לנוכח הפער בין מחירי השוק באזור למחיר שבו קנו הזוכים את הקרקע.
חורבות הבתים שנהרסו בכפר הבדואי אום אל-חיראן; צילום: גיל כהן מגן
במקרה של דרור, מדובר בהזדמנות שנתפרה לאנשי הימין העמוק. גרעין ההקמה של היישוב הוא של יוצאי מכינת בני דוד בעלי, שמזוהים אידיאולוגית עם המפלגות נעם והציונות הדתית. אחד מהם הוא למשל בנו בן ה–21 של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בניה סמוטריץ', שהיה אחד הזוכים במגרש בשלב ב' ביישוב.
בנוסף, ההזדמנות מתאימה רק למי שמוכן להשלים עם העובדה שדרור מוקם על אדמות הכפר הבדואי אום אל־חיראן, שפונה מתושביו לפני חודשיים. זאת, אף שבית המשפט קבע שבני הכפר התגוררו במקום ברשות המדינה, שהעבירה אותם לשם ב–1956. בניגוד לאנשי המכינה, הם לא קיבלו את האפשרות להתמודד כ"בני המקום" על מגרש בדרור — מהלך שהיה מבטיח גם להם מגרש ביישוב.
מתנה מהמדינה
התהליך שמתרחש בימים אלו בדרור צפוי לחזור על עצמו בכל אחד מלפחות 10 היישובים החדשים שמקודמים בימים אלו בסמוך לערד ולאורך כביש 25, בין באר שבע לדימונה. באוגוסט פורסם קול קורא להגשת הצעות לגרעיני התיישבות להקמת יישובים כפריים חדשים במבואות ערד, בעיר אובות וביתיר, ובשבועות האחרונים התכנסה ועדה של משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות לברור בין הגרעינים שהגישו מועמדות.
הסמכות הבלעדית שתקבע מי יהיו גרעיני ההתיישבות, שיגורו במחנה זמני, יהפכו לבני המקום ויקבלו עדיפות ביישובים החדשים, היא שרת ההתיישבות אורית סטרוק (הציונות הדתית), שאינה מחויבת להמלצות הוועדה של המשרד. גרעין נגב של ארגון השומר החדש כבר גר במחנה זמני סמוך לערד, וגרעין של חב"ד מקנדה ומארה"ב יעבור בקרוב ככל הנראה למחנה זמני לטובת הקמת היישוב יתיר, לאחר מספר שנים שבהן הוא ממתין בבאר שבע.
אם לא ישונה אופן המכרזים, כל אחד מהיישובים האלו, שנועדו למאות בודדות של משפחות כל אחד, יהפכו להזדמנות לקבל מתנה בשווי מאות אלפי שקלים מהמדינה — כולל 145 מגרילים שאינם חסרי דיור וכבר מחזיקים בדיור בבעלותם.
ינקי קוינט, מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל; צילום: אמיל סלמן
הכעס ההיסטורי על מחיקת חובות לקיבוצים, ועל מושבים ששדותיהם הפכו למצע גידול לווילות, מצד אלו שנשלחו על ידי המדינה לפריפריה או לעיירות פיתוח — ברור ומובן. כעת, כל הראיות מצביעות על כך שבימים אלה מתרחש מהלך אדיר־ממדים של חלוקת קרקעות במחירי רצפה, שיוביל להתעשרות של כמה אלפי בני מזל בודדים במדינה שהולכת ומצטופפת, בעוד אחרים מתקשים לסגור את החודש. במקום לכעוס על הבוננזה הזו בעוד 50 שנה, אפשר למנוע אותה — או לפחות להפוך אותה לכזו שתיטיב עם אנשים קשי יום שבאמת זקוקים לה.
מרמ"י נמסר בתגובה: "ההנחות בקרקע נקבעו בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל, היישוב חירן נמצא באיזור עדיפות לאומית ולכן מחיר התשלום הינו בהתאם. רמ"י לא תאפשר העברת זכויות במקרים שבהם נאסרה העברת הזכויות לפני המועד המותר. אם מישהו מעביר מאחורי הקלעים, ללא ידיעת רמ"י, אין לנו יכולת לפקח על זה.
"בנוסף, הזוכה משלם הוצאות פיתוח, שהן המרכיב העיקרי בתשלום עבור המגרש, וסכומי הפיתוח במכרז הנ"ל היו בממוצע יותר מ–400 אלף שקל למגרש".
=== סוף צטוט ===
בני השבט ישבו מקדמא דנן (ימי השלטון העות'מני או לכל המאוחר המנדט הבריטי) באזור אשר לאחר קום המדינה היה אזור הגבול בין ירדן לבין ישראל.
מכיוון שנותרו על אדמתם בלא לנוס, הפכו עם תום מלחמת העצמאות לאזרחי ישראל.
בעשור הראשון למדינה היה האזור "פרוע" ולכן משקולי בטחון-סְפָר, פינתה אותם המדינה ב- 1956 אל האזור ממנו נעקרו לאחרונה ומעמדם שם היה בני-רְשׁוּת.
כעת, את אדמתם חמדו ואותם גרשו.
יש לי הוכחה חותכת שאין אלהים, אלא בתבן אשר בין שתי אזני המאמינים בקיומו.
זה שלא ירדה אש משמים ושרפה את המְגַרְשִׁים היא ההוכחה...ואולי אוקטובר 2023 היא ההוכחה ההפוכה.
פרשנותי אינה נופלת בטיבה מפרשנות כל אחד אחר...
המדינה הגרילה בינואר מגרשים ביישוב דרור, שקם על אדמות אום אל־חיראן המפונה — כולל 145 מגרילים שאינם חסרי דיור ■ כעת אותם מגרשים, שנמכרו תמורת עד חצי מיליון שקל בלבד כולל פיתוח, מוצעים למכירה במחירים של יותר ממיליון שקל.
חורבות הבתים באום אל-חיראן. תושבי הכפר פונו לפני כחודשיים; צילום: גיל כהן מגן

קים לגזיאל
לעקוב
06:28 • 23 בפברואר 2025
הרחבה
תקציר הכתבה ב-96 מילים
מעט יותר מחודש עבר מאז נסגרה הגרלת רשות מקרקעי ישראל ביישוב דרור (לשעבר חירן), העתיד לקום ליד מיתר, שבמסגרתה הוגרלו 345 מגרשים של 250–850 מ"ר לבנייה עצמית של צמודי קרקע, במחירים של כמה עשרות אלפי שקלים — לעתים 13 אלף שקל למגרש בלבד — ודמי פיתוח של כ–400 אלף שקל.באחרונה התברר שרמ"י איפשרה ל–145 אנשים שאינם חסרי דיור לזכות, וכן לראש עיריית שדרות, אלון דוידי, ולסגנו. כעת מתברר כי הזוכים כבר החלו למכור את המגרשים ברווח של מאות אחוזים, באמצעות ניצול מנגנון המכרז. כך, היישוב החדש, אחד מיני רבים שמקודמים באזור תחת מעטה אידיאולוגי של ייהוד הנגב, נהפך בפועל להזדמנות פז להתעשרות על חשבון קרקעות מדינה.
את ההסתערות על ההזדמנות הנדל"נית החדשה אי־אפשר לפספס — מספיק להיכנס ליד2 או לשוטט בפייסבוק. המודעות מפרסמות מגרשים שזכו בהם אנשים פרטיים במסגרת הרשמה והגרלה שנערכה בשני שלבים: שלב א', שבו הוגרלו 298 מגרשים ביוני 2023; ושלב ב', שנסגר לפני כחודש, והוגרלו בו 345 מגרשים.
אורית סטרוק, שרת ההתיישבות; צילום: אוליבייה פיטוסי
כתבות קשורות
- על חורבות כפר בדואי: בנו של סמוטריץ' זכה במגרש במחיר אפסי | קים לגזיאל
- לא רק הבן של סמוטריץ': ראש העיר וסגנו זכו במגרשים במחיר מציאה | קים לגזיאל
לא מדובר במכרז שבו כל המרבה במחיר זוכה, אלא הרשמה והגרלה, עם מגרשים שמוקצים לאוכלוסיות שונות, כמו בני המקום, חיילי מילואים וכלל הציבור. אך כאמור, האותיות הקטנות של המכרז איפשרו בפועל ל–145 אנשים שאינם חסרי דיור לקבל את ההטבה; ובגלל המספר הקטן של "בני המקום" — אנשי מכינת בני דוד מההתנחלות עלי שגרים במחנה זמני באזור — והמספר הגדול של מגרשים לבני מקום, כל אנשי המחנה הזמני זכו בהגרלה.
המודעות מבהירות את מה שהיה ברור מלכתחילה: דרור איננו יישוב נידח. הוא ממוקם באזור שתג המחיר שלו כבר גבוה, ולראיה המחירים ביישובים כרמית ומיתר, שבהם מגרשים עולים מאות אלפי שקלים ודמי הפיתוח יותר מכפולים מאשר בדרור.
"למבינים, מגרש יחודי!!", נכתב באחת המודעות, שמפרסמת מגרש בעלות של 1.69 מיליון שקל. "ביישוב המתפתח דרור־חירן (ליד מיתר וליד בסיסי המודיעין החדשים) מגרש ענק, פינתי, חד־משפחתי 880 מ''ר במיקום מושלם! מאפשר בנייה של 405 מ''ר". מודעה נוספת מפרסמת מגרש של 620 מ"ר במחיר 1.85 מיליון שקל, רק "7 דקות מקריית המודיעין". מודעה שלישית מציעה מגרש של 511 מ"ר ב–1.2 מיליון שקל, רק "חמש דקות מכביש 6".
חלק מהמודעות מציעות שני מגרשים של דו־משפחתי או מספר מגרשים סמוכים. היות שכל נרשם יכול לזכות רק במגרש אחר, מכירת נכסים צמודים מבהירה שספסרים שונים שמו לב להזדמנות לרווח הגדול, וככל הנראה רכשו מגרשים מזוכים במהירות ובמחירים נמוכים.
המיקום אכן מצוין: קריית המודיעין החדשה שליד היישוב עומר נמצאת בשלבים מתקדמים, וכביש 6, וגם תחנות הרכבת של להבים־רהט ושל באר שבע לא רחוקות. אזור התעשייה והמשרדים של עומר סמוך, ואזור מסחר ותעשייה נוסף צפוי להיות מוקם בצומת שוקת, במרחק כמה דקות נסיעה. עם זאת, אף אחד מהמגרשים האלו לא עלה יותר מכמה עשרות אלפי שקלים, ובתוספת דמי פיתוח, לא יותר מחצי מיליון שקל, היות שמדובר ב"אזור עדיפות לאומית". הרווח הפוטנציאלי שעשו הזוכים הוא מאות אחוזים בתוך חודש, או במקרה של שלב א' — שנה וחצי.
יש מודעות שחושפות בדיוק את היקף הבוננזה: למשל, מודעה שמציעה מגרש משלב ב' של 432 מ"ר עם זכויות בנייה של 400 מ"ר בעלות של 920 אלף שקל, שלפי מספרו ניתן לזהות שעלה לזוכים 66 אלף שקל לפני חודש — ושערך השמאות המלא שלו לפי המדינה הוא 213 אלף שקל. מגרש אחר משלב ב' משווק במחיר 1.240 מיליון שקל, על ידי סוכנות תיווך שגובה 1.29 מיליון על מגרש דומה ביישוב כרמית. ההבדל הוא שבכרמית, המגרש לא נרכש זה עתה במחיר של עד חצי מיליון שקל כולל פיתוח.
הקנס לא מספיק
אבל איך עובדת העברת הזכויות המהירה, שלכאורה מנוגדת לתקנון המכרז ולהחלטות מועצת מקרקעי ישראל? לפי תנאי המכרז, העברת זכויות על מגרש מותרת רק בחלוף 5 שנים ממועד סיום בנייה, אחרת הזוכה נקנס. עם זאת, הקנס לא משמעותי מספיק, לנוכח הפער בין מחירי השוק באזור למחיר שבו קנו הזוכים את הקרקע.
לדוגמה, היות שלפי חוברת המכרז, זוכה המעביר את הזכויות לפני תום חמש השנים ממועד הבנייה ישלם את "מלוא ההנחה בצמוד למדד המחירים לצרכן", זוכה ששילם 41 אלף שקל על מגרש — למשל, מגרש של 766 מ"ר משלב ב' שהוגרל לפני כחודש — יצטרך לשלם קנס של פחות מ–100 אלף שקל כדי להגיע לשווי הקרקע שנקבה בו רמ"י, 132.8 אלף שקל. בחלק מהמגרשים, רמ"י קבעה שהשווי בפועל של הקרקע נמוך בהרבה, ולעתים הקנס יהיה לא יותר מכמה עשרות אלפי שקלים. מגרשים בסדר גודל כזה מוצעים כעת למכירה ביותר ממיליון שקל, וגם בקיזוז הוצאות פיתוח של 400 אלף שקל, מדובר ברווח גדול. לשם השוואה, במכרז האחרון של קרקעות לצמודי קרקע לבנייה עצמית במיתר הסמוכה, שהתרחש ב–2021, מגרשים נמכרו ב–250–450 אלף שקל, ודמי הפיתוח הגיעו לעתים ליותר מ–600 אלף שקל.המהלך יוביל להתעשרות של כמה אלפי בני מזל במדינה שהולכת ומצטופפת. במקום לכעוס על הבוננזה הזאת בעוד 50 שנה, אפשר למנוע אותה
חורבות הבתים שנהרסו בכפר הבדואי אום אל-חיראן; צילום: גיל כהן מגן
במקרה של דרור, מדובר בהזדמנות שנתפרה לאנשי הימין העמוק. גרעין ההקמה של היישוב הוא של יוצאי מכינת בני דוד בעלי, שמזוהים אידיאולוגית עם המפלגות נעם והציונות הדתית. אחד מהם הוא למשל בנו בן ה–21 של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בניה סמוטריץ', שהיה אחד הזוכים במגרש בשלב ב' ביישוב.
בנוסף, ההזדמנות מתאימה רק למי שמוכן להשלים עם העובדה שדרור מוקם על אדמות הכפר הבדואי אום אל־חיראן, שפונה מתושביו לפני חודשיים. זאת, אף שבית המשפט קבע שבני הכפר התגוררו במקום ברשות המדינה, שהעבירה אותם לשם ב–1956. בניגוד לאנשי המכינה, הם לא קיבלו את האפשרות להתמודד כ"בני המקום" על מגרש בדרור — מהלך שהיה מבטיח גם להם מגרש ביישוב.
מתנה מהמדינה
התהליך שמתרחש בימים אלו בדרור צפוי לחזור על עצמו בכל אחד מלפחות 10 היישובים החדשים שמקודמים בימים אלו בסמוך לערד ולאורך כביש 25, בין באר שבע לדימונה. באוגוסט פורסם קול קורא להגשת הצעות לגרעיני התיישבות להקמת יישובים כפריים חדשים במבואות ערד, בעיר אובות וביתיר, ובשבועות האחרונים התכנסה ועדה של משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות לברור בין הגרעינים שהגישו מועמדות.
הסמכות הבלעדית שתקבע מי יהיו גרעיני ההתיישבות, שיגורו במחנה זמני, יהפכו לבני המקום ויקבלו עדיפות ביישובים החדשים, היא שרת ההתיישבות אורית סטרוק (הציונות הדתית), שאינה מחויבת להמלצות הוועדה של המשרד. גרעין נגב של ארגון השומר החדש כבר גר במחנה זמני סמוך לערד, וגרעין של חב"ד מקנדה ומארה"ב יעבור בקרוב ככל הנראה למחנה זמני לטובת הקמת היישוב יתיר, לאחר מספר שנים שבהן הוא ממתין בבאר שבע.
אם לא ישונה אופן המכרזים, כל אחד מהיישובים האלו, שנועדו למאות בודדות של משפחות כל אחד, יהפכו להזדמנות לקבל מתנה בשווי מאות אלפי שקלים מהמדינה — כולל 145 מגרילים שאינם חסרי דיור וכבר מחזיקים בדיור בבעלותם.
ינקי קוינט, מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל; צילום: אמיל סלמן
הכעס ההיסטורי על מחיקת חובות לקיבוצים, ועל מושבים ששדותיהם הפכו למצע גידול לווילות, מצד אלו שנשלחו על ידי המדינה לפריפריה או לעיירות פיתוח — ברור ומובן. כעת, כל הראיות מצביעות על כך שבימים אלה מתרחש מהלך אדיר־ממדים של חלוקת קרקעות במחירי רצפה, שיוביל להתעשרות של כמה אלפי בני מזל בודדים במדינה שהולכת ומצטופפת, בעוד אחרים מתקשים לסגור את החודש. במקום לכעוס על הבוננזה הזו בעוד 50 שנה, אפשר למנוע אותה — או לפחות להפוך אותה לכזו שתיטיב עם אנשים קשי יום שבאמת זקוקים לה.
מרמ"י נמסר בתגובה: "ההנחות בקרקע נקבעו בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל, היישוב חירן נמצא באיזור עדיפות לאומית ולכן מחיר התשלום הינו בהתאם. רמ"י לא תאפשר העברת זכויות במקרים שבהם נאסרה העברת הזכויות לפני המועד המותר. אם מישהו מעביר מאחורי הקלעים, ללא ידיעת רמ"י, אין לנו יכולת לפקח על זה.
"בנוסף, הזוכה משלם הוצאות פיתוח, שהן המרכיב העיקרי בתשלום עבור המגרש, וסכומי הפיתוח במכרז הנ"ל היו בממוצע יותר מ–400 אלף שקל למגרש".
=== סוף צטוט ===
בני השבט ישבו מקדמא דנן (ימי השלטון העות'מני או לכל המאוחר המנדט הבריטי) באזור אשר לאחר קום המדינה היה אזור הגבול בין ירדן לבין ישראל.
מכיוון שנותרו על אדמתם בלא לנוס, הפכו עם תום מלחמת העצמאות לאזרחי ישראל.
בעשור הראשון למדינה היה האזור "פרוע" ולכן משקולי בטחון-סְפָר, פינתה אותם המדינה ב- 1956 אל האזור ממנו נעקרו לאחרונה ומעמדם שם היה בני-רְשׁוּת.
כעת, את אדמתם חמדו ואותם גרשו.
יש לי הוכחה חותכת שאין אלהים, אלא בתבן אשר בין שתי אזני המאמינים בקיומו.
זה שלא ירדה אש משמים ושרפה את המְגַרְשִׁים היא ההוכחה...ואולי אוקטובר 2023 היא ההוכחה ההפוכה.
פרשנותי אינה נופלת בטיבה מפרשנות כל אחד אחר...
נערך לאחרונה ב: