אחרי.... מקווה....

[עמית2002]

אחרי.... מקווה....

היי אני אחרי ניתוח בו חתכו אותי כמו שצריך והוציאו גוש חמוד מאזור בלוטות הלימפה בצוואר. מי שקרא את מה שכתבתי בעבר יודע שזו הפעם הרביעית שאני מתמודד עם הסרטן. השוני בראשי בין הפעם השנייה או השלישית לעכשיו הוא - חוסר תכנון העתיד. חוסר מחשבות על העתיד. אני לא פוחד מהמוות. אני בטוח שלמעלה הרבה יותר קל וטוב מכאן למטה. אך כאן למטה יש המון דברים יפים שאני רוצה עדיין להנות מהם. כמו לנשום את הטבע, להביט בצבעים שעושים טוב, לשמוע מוסיקה בשעות ערביים, לרקוד ולהשתולל, לגלוש בים, לאכול אוכל טעים, לשתות משקה מרענן אחרי אימון טוב, לעשות מה שרוצים מתי שרוצים! והדבר הכי יפה - לאהוב! אז אהבה הייתה לי עד לא מזמן, ועכשיו נעלמה. אני מקווה מאוד שתחזור אלי , או שתבוא אחרת. אני מוכן לקבל נשמה טהורה. ושאר הדברים- בשבילי אלו החיים! ואני לא אוותר עליהם! הייתה תקופה ששכחתי מהם. אם לא חושבים עליהם ולא מתכננים את הזמן להנות, אז שוכחים ונמשכים ל´חיים´ שהמדינה שלנו מכתיבה לנו. ´אז שלא יעבדו עליכם´

חשבו על מה שעושה לכם טוב. (אני כאילו מן מורה שנותן ´הוראות´ או המלצות, אך למעשה בדרך כתיבה זו אני פוקד על עצמי! אז תתחשבו בי...) אלו שחיים עדיין- שיהיו לכם חיים נפלאים עד כמה שאתם יכולים להקנות לעצמכם. אלו שעלו כבר למעלה, אם מסרטן או כל דבר אחר- תאמינו לי שטוב להם, ואתם תראו אותם כשיבוא הזמן. העיקר שנהנו כאן למטה, ותרמו משהו לחיים שלכם ושלהם. ביי עמית

 

[אילת החן]

עמית יקר!!!

ראשית, שמחה שעברת את הניתוח בהצלחה, שאתה שוב עימנו פה, מלא כוחות ורצון להתמודד במערכה החדשה. שנית, בא לי לדבר איתך על אהבה... מה אתה אומר? והפעם, לא לדבר על אותה האהבה שהיתה ונעלמה, אלא על האהבה שלך לעצמך...! בא לך?! רוצה לדבר איתך על אהבה כי יודעת שאצלי, מה שעבר הכי טוב היה להתחיל לאהוב את עצמי, ככה, נטו, כי זה מה שיש, וזה הכי טוב! מה דעתך, עמית, נדבר על אהבה...? אור ואהבה. אילת.

 

[עמית2002]

אהבה

אני אשמח לדבר איתך על אהבה. זה כל העניין!!!!!!!!!!! אהבה שלי לעצמי! בגלל זה קרה כל זה! בגלל זה חליתי הפעם! הרגשתי את זה כל הזמן! והתחלתי לתקן במחשבות ומעשים. את עברת את זה.... זה לא קל.... לא קל..... בתקופה האחרונה שנאתי את עצמי. הבאתי את עצמי לעצב ומאבק עצמי. עכשיו אני מנסה להתחבר לעצמי. לחזור ולאהוב את עצמי כמו שאהבתי פעם ואף יותר לעומק. זה לא קל לי. יש ימים שאני ממש מנשק את עצמי

ויש ימים שאני די מדוכא, תחושות של כלום. בגדול אני מרגיש שאני מחולק לשניים. לפעמים אני רב עם עצמי. ואני לא רוצה יותר לריב ולהתווכח עם הגוף שלי. זה נשמע כאילו הוצאתי את זה מסרט, אבל זה כך. ותאמינו לי, אני אדם רגיל! לא משונה או משהו כזה. אני פשוט לא יכול להעביר דברים. אני חייב להתמודד! אני אוהב את הגוף שלי, אפילו שהניתוחים וההקרנות והניתוח האחרון לאט לאט פוגעים בו. אני אוהב אותו. אני מסתדר איתו, אני מטפח אותו. והוא מחזיר לי פידבק חיובי כל יום, מול המראה. אני פחות אוהב את המוח שלי בחלקו של המודע - תת מודע, שכל הזמן חושב וחושב וחושב וחושב..... יותר מדי מחשבות. יותר מדי ניתוח המצב. קשה לו להתנתק ולא לחשוב. וזה משגע אותי. ועם זה אני נלחם. אני רוצה להיות במצב של שקט. של רגיעה! כשבא הסרטן המוח נח. זו תרופה טובה לעניין הזה. אבל הסרטן הוא לא תרופה. אני מקווה שלמדתי ´לקח´ מהפעם הזו. ללמוד לא לחשוב יותר מדי. לדעת לשלוט בזה. לדעת לא לתכנן ולא לנתח כל דבר. ל ז ר ו ם !! אני מודה לאל על הטוב שנטע בי. על האהבה לטבע. לפני יומיים לאחר הניתוח עשיתי מדיטציה- דמיון מודרך. ישבתי בתוך החדר בבית החולים והסתכלתי על עץ, מבלי לרצות ירדו לי דמעות. היופי של העץ, הכוח שלו, הצבע הירוק, הגודל העצום, השקט שהוא שידר הוזיל בי דמעות של אושר. רגעים כאלו אני כל כך אוהב. רגע כזה שווה סבל לא יתואר. אני מודה לאל על היכולת לאהוב את עצמי אפילו ברגעים מעטים. אני רוצה שרגעים מעטים אלו יהיו נצח. אני לא רוצה להכיר בחורה לפני שאני אוהב את עצמי, כי לא יהיה לשנינו טוב לפני שזה יקרה. וזו הסיבה שלא היה לי טוב עם החברה לשעבר. הרסתי את הקשר. אני בטוח שברגע שיהיה לי טוב עם עצמי. וזה לא רחוק.. זה בדרך... מי שתהיה איתי תהיה המאושרת שבעולם. ברגע שאוכל להקרין אנרגיות מלאות עוצמה העולם שלי יהיה מושלם. אילת החן- אני רוצה לשמוע את התהליך שאת עברת. אני רוצה שתספרי לי על האהבה שלך את עצמך. את הדרך שהביאה אותה... ביי עמית

 

[יחפנית]

עמית בוא נדבר על מה חוסם את ה../images/Emo23.gif

כי לאהבה אלפי ומליוני פנים ..... אז בוא לא נדבר על אהבה ..... כי בעיני זה כמו לדבר על מה זה אמנות . בוא נדבר דווקא על תת המודע . עליו אמרת "אני פחות אוהב את המוח שלי בחלקו של המודע - תת מודע, שכל הזמן חושב וחושב וחושב וחושב..... יותר מדי מחשבות"..."ועם זה אני נלחם" אני מבינה מדבריך שאתה אוחז במחשבה שאנו מייצרים את הסרטן בעצמנו . "בגלל זה קרה כל זה! בגלל זה חליתי הפעם! הרגשתי את זה כל הזמן! " גם אני כמוך מחזיקה בדעה זו . אבל בתהליך ההבראה וההכרות שערכתי עם סרטני . הבנתי מספר דברים חשובים שארצה לחלוק כאן איתך ..... 1. בסרטן אין אשמה .... כי אם אחריות . אלו שני מושגים שונים שהתבלבלו להם . אך יש בינהם הבדל עקרוני ביותר . 2. מה שמעניין יותר מהסרטן עצמו , אלו הסיבות שלנו לייצר זאת מלכתחילה . אמרת שיש לך שיחות פנימיות עם עצמך ( נשמע מוכר , הרבה פעמים בתקופת הסרטן הייתי בטוחה שיש לי פיצול מהותי ) אז אם כבר יש שיחות כאלו מוזרות בפנים , אז לפחות לנצל אותן כהלכה ..... תזמין את הסרטן שלך לשיחה .... ותישאל אותו , מי הביא אותו הלום , ולמה הוא הגיע . 3. במקביל לסעיף הקודם . ובעינייני שיחות פנימיות הגובלות בפיצול ....וממה שאני הבנתי מהסרטן שלי .... היכן שקיים פילוג ... דהיינו ריב פנימי בין המודע לתת המודע . מנצלים כוחות הזעם וההרס את העיניין . התהום שנפערת בין שתי המחנות .... היא קרקע פורייה לסרטן . מי המחנות ?????מחנה אחד - המודע ( האגו) האני החברתי ...... והצד השני - העולם הפנימי ( תת המודע ) ( הילד הפנימי) עולם הדימיון המכיל את כל התיקים של הזיכרון שלנו .... רק באופן סימבולי . לפני שננסה לכסות את הכל העלטת מסך של אהבה .....עם תפילה שזה מה שיביא את המזור . הרבה לפני כן צריך להתיר את הפלונטרים של הריב . צריך לגשר בין שני המחנות . כי קל לאהוב מרחוק ..... התרגיל הוא להתחיל לאהוב מקרוב את הצד שהיינו איתו במילחמה עד כה . כשיש גישור אמיתי .... ואני חוזרת ומדגישה ... אמיתי בין הצדדים . אז מתקיימת אהבה באופן טיבעי וזורם . כי אהבה זקוקה להבנה .... קשה לאהוב אדם שאיננו מבינים . אז אני אספר לך שבזמן הסרטן שפעם היה לי , זימנתי את כל חלקי הפנימיים לשיחה והסברתי להם שאין טעם לחפש את האשם למצב .... אלא להתחיל לחפש פיתרונות יחד ... אחרת מי שינצח יהיה הסרטן . אז מהמקום ההוא החלה ההידברות בין האני שמדברת אליך כעת , לבין הילדה הפנימית בי = תת מודע . ואני לא אשקר שזה מסע קל ... אך המסע האמיתי הביתה לאחדות הפנימית זה המסע האמיתי להבראה . כשיש אחדות אז יש אהבה . המסע לא קל , כי שנים למדת לבקר ולכעוס על עצמך , על הצד השני שלך . ואחרי שנים של מלחמה אחד הדברים הקשים זה ליצור מחדש אמון . ואי אפשר לזייף בקטע . אתה יכול לעבוד על זרים ..... נסה לעבוד על חלק מעצמך , או על מי שגר איתך כבר את כל שנות חייך . בוא ואסביר לך איך זה פועל , נניח אמא שלך כועסת עליך , אבל היא מגיעה עם חיוך שלא מהלב טופחת על ראשך ומחבקת אותך . אם החיוך והחיבוק אינם אמיתיים ..... אתה תרגיש זאת . אפילו אם היא באמת תישתדל להסתיר אז ככה בדיוק תת המודע ידע אם אתה באמת מתכוון לפתח אמון , או זה עוד טריק שלך להשיג איזה משהו לאגו המודע . בקבלה היהודית אומרים שאהבה יכולה להתקיים כשיש מטרה משותפת . בעיניי הסרטן מאלץ את שני הצדדים ( אתה ועצמך ) לחבור יחד .... כי אחרת מי שינצח זה הסרטן . אז מה זה יהיה ? תמות נפשי עם פלישתים ? או אוקיי , איני אוהב אותך בבאמת , אבל או שננסה יחד , או שנמות . בלווא הכי מה שווים החיים אם אני אמשיך ככה בריב . בעת ריב בלווא הכי לא מגיעים לשום מקום . ואז מוצאים עצמנו חיים חיים שלא שלנו באמת . כי מה לעשות זה הטריק של אלוהים כולנו נולדנו תאומים סיאמיים מחוברים לנצח ..... המודע , לתת המודע . נולדים יחד ומתים יחד . אגב אם המצב הפנימי יצר סרטן , אז זה איתות אמיתי מסוכן . זה אומר שבפנים הגעת למצב של חוסר תיקווה להמשיך ככה .... אז סרטן זה הזמנה להחזיר את האיחוד ,האמון ,וההבנה .... זה החלק הקשה של המסע הביתה לאחדות . ואז כשעוברים אותו , אז מגיעה האהבה . בברכה אני

 

[עמית2002]

יום המפנה בחיי בתקופה האחרונה.....

היום בו התחלתי לדבר עם עצמי. הקדשתי לעצמי זמן להאזין לתוכי היה יום כיפורים שכל כך חששתי ממנו. הוא סיפק לי זמן להיות עם עצמי. להתחבר לנשמה שלי שברחה ממני. אני לא מאשים את עצמי בהבאת הסרטן. יודעת מה, אולי במידה מסויימת כן, אבל לא במאת האחוזים. אני מאמין יותר כי הסרטן בא בכדי לעשות משהו. לשנות משהו, להוביל אותי קדימה. כלומר, משהו מעליי מביא אותו. והוא ידע בדיוק מתי להביא אותו הפעם! בזמן האחרון אני עושה המון מדיטציות. זה עוזר לי להיות שקט יותר עם עצמי. כבר שבועיים ויותר שאני לא ´רב´ עם עצמי. אני אכן מקבל לפעמים מחשבות שלא רוצה שיהיו שם... ומאזין לעצמי ומאפשר לעצמי להתבטא, ולפעמים מעביר מחשבות שליליות שיוצאות בטיבעיות כמו רוח שנושבת מצד אחד של המוח לצד השני והחוצה. כלומר, לא מאפשר למחשבות השליליות להכנס לתוכי. פתרונות מלאים עדיין לא מצאתי. פתרון בשבילי הוא דרך חיים נכונה שתעשה לי הכי טוב שיכול להיות! תודה לך על ההקרבה ועל הרצון לעזור לי ולאחרים אני שולח לך אנרגיות של אור ושמחה, הם מעלייך כעת.... עצמי את העיניים ותני להם להכנס לגופך. ביי עמית

 

[אילת החן]

עמית יקר../images/Emo39.gif

לא סתם קורים דברים... יש מושג שאני מרבה להשתמש בו והוא - הזמן של אלוהים. (המשמעות של המילה אלוהים אינה דתית, מקווה שברור שאני חילונית ברמ"ח איבריי ובדרך חיי) פירושו של המושג "הזמן של אלוהים" הוא, שדברים קורים בזמן הנכון להם, וכשהם קורים בזמן של אלוהים, הם הופכים להיות משמעותיים, נפתרים בקלות, משקפים את המציאות ואת הדברים מהם החלטנו להתעלם, משקפים את הדלתות אותן לא ראינו או לא העזנו לפתוח. יש פה גם מסר חשוב, שאנו לא הבמאים הראשיים בחיים שלנו, אנו יכולים לקחת אחריות על מה שעשינו, אחריות לרשום את המציאות שלנו כפי שאנו בוחרים, על מה שאנו חווים אבל את הנסיונות ואת המקריות הבמאי הראשי קובע, ואין זה אנו! הלכתי למקורות וגיליתי איך זה קרה לי- איך התחלתי לגלות את האהבה ככלי להסתכלות על החיים... אז אחרי ההקדמה המפרכת, אודה ששבתי אל ארכיון הפורום הזה, ולחפש מה עברתי בתור אילת33 שכן, כתבתי בשם זה בעבר (ואני מזמינה אותך לראות מה עבר עלי אז, להציץ בארכיון ולקרוא) למדתי שהתהליך היה ארוך ומפרך. לא קל היה להתחיל לאהוב את זו שהיתה אני במהלך חיי... בחיי, למדתי שאני הילדה הנצחית בעלת הפוטנציאל האבוד, שמעולם לא עניתי על ציפיות הורי, מורי, מחנכי, בקיצור, הייתי נשמה אבודה של החברה. לא שלא זקפו לזכותי את הפוטנציאל האבוד שלי בכל פעם מחדש, אבל הוא רק גרם לי להיות יותר מתוסכלת וביקורתית כלפי עצמי... את האהבה העצמית התחלתי להכיר בפורום, בין המילים... למדתי שאני משתמשת בכלים בהם לימדו אותי - ביקורתיות, ספקנות, ושהם לא נכונים לי. למדתי שה"טייסים האוטומטיים" שלי הם טייסים של הרס עצמי, של קטילה, לא של קבלה, לא של אהבה. שההרס מופנה בעיקר כלפי האנשים הקרובים לי, למשל בן זוגי. אחרי ההכרה, לאט לאט, בלי לשים לב התחלתי לאפשר לעצמי להשתמש בכלים הלא ידועים של אהבה. הכל החל בגלל שהבנתי שאני זורה סביבי הרס עם הביקורתיות הזו, ושתבין, עמית, אני נחשבת לבן אדם מאוד נחמד, הייתי גם קודם לכן, אבל השתמשתי בהמון ביקורתיות שהופנתה בעיקר כלפי. איפשרתי לעצמי להיות מושלמת בעיני- ככה, כמו שאני. עם כל החסרונות. עם כל האנושיות. למדתי שאני שופטת את עצמי בחומרה, בו בזמן שאני מייעצת לחברי ולחברותי לא לשפוט את עצמם כך. השתדלתי להאיר את הביקורתיות שלי בזמנים בהם היא צצה. (עד היום אני עובדת על זה, זה לא נגמר ביום אחד...) השתדלתי לדמיין לעצמי מה הייתי עונה לחברה שלי אם היא היתה מעלה בפני דילמה כזו או אחרת עימה התמודדתי, ונהגתי כפי שהייתי מייעצת לה, ברוך, לא בעוצמה הבלתי מכוונת בה ניהלתי את חיי. עמדתי מול המראה (עושה זאת עד היום) מדי יום ואמרתי לעצמי בקול שאני אוהבת את עצמי. בטח שראיתי שאני לא רזה, לא צעירה כל כך כבר (37), ראיתי גם את הצלקת וזכרתי שיש מתחתיה גידול במח, ראיתי ה-כ-ל אבל בעיקר זכרתי שזו אני, הילדה הכי יפה בגן, הכי מוצלחת שיכלתי להיות... קניתי לעצמי שעון מגוחך שמעוטר בלבבות, כדי שבכל פעם שאני מביטה בו אני אזכור שזה זמן לאהבה, רשמתי לעצמי בפתיח של הטלפון הנייד i love you כדי לא לשכוח שזה הכח המניע, האהבה... גיליתי שאהבתי לעצמי גורמת לגלים היקפיים בסביבותי... לעיתים הגלים היו נעימים ולעיתים היו גבוהים ומאיימים לבלוע... הזוגיות שלי חוותה משבר עז בשל השינויים שחויתי. בעלי לא ידע איך לאכול את אישתו המשתנה. מצד אחד השינויים היו טובים, מצד שני הם גרמו לו לחוש מאויים, מכיון שאף אחד לא ממש אוהב שינויים. אחרי שחוינו משבר ענק הוא הצטרף אלי, גם הוא משתנה מיום ליום, לומד לאהוב להעריך ולפתח את עצמו. החיים הטובים החלו להגיע לביתנו... הזוגיות שלי מעולם לא היתה טובה ממה שיש לי היום. וכן, הזוגיות היא דבר בו צריך להשקיע, שום דבר לא מגיע כמובן מאליו... זהו בינתיים עמית ידידי. הדברים שכתבתי פתוחים לשאלות, להערות, לתגובות מצידך ומצד חברי הפורום. אשמח לענות על כל שאלה. ממליצה שוב שתקרא את שכתבתי לפני כשנה בתור אילת33... אור ואהבה. אילת.

 

[עמית2002]

היי איילת...

הבאת אותי לחשוב על תכונה חזקה שנעוצה בי- ביקורתיות. גם אני די ביקורתי, ואף יותר מדי עם עצמי, ובמיוחד הייתי עם החברה שלי לשעבר. היא פחדה כבר לספר לי דברים בגלל התגובה שלי. כל זה בגלל שהייתה לי חשובה כל כך. אבל למעשה עשיתי את ההיפך. אני למדתי בתקופה האחרונה לאפשר לעצמי לזרום. לא לשפוט את עצמי, לא לבקר את עצמי יותר מדי, לחיות חיים פשוטים! ולא לשאוף ליותר מדי יוקרה והצלחה. חלק מהשאיפה להצלחה ולשלמות ניכר היה בשעות עבודה רבות, ושיעבוד למחשב הזה שעכשיו הוא משהו אחר בשבילי. הוא כלי עבודה כמו כל כלי אחר. בקשר להשתקפות במראה- אני עושה את זה, וזה עושה לי די טוב. אני שמח לשמוע על התהליך שלך עם בן זוגך. לבת זוגתי לשעבר לא היה הכוח להתמודד עם כל מה שעבר בזמנו. ואני בטוח שאם היינו ממשיכים לא היה לה הכוח להתמודד שוב עם הסרטן שלי. (היא לא יודעת שחליתי שוב). את צודקת שאת אומרת שזוגיות זה לא דבר פשוט. היא חשבה אחרת, היא רצתה משהו מושלם יותר.... לא יודע אם היא תמצא.... אני הרגשתי תמיד שהיא צריכה לעבור שינוי עם עצמה, בכדי להעריך את מה שיש לה, ולהתמודד עם המון דברים שהדחיקה הצידה במשך כל חייה, ופגעו בקשר נורמלי ביני לבינה. אני שמח שאת שמחה עם עצמך ועם בן זוגך. אני אקרא בדפי ההיסטוריה שלך..... מחזיר חזרה אור ואהבה עמית

 

[אילת החן]

עמית... איך אתה אוהב את עצמך?

שאלה שעלתה היום, שגרמה לי לשוב ולחשוב... איך אוהבים את עצמך? איך בפועל זה נעשה, כשאתה אוהב את עצמך, במה זה בא לידי ביטוי, איך זה קורה, מה עושים ומה לא...? (למשל, לעשן ולשתות אלכוהול כהרגלים שעושים לך טוב, זה טוב או רע. יודעת שלקחתי דוגמאות קיצוניות - בכוונה) שואלת את עצמי, שואלת גם אותך... בוא נדבר על אהבה! אילת.

 

[אילת החן]

מציעה לך ולכולם בעצם להציץ ב...

אתר ששמו - www.what-is-cancer.com זהו אתר של פרופסור זייצ´ק, חוקר סרטן, כתבה עם תוכן הרצאה שלו נמצאת באתר של חוסן (hosen.co.il) בקטגוריית פורום רפואה משלימה, תחת שמו של דר´ אלפרן יחיאל, מהתאריך 8.10.02 . ממליצה בחום לקרוא את הכתבה ולהגיע לאתר. אור ואהבה אילת.

 

[עמית2002]

איך אני אוהב את עצמי.....

קודם כל כשאני אוהב את עצמי יש לי חיוך תמידי על הפנים! אני מרגיש שלם עם עצמי. לא צריך לעשות כלום! לא צריך פעולה פיסית בכדי לחוש הנאה. פשוט לחיות את היום בנחת ובכיף . ברגע שאני ארגיש כך כל יום ויום, אז אני אוהב את עצמי. אני ארגיש שאני מחובר לעצמי. אני ארגיש שטוב לי, שאני יכול לדבר עם עצמי, בלי לריב. שאני מתקשר עם הרוח שבי. אני בדרך הנכונה. אני עובד על זה, סך הכל בתקופה כל כך קשה , הכי קשה עד כה בחיי, אני מתמודד די יפה. אני מרוצה מעצמי יחסית. ומאמין שאני אגיע לשאיפה של שלמות פנימית. ובשבילי שלמות היא הידיעה שאני לא יכול להגיע לשלמות ולקבל את זה ולהתמודד עם זה. בואי נדבר על אהבה.... אהבה היא מבחן קשה. במיוחד אהבה לעצמך. לילה טוב עמית (ובקרוב אשנה את השם הזה......)

 

[איילת האביב]

עמית, איש יקר ../images/Emo140.gif

יופי שהניתוח מאחוריך, לא יאומן , פעם רביעית, (אני עדיין בטירונות, רק 4 חודשים....) ממש גיבור, אך יותר מהכל, אימי עליה השלום היתה מכנה אותך "מאנט´ש" פשוט איש יקר ואנושי. הדברים הקטנים היפים כל כך הסובבים אותנו ביום יום וחלק מאיתנו ברי המזל לראותם, כמוך. אהבת החיים שלך והאופטימיות יוצאת בקריאת תיגר על כל הרע והמכניע..... "איתי אל תתעסקו" אתה אומר להם........ האהבה שאתה מחפש תעטוף את כל היפה ותצבע אותו בורוד ותורכיז......היא תגיע אל חייך כל כך מהר, אני יודעת זאת, לא מתוך איזה תכונות נבואיות ..חה..חה..חה אלא פשוט בתור אישה שקראה את מילותיך איך לא? מאחלת לך החלמה נהדרת, המון שלווה והההההמון רומנטיקה. שולחת לך חיבוק איילת האביב

 

[אילת החן]

איילת, את עוד פה, שנעלה לצאט ?

הגיע הזמן להכרות...?

 

[עמית2002]

תודה, מחזיר חיבוק מכל הלב.

 

[נאן]

לעמית ולכולם../images/Emo24.gif../images/Emo23.gif

קודם כל אני שמחה שאתה אחרי הניתוח. ושנית כל מה שכתבת ומה שאחרים כתבו הביאו לי שוב דמעות חונקות. בזמן האחרון חשבתי שאני גם מתפצלת לשניים והולכת ומאבדת את עצמי בכל המחשבות. קראתי לזה עם כל הומור שלי :סליחה אני ביום הרחמים העצמיים יענו היום אין לי שליטה על הבכי ועל המחשבות למה איך וכמה ומה יהיה הלאה. יום למרת היתי כמו נינגה גדולה מחייכת צוחקת. המתח שבו אני שרויה עושה את שלו. וזה נכון זה נותן קרקע מזון לסרטן אין לי ספק. אבל שקראתי כל מה שעמית רשם ואתם ובכלל הבנתי שהתחושות האלו נורמליות ומותר להרגיש ככה . כל הזמן יש לי קולות יענו מחשבות בראש יש קול אלף וקול בית והם רבים בניהם. אין לי ספק ועם יד על הנשמה שזה לא יהיה קל בכלל. אני חולה גם חוץ מלהיות חולה בסרטן יו אמרתי את זה בריש גלי. בעוד מחלות שאיתם אני לא חיה בשלום והן מקשות. ואתה צודק עמית באומרך שיתה רוצה נשמה אהובה ומוכן לזה. זה נשמע חושפני. אהבה. היא אור היא דבר טהור שממלא את ליבך וביחד מנצחים זו לא חיבת להיות אהבה של שני בני זוג חיבוק החם האמיתי והכנה. המגע והכל ביחד ואיתה קל לנצח. אני מחזקת את הידים שלך ואת של כולם. היום אני ביום מעודד. והלואי והיתה איזה קרן גדולה של אהבה קרן של חום למלא את החללים את המחשבות הכואבות ולהפוך אותם לאור אחד גדול ושיגרש את החושך מהר! נאנוש

 

[עמית2002]

היי נאן

אני מאחל לך את כל הטוב שאת מאחלת לי. מותר לנו להרגיש לפעמים רע. אנחנו אנושיים. וזה לא מביא ולא מאיץ את הסרטן. זה לא קשור אליו כלל. אני מאחל לך שתציף אותך אנרגיה של אור לבן שתמלא אותך רק בטוב. עמית