אחרי משפט שכזה

קטיה 007

New member
אחרי משפט שכזה

איך אני אמורה להרגיש אהההה. קראתי בעיתון מקומי כתבה על ד"ר שסולק מתפקידו כסגן מנהל מחלקה לפני שנתיים מבית החולים שבו עברתי את האבדן שלי. בכתבה היה משפט שגרם לי לבכות ולא להפסיק לחשוב על המקרה שלי ולנתחו שוב ושוב המשפט הוא: "הקביעה כי הוא זה שהסית יצרה סביבת עבודה בלתי אפשרית בקרב סגל הרופאים שכן הם ראו בו בוגד" כמן כן נכתב מכתב בשם רופאי המחלקה שבו הם טוענים שיש משבר אמון ביחסים ביניהם לבין הרופא.... תבינו שהכל סביב הטענה שהרופא הנ"ל אמר למשפחה של יולדת שמתה במהלך לידה כי היא מתה כתוצאה מרשלנות רפואית. אני שכבר הגעתי למסקנה שהאבדן שלי נובע מרשלנות רפואית כתבה זו מחזקת את עמדתי ושחזור מהלך העניינים במהלך אישפוזי שם - מחזק עוד יותר. מעבר לזה שיש הרבה שאלות כגון למה לא קיבלתי כלום כדי לעצור את הצירים ולמה הרופא המשחרר ניפנף אותי כששאלתי על כך וכו´ שכששחררו אותי ביקשו ממני להגיע לבדיקה שתאמת כי אכן יש לי רחם דידלפי דבר הידוע לי כבר 11 שנים ושהתגלה שם באותו בית חולים באותה מחלקה!!!!!!!!!!!! חשבתי שהחזרה אחורה תהיה ביום השנה למקרה אבל מישהו מלמעלה דאג שזה יקרה לפני כן. קטיה שחזרה אחורה
 

קטיה 007

New member
../images/Emo10.gif

מצטערת שהכל מבולבל פשוט הייתי צריכה להוציא את זה החוצה קטיה
 

shleva

New member
קטיה חמודה

אני מבינה לליבך כמה שזה מרתיח לקרוא, שהרופא היחיד שהיה מספיק הגון לומר את האמת, פוטר כמו כן להבין שוב ושוב שרופאים מסוגלים כ"כ לזלזל בחיי אדם, בחיי עוברים שהם ממש תינוקות ובחיי האם. אני מקווה שתצליחי להירגע ולישון טוב בלילה כי זה חשוב ביותר כרגע. אני מבינה לליבך שהמחשבה על אותו בית חולים, שבו נפגעת כל כך קשה, משגעת אותך, זה בלתי נתפס- אני יודעת זה פשוט לא יאומן שאחרי כל מה שעברת שם הם עוד ביקשו ממך להגיע לבדיקה. ההפקרות חוגגת שם כנראה. זו ממש סכנת נפשות להגיע לשם. נורא נורא צר לי שנאלצת לעבור את האובדן הנוראי שעברת, אני נורא מבינה לליבך. זה נורא קשה להשלים עם כך שהאסון הנוראי קורה בגלל רשלנות רפואית ושאולי ניתן היה למנוע אותו. האובדנים שלנו יוצרים לנו פצעים מדממים בנשמה שלעולם לא ירפאו. הפגיעה שכל אובדן כזה פוגע בנו היא קשה מנשוא זו פגיעה לכל החיים. אני מקווה שלאט לאט תירגעי ותתחזקי לקראת ההמשך משום שהעתיד יהיה טוב לאין שיעור מהעבר והלוואי שתדעי רק רגעים יפים ומהנים. שתהיה לך המון הצלחה בהריון הנוכחי ובכל ההריונות שבעתיד. כולי תקווה שמצב רוחך ישתפר ושתצליחי להנות מהשבת ובכלל. תמיד לצידך. שלווה.
 
קטילה

ראשית, נזיפה: איפה את ואיפה המיטה??? אני מקווה שלפחות עכשיו את נמה את שנת היופי שלך. ולעצם העניין: אכן, משפטים שזורקים אחורה ומכבידים על הנשמה, על הנשימה, על עצם הקיום. משפטים שעם הקריאה שלהם כל תמצית חייך ניטלת ממך לרגע ובא לך רק להתאדות ובכל זאת... למרות נטייתי הידועה "לחיות" כל הזמן בעבר, את, במיוחד את, חייבת בחודשים הקרובים להתרכז בעתיד, בחיים החדשים הצומחים בקירבך ושכרגע הם חשובים מהכל. יש לך מחר בדיקה חשובה ואת צריכה להגיע עליה עמוסה בכוחות חיוביים. אני יודעת שקל להגיד וקשה ליישם, אבל תבטיחי שלפחות תשתדלי. את יודעת שאת עכשיו ביידים מצויינות ושלא ייתנו שיאונה לך כל רע והידיעה הזו צריכה לנסוך בך בטחון ולהיות נר לרגלייך. שמרי על עצמך חזק חזק. פילה סגולה
 

קייס

New member
רשלנות רפואית

גם אצלי הייתה רשלנות רפואית שהרגה לי בסופו של דבר את הילדה חשבתי שרק בבית חולים שאני ילדתי בו יש סיפורים כאלה אך מקריאה בפורום אני רואה שיש גם בשאר. האם זה נורמה בבתי חולים זילות בחיי הילדים שלנו? בכל אופן אולי כדאי לשקול תביעה כנגד בית חולים/רופא ולו רק על מנת להרגיש טוב יותר
 

1ויוי

New member
קשר השתיקה

לאחר הלידה ערכתי בירורים שמצביעים על כך שניתן היה ודי בקלות למנוע את הטרגדיה שלי . אף אחד לא הודה בזה מפורשות אבל ניתן לקרוא בין השורות , הם שומרים שם היטב על התחת של עמיתהם . יחס הזילות כלפי עובריי פגע בי מאד ( מה שהורגש היטב המהלך הלידה - סרבו להכניס אותי לחדר הלידה כי לא הייתי על המיטה הנכונה וילדתי את בני הבכור במסדרון לעיני כל המשפחות המצפות ואת בני הצעיר ילדתי במחסן - יכולתי להתלונן על כך מאוחר יותר - אבל זה לא היה מחזיר לי את בניי שחשוב היה לי שיוולדו בכבוד )מכיוון שזה עדיין עובר הוא לא מספיק חשוב ? שבתי והזכרתי להם שזה הריון ivf מתוך תקווה שיתייחסו קצת אחרת להריון היקר . אחרי המקרה עם הרשלנות , קייס וקטיה - עברתן אני מניחה לבית חולים אחר ?
 
רשלנות...

בהריוני השני- בו ילדתי את ביתי הבכורה בשבוע 31 והיא נפטרה כעבור חצי שנה מסיבוכי פגות קיצוניים, סבלתי מרעלת הריון שלא הוגדרה כך בשלב הראשון, כך שיחררו אותי הביתה לחודש ללא ביקורות לאחר אישפוז של שלושה שבועות. אף אחד לא טרח לעקוב אחרי העוברית שלי באולטרא סאונד ולראות שאינה גדלה ברחם, אף אחד לא טרח לקרוא לייעוץ לרופא פנימאי לאיזון לחץ הדם שלי שהרקיע שחקים, פעולות שאולי היו מצילות את ביתי, ולא נותנות לנזק בלתי הפיך לקרות. רק לאחר שראו שחודש הילדה לא גדלה ברחם מייד יילדו אותי.. הסוף כאמור ידוע.... לאבי יש בן דוד עו"ד, שבמהלך השבעה הציע שייצג אותנו בתביעה על רשלנות. חשבנו על כך רבות, אבל החלטנו שלא מכיוון שרצינו שכל המשאבים הנפשיים שלנו ילכו לקראת הריון. את ביתנו השניה ילדנו כעבור שלוש שנים ועוד שתי הפלות בדרך, אך לחשוב שהיינו צריכים להתמודד גם עם תביעה משפטית, לא נראה לי שהיינו עומדים בזה. אגב את הטיפולים, ההפלות והלידה השנייה ביצעתי באותה מחלקה,באותו בית חולים, אך עם רופאים אחרים. מה לעשות שבאזור מגורי יש רק בית חולים אחד?...
 

morinbar

New member
לא מבינה כיצד אפשר להתייחס כך

אל אנשים...עוברים... האם הם כ"כ שחוקים
ומזה בכלל צריך לעניין אותי כמטופלת
אני מצפה מהנותנים לי שירות לתיתו בנועם, באיכפתיות (לא פחות ממקצועיות) כפי ואני משתדלת לתת (ועם כל הקושי- במיוחד לאחר פטירתה של מור
). מקווה ש"ניפול" בידיים טובות ואמונות. ולך יקירתי תתרכזי רק בטוב
 
למעלה