אחרי נסיון אובדני

[neta1986]

אחרי נסיון אובדני

בגיל 17 ויציאה מהצבא על נפשי 11.9 ממוצע בגרויות ו760 בפסיכומטרי מה אתם אומרים, אני מועמדת או לא ללימודי רפואה?

 

[lernery]

לדעתי הלא מקצועית בתחום

אם יש רישומים במשרד הבריאות או איפה שלא רושמים את זה, אז אין לך סיכוי... לעומת זאת לפי הציונים נראה שאת בחורה מבריקה, לכי לעשות משהו עם השכל שלך, משהו שדורש יותר ממה שדרושים לימודי רפואה

 

[nightriders]

../images/Emo45.gif אוי, כמה שזה נכון....

אני מתכוון להמלצה לנצל את השכל למשהו שדורש יותר מלימודי רפואה. רק שנמצאים שם מבינים את זה

 

[The Reaper]

תשובה

ראשית ל"לרנרי" - תלמד כלל לחיים גם בתור רופא, אם אתה לא יודע, תגיד "אני לא יודע", אל תזרוק הטעיות ללא כיסוי. לנטע, על פניו עצם זה שאובחנת, לא שולל ממך את האפשרות ללמוד רפואה. זה בעיקר שאלה של הסטטוס הנוכחי שלך. למשל, אם לאחר טיפול, התגברת על המשבר הדיכאוני שלך וכיום אין לך סימפטומים, אני מאמין שלא ימנעו ממך להתקבל. מניעת קבלה על סמך עבר פסיכיאטרי מתייחסת בעיקר למחלות הקשות כמו סכיזופרניה, מאניה-דיפרסיה וכדומה. דיכאון, הפרעות חרדה וכדומה, לא אמורים להוות מכשול אם הם טופלו ואם את ללא סימפטומים. מאידך, אם את נוטה להתאשפז מדי פעם וממשיכה להראות סימפטומים דיכאוניים תחת טיפול, סיכויי קבלתך קלושים. אני ממליץ לך להתייעץ עם הפסיכיאטר שלך בנושא. מחלות פסיכיאטריות נוטות לקבל סטיגמה שלילית כמעט בכל מקום, דווקא בבית ספר לרפואה, זה אמור להיות שונה בעיקר אם מדובר בהפרעות יחסית קלות כמו הפרעת דיכאון חולפת. בהצלחה,

 

[lernery]

אני מצטער אם זה לא היה ברור

אבל הכוונה ב"דעתי הלא מקצועית" הייתה ש-אני לא יודע. ולגבי מחלות נפש, אני לא יודע איך מתייחסים אליהן באוני', אבל בלי קשר לסטיגמות, מבחינת היגיון נטו וללא ידע בנושא, נראה לי שניסיון התאבדות מתועד עלול להוות מכשול מאוד רציני. הפרעת דיכאון חולפת וניסיון התאבדות אלו שני דברים שונים. אני לא אומר שניסיון כזה גורם לאדם להיות לא ראוי או לא מסוגל, אלא שנראה לי שמי שמחליט בנושא כנראה שידחה אותו. (ושוב לא נתקלתי במקרים כאלה ואין לי מידע בנושא) אגב, לפני כמה חודשים היה כאן שרשור על דיכאון וטענתי שנטיות דכאוניות קלות לא אמורות להפריע מדי, לדעתי הלא-מקצועית כמובן, לרפואה, ואז צלבו אותי כאן מכל הכיוונים.

 

[lernery]

שים לב לתשובה של פיטר-פן

זה עניין של היגיון פשוט. אני לא אשלוף תשובה שנראית לי סבירה ב-80 אחוז כדי לתת טיפול לחולה, אבל כדי לענות למישהיא שרוצה מידע? כן, למה לא? כמובן תוך כדי ציון העובדה שהידע שלי הוא רק השערה הגיונית ולא ידע מבוסס. וגם ברפואה עצמה הרבה פעמים מסתמכים על הסתברות ולא על ידע ממשי קונקרטי לגבי מצב החולה. בכל מקרה, כאשר אני כותב תגובה למישהיא כאן בפורום אני ממש לא נמצא בקליניקה והיא ממש לא מטופלת שלי...

 

[johngalt2]

וואו.

לא ידעתי שניתן לקבוע שבן אדם הוא מבריק לפי שני מספרים.

 

[lernery]

לפי מספר אחד

11.9 זה ציון מטורף בבגרות וגם חרשניות החרשנים קשה להן להגיע אליו, וזה מראה על יכולת זיכרון והבנה טובות מאוד, או לחילופין על יכולת התמדה על-אנושית שזה גם חשוב מאוד. אבל בתכל'ס, בלתי אפשרי להגיע למספר כזה, גם עם מספרי יחידות מקסימליים, ללא שמץ של הברקה. אני מכיר מישהיא חרשנית מאוד, שלקחה גם שיעורים פרטיים בכל המקצועות - היא הגיעה ל-11.3 ולעומת זאת בפסיכומטרי הייתה צריכה כמה סיבובים כדי להגיע ל-700. אני מכיר עוד חרשניות עם ממוצעים גבוהים אבל לא מבריקות, אבל 11.9 (ובמיוחד שגם הפסיכומטרי טוב) זה מעבר להישג ידם של בני אנוש נורמליים. עוד פרמטר שתומך באינדיקציה הזאת הוא הדיכאון. אמנם יש הרבה אנשים טיפשים ומדוכאים, אבל דיכאון של אדם עם אינטליגנציה מעל הממוצע (ותסכים שהמספרים מראים לפחות על זה..) יכול להיות קשור בכיף לסוג של הברקה (אני לא רוצה להגיד גאונות - כי גאונים באמת יש מתי מעט) אה, וגם אמרתי "נראה ש-"...

 

[lernery]

עוד אינדיקטור שתומך בהשערה..

מאוחר בלילה.. אני אלך לישון נראה לי

 

[lernery]

אני מקוה שהיה נחמד בטריאקי

 

[neta1986]

אממ תודה אני מניחה אבל

אין לזה ולהברקה או לגאונות שום קשר. עשיתי את הבגרויות לבד לכן היה לי זמן ללכת בקצב שלי ולעשות את הבגרויות בדרך וביחידות שאני בחרתי. ובקשר לפסיכומטרי, התחלתי ללמוד סתם בחפיף קרוב לשנה לפני שלקחתי את הקורס, וכשהגעתי לקורס זה היה בשבילי חזרה. לקחתי את העצה של ידיד שלי, שהיה מדריך באי קיו, שבשביל לקבל מעל 750 צריך לדעת את החומר באופן מעולה חודש לפני (כמובן שבחיים לא תצליח לדעת הכל אלא אם שיננת את המילונים באנגלית ועברית). עזוב אותך, הבגרויות והפסיכומטרי היום לא ברמה שאפשר להתלהב מכל מאיה או 700+. זה לא מראה לא על חוכמה, לא על הברקה, לא על גאונות. אולי רק קצת את מידת החרישה והרצון לממש שאיפה. אם לא יקבלו אותי כאן, אסע לגרמניה. יום טוב.

 

[lernery]

סחה לך על הצניעות

אבל את יכולה לשאול את כל האנשים ששיפרו בגרויות ולגלות כמה זה קשה להגיע לממוצע שהוא כמעט 100 בעצם (להגיע ל-11 זה באמת עוד איכשהוא אפשרי). אם זה היה כל כך קל כולם היו מתקבלים לרפואה. כנ"ל לגבי הפסיכומטרי, שתדעי לך שהרבה מאוד אנשים עוברים ייסורים קשים עד שהם מגיעים ל750+. זה לא מחייב שאת איינשטיין אבל זה כן מראה על פוטנציאל בסבירות גבוהה. אני מכיר הרבה אנשים שלא מסוגלים להעריך את הקושי בלהגיע ציונים גבוהים...

 

[morancho1]

שלום נטע,

אם את שואלת מבחינת ציונייך, מן הסתם הם גבוהים מאוד ויפשרו לך להתקבל לראיון בכל פקולטה לרפואה.. אני לא מומחית, אבל השאלה המתבקשת היא אם עברת את המשבר שהיה לך בצבא, ואם הלכת למומחים שסייעו לך לצאת מזה וכולי..ומהי דעתך האם התגברת ואת מרגישה שאת יכולה ללכת לתחום מלחיץ כמו רפואה, עם הידיעה שזה לא יפדע בבריאותך?"

 

[neta1986]

אני לא חושבת

שאם אני אתחיל לתרץ למה איך וכמה זה יתקבל יותר על הדעת. 1. אפשר להסיק מההודעה שלך, שעם הוכחות לטיפול (בלי כדורים) הסיכויים הולכים וגובהים? או שהתבלבלתי? 2. אתם מכירים אנשים מהפקולטה שלכם או כאלה שהתחילו ללמוד עם עבר פסיכולוגי כזה או אחר? מבחינת דיכאונות, פוביות וכו'.. 3. הם בודקים את כל התיקים תמיד?

 

[neta1986]

ועוד שאלה

סיכוי הקבלה שלי למקצועות שקשורים לחקר (אמבריולוגיה או נוירולוגיה) הינם נמוכים אף הם? או שלשם דורשים נתונים שונים?

 

[nightriders]

במחקר אין שום בעיה

כדי להיות חוקרת את לא צריכה ללמוד רפואה, ולארוע בעבר לא תהיה השפעה על הקבלה. בעניין הזה את יכולה להיות רגועה.

 

[morancho1]

תשובה חלקית בלבד

האמת שאין לי מושג איך הם מטפלים בענינים כאלה, מב שנשמע הגיוני שאם את מוכיחה שטיפלת בעצמך, ושהמשבר חלף יש יותר סיכוי שתתקבלי. יש לי אפילו הצעה מרחיקת לכת: בב"ש דורשים 2 ממליצים. את יכולה שאחד הממליצים האלה יהיה פסיכולוג פסיכיאטר עובדת סוציאלית וכולי, שבו הם חווים את דעתם על כשירותך לעסוק ברפואה.

 

[p i t e r פן]

לצערי, זה פוגע...

בזמנו (לפני כשנה וחצי) שקלתי ללמוד רפואה. סיפורי דומה לשלך - יצאתי מהצבא אחרי נסיון אובדני ומאז כבר כמה שנים שאני בסדר, אינני מטופל ולא סובל מסימפטומים, ב"ה. פניתי לאונ' השונות כדי לקבל תשובה מפורשת. הרוב התחמקו, אבל מהאונ' העברית נמסר לי ע"י אחד הפרופ' (אני חושב שמדובר בראש ועדת הקבלה) שסיכויי הקבלה אחרי מקרה כזה נמוכים מאד (לא זוכר את הניסוח המדוייק של דבריו, אבל הם היו בסגנון של "סיכוי אפסי"). אני חושב שאם את לא צריכה לשפר ציונים, את יכולה לנסות להתקבל. מקסימום יגידו לך "לא". אם את צריכה לשפר ציונים - תעשי את השיקול שלך, כי אולי "חבל על הזמן". ואם את להוטה על רפואה - לכי ללמוד בחו"ל. צר לי שאינני איש בשורות, והלוואי ואני טועה ואתבדה.

 

[neta1986]

האמת היא..

אני שמחה על התגובה שלך, לא שמחה מבחינת "איזה כיף הסיכויים שלי נמוכים" אלא מבחינת "תודה על המידע הזה". בחו"ל לא בודקים את העבר הרפואי? ד"א היום עשיתי בדיקה עם הפסיכיאטר שלילשעבר, נאמר לי שהנסיון לא תועד בשום מקום כנסיון אובדני אלא כהרעלה מתרופה X אבל אני חושבת להתחיל לחפור קצת יותר בתיק הרפואי שלי עד כמה שאוכל.. איך הסיכויים שלי עכשיו, אחרי ש"מסתבר" שיצאתי על נפשי ללא עבר?

 

[nightriders]

תלוי מה זה X

אם למשל כתוב הרעלה מתרופת אקמול, זה די שקוף שזה נסיון התאבדות. כדי למות מאקמול צריך לפחות 20-25 גרם שזאת לא בדיוק כמות שאפשר לבלוע בטעות.