אחרי סקירה מוקדמת, מתקשה להשתחרר מהדאגה...

[אננס 22]

אחרי סקירה מוקדמת, מתקשה להשתחרר מהדאגה...

אז ככה...
אתמול הלכתי לסקירת מערכות מווקדמת, לקחתי לעצמי יומיים חופש מהעבודה ואתמול בקושי תפקדתי עד לבדיקה. תודה לאל הבדיקה תקינה, העוברית מתפתחת "לפי הספר", אך יש מחיצה ברחם. הרופאה אמרה שאם עברנו עד עכשיו הכל בשלום, כנראה שהמחיצה לא תעשה שום דבר ותיעלם עם גדילת הרחם.
סיפרנו למשפחות והם שמחו מאוד.
למרות ששמעתי מהרופאה שכנראה המחיצה הזו לא תגרום לשום נזק, המחשבה עליה לא מניחה לי.
אני רוצה לספר לחברות הקרובות, וקשה לי.. תחושה מוזרה.
מצד אחד רוצה שכבר כולם ידעו, להינות מההריון ומצד שני מתקשה לעשות את המעבר משמירה על הסוד (שכבר כולם רואים) לא פשוט לי.

בשורות טובות לכולן

 

[אלמונית142]

בשורות טובות

אז ראשית, תרשי לי לברך אותך שהסקירה הייתה תקינה. אני רק בשישי הקרוב ניגשת לשקיפות וכל בדיקה והחששות שמלוות אותה.
אינני מכירה אותך אישית או מה עברת, אבל משערת שחוויות העבר משפיעות עליך וזה טבעי.
איני חושבת שיש משהו שאגיד שירגיע אותך, כי הלחץ הזה הוא טבעי במיוחד כאשר עסקינן ביקר לנו מכל ובסוגיה כה רגישה, אבל אם הרופאה חושבת שככל הנראה אין לכך השלכה, הייתי נאחזת בזה ומבצעת הכל בהתאם להנחיותיה ומנסה להרפות, למרות שמי כמוני יודעת שקל להגיד יותר קשה ליישם.
אני חושבת שבאשר ללספר או לא - זה מה שלבך אומר לך ואם עסקינן באנשים קרובים, אז את כבר תדעי בעצמך מה טוב לך.
מאחלת לך הריון קל ותקין!

 

[אננס 22]

תודה רבה!

אני מאוד מבינה את מה שאת כותבת- הראש מבין.
יש לי שלושה ילדים עם הריונות שיחסית עברו חלק, לא הבנתי מדוע שואלים בטיפת חלב כל הזמן על הפלות עד להריון הקודם - זה נושא לא מדובר.
מיד סיפרתי לכולם על ההריון, הלכתי וחזרתי בשמחה מהשקיפות והרגע שבו שכבתי על המיטה בסקירה לא ישכח לעולם, מיד הרופאה אמרה "יש בעיה" ולא הבנתי מדוע היא ממשיכה לבדוק ולהציג איבר איבר, רציתי לברוח משם.- כל השלבים זכורים לי היטב ממש כמו אובדן של אדם קרוב.
אז עכשיו תודה לאל אין בקע סרעפתי, אבל שוב יש משהו שלא היכרתי, צריך מעקב... אני מרגישה שהשתניתי, התמימות חלפה לה וזה לא פשוט ולא נשלט.
אני עדיין לא מרגישה שאני נהנית מההריון, אני יותר חוששת.. וזה מבאס.
ברור לי שזה טבעי, ברור לי שהסטטיסטיקה לטובתי ועדיין זה חזק ממני...

תודה על המילים החמות והצלחה רבה בשקיפות, בסקירה ובשאר הבדיקות. לידה קלה עם ידיים מלאות!

 

[שירהד1]

שמחה שהסקירה תקינה

כפי שאת מתארת, הריון לאחר אובדן הריון, הינו לרוב שונה מהריון "רגיל", ופעמים רבות הוא מלווה בחרדות גבוהות יותר, לעיתים אף עד סופו של ההריון ועד הלידה עצמה.

אז נכון שזה מבאס שאת לא נהנית מההריון, ואני עדיין מקווה שבשלב מסויים כן תהני ממנו, והחרדות יפחתו.

יכולה לספר לך שההריון עם ביתי השלישית, שהיה לאחר הרבה הפלות, היה עינוי נפשי. פשוט כך. ונעזרתי גם בליווי רגשי וגם בטיפול תרופתי נוגד חרדה משבוע 19. בשבוע 25 גילו איזשהו סיבוך רחמי כלשהו, שהצריך מעקבים שבועיים, אבל למזלי הרב- הכל היה בסדר בסופו של דבר.
ומהרגע שנולדה- רגיעה ואושר עילאי, למרות שהחרדות היו יכולות גם להימשך לאחר הלידה. אך לא. מרגע שהוציאו אותה- נשמתי. פיזית ונפשית.

המשיכי לעדכן.
שירה.


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 

[אננס 22]

תודה על המילים החמות

אני מאוד מקווה שזה ישתנה...
עם כל הסיפור הזה גיליתי על עצמי דברים חדשים.
אבל כמו שאני אומרת לאלו שנתמכים על ידי- החוזק האמיתי הוא להתכופף לפעמים, להיחלש, לזרום עם המצב ולהתחזק בחזרה. בינתיים לא נאמר שום דבר קריטי, רק צורך במעקב...
תודה רבה!