אחרי סקירה מוקדמת../images/Emo9.gif
סוף סוף הגיע היום הזה, שאני רואה בו כל איבר ואיבר (כמעט), ומקבלת איזו זריקת הרגעה לעוד כמה שבועות. היינו אצל ד"ר נילי ינאי, הרופאה הקבועה שלי לסקירות. ובאמת היה נהדר, טפו טפו טפו... ולמרות התחזיות שלי (לפי מדד ההקאות והבחילות), יש לי בן ולא בת. לא, אני לא מאוכזבת ממש. רק קצת... אל תכעסו. פשוט, חשבתי שאולי הפעם תהיה לי ילדה... מאד רציתי אחות לרותם ומאד רציתי בת אחרי שאיבדתי... וזה לא שאני לא שמחה - אני כ"כ מאושרת שהעובר הזה פשוט מושלם וכבר ב- US נראה יפה תואר ומדהים ופעיל. אבל פתאום היום הרגשתי את החלל הזה ואני לא מפסיקה לבכות כל היום. אז נילי אמרה שאם זו היתה בת הייתי בוכה פי שתיים... היא אמרה שאולי אני חושבת שהריון עם בת יתקן משהו, אבל אצלה (גם היא איבדה בת בסוף הריון) הבן שבא אח"כ עשה את שלו ואולי אני משליכה על מין העובר יותר מדי ופשוט צריכה להשלים עם זה שהקושי עם המתח והחרדה בהריון תמיד יהיה שם, בן או בת, הריון שלישי, חמישי או עשירי. וזה נכון. ארבע שנים אחרי, ואני בוכה יותר מבהריון של טל. בכל אופן, עמי כמובן אמר שהכל מותר לי, גם להיות מאוכזבת וגם לבכות אבל הוא מאד מאד מאושר ונרגש ומבטיח לי שיהיו לנו עוד מלא נסיונות לכל המינים. עמי רוצה עשרה ילדים... אז אמרתי לו שכל עוד יש בנים, ההריונות ימשיכו עד שתגיע עוד בת. טוב, אז אחרי שגמרתי להתבכיין על שטויות שקשורות לפורומים אחרים
אז אני בפרוש רגועה יותר והרשתי לעצמי ללכת היום עם בגדים שלא מסתירים את בטני. ואתן הראשונות שבאתי לעדכן. נשיקות לכולכן
סוף סוף הגיע היום הזה, שאני רואה בו כל איבר ואיבר (כמעט), ומקבלת איזו זריקת הרגעה לעוד כמה שבועות. היינו אצל ד"ר נילי ינאי, הרופאה הקבועה שלי לסקירות. ובאמת היה נהדר, טפו טפו טפו... ולמרות התחזיות שלי (לפי מדד ההקאות והבחילות), יש לי בן ולא בת. לא, אני לא מאוכזבת ממש. רק קצת... אל תכעסו. פשוט, חשבתי שאולי הפעם תהיה לי ילדה... מאד רציתי אחות לרותם ומאד רציתי בת אחרי שאיבדתי... וזה לא שאני לא שמחה - אני כ"כ מאושרת שהעובר הזה פשוט מושלם וכבר ב- US נראה יפה תואר ומדהים ופעיל. אבל פתאום היום הרגשתי את החלל הזה ואני לא מפסיקה לבכות כל היום. אז נילי אמרה שאם זו היתה בת הייתי בוכה פי שתיים... היא אמרה שאולי אני חושבת שהריון עם בת יתקן משהו, אבל אצלה (גם היא איבדה בת בסוף הריון) הבן שבא אח"כ עשה את שלו ואולי אני משליכה על מין העובר יותר מדי ופשוט צריכה להשלים עם זה שהקושי עם המתח והחרדה בהריון תמיד יהיה שם, בן או בת, הריון שלישי, חמישי או עשירי. וזה נכון. ארבע שנים אחרי, ואני בוכה יותר מבהריון של טל. בכל אופן, עמי כמובן אמר שהכל מותר לי, גם להיות מאוכזבת וגם לבכות אבל הוא מאד מאד מאושר ונרגש ומבטיח לי שיהיו לנו עוד מלא נסיונות לכל המינים. עמי רוצה עשרה ילדים... אז אמרתי לו שכל עוד יש בנים, ההריונות ימשיכו עד שתגיע עוד בת. טוב, אז אחרי שגמרתי להתבכיין על שטויות שקשורות לפורומים אחרים
