אחרי שבוע כבר אפשר לחזור

[shno]

אחרי שבוע כבר אפשר לחזור ../images/Emo13.gif

לפני שבוע, ביום חמישי בשעה 3 בבוקר, נולד בננו איתן. כפי שחנול כבר "הלשינה" - הוא נולד במשקל לא קטן בכלל - 4.405, וחנול הייתה גיבורה וילדה אותו בלידה רגילה עם חתך קטנטן. כמובן שאני נכחתי במהלך כל הלידה, והפעם, מנוסה שכמותי, גם לא פחדתי להסתכל על כל מהלך הלידה ולא נשארתי רק באזור הראש של חנול.. ומאז - החיים שונים. ההתחלה תמיד קשה, אבל בעיקר קשה לחנול - כי אני חזרתי לעבודה, והיא מניקה חלקית, אז אני כמעט לא יכול לעזור לה בלילות. ושוב חוזרות התחושות שהיו מוכרות כל כך אחרי הלידה של הילי - לשבת במשרד 10 שעות, ולא להבין מה אני עושה כאן ולמה אני לא עם המשפחה שלי בבית. למישהו יש שתיל של "עץ הכסף" כדי שנוכל להפסיק לעבוד ורק להנות מחיי המשפחה? ההפתעה הכי גדולה בכל הסיפור הזה היא הילי, שקיבלה את איתן בשמחה גדולה ובאהבה רבה. אולי זה בגלל שהיא עצמה עוד קטנטונת (שנה וחצי), אולי זה בזכות האישיות הסתגלנית שלה שמוכיחה את עצמה כל פעם מחדש. מה זה חשוב? הילדה כל הזמן מחפשת את איתן, מלטפת אותו, מתגלגלת מצחוק כשהיא רואה אותו, נותנת לו מוצצים (שלה! ובשבילה לוותר על מוצץ זה לא עניין של מה בכך), מחבקת אותו. פשוט מקסימה. ומצ"ב תמונה - שיחה ראשונה של אבא ובן

תודה על הברכות בשרשור הברכות משבוע שעבר! שימחתם אותנו מאוד!

 

[ארנון הרשקוביץ]

ושוב מזל טוב../images/Emo70.gif אני מוכרח לתהות בקול רם

מדוע אתם מופתעים מן הקבלה של הבכורה את אחיה התינוק. אם יורשה לי לשער, הרי שאתם ידעתם כל הזמן שכך יהיה, הלא כך

עבור הילדונים שהופכים להיות אחים גדולים, מדובר גם כן באירוע מרגש, אולי לא פחות מאשר עבורנו (אם משקללים את מידת ההתרגשות ביחס לגודל/משקל/גיל)... ארנון

 

[aviah]

נשמע הגיוני

שוב מזל טוב לההורים החדשים-ישנים

 

[avtari]

לא תמיד מקבלים בשמחה

הבן שלי קיבל 2 אחיות תאומות בגיל שנתיים וחודשיים ועד היום (11 חודש אחרי) הוא עדיין (מנסה) להרביץ להן.

 

[ronnm]

שוב מזל טוב

נורא מזדהה עם התסכול של חזרה לעבודה... גיסי קנה לנו מסגרת דיגיטלית, אז אני מוצא את עצמי 7 מתוך 10 שעות בעבודה בוהה בתמונות של הקטנטן תחזיק מעמד

 

[SpringSeason]

מזל טוב

לא יצא לי לברך אתכם קודם. קיימתם את המצווה