אחרי תואר ראשון בפסיכולוגיה

[עומרפ1]

אחרי תואר ראשון בפסיכולוגיה

שלום,
אני יודע ששאלו שאלות דומות כבר המון פעמים, אבל עדיין לא הצלחתי לקבל מענה. אני אחלק את זה לכמה שאלות:
1. אני מסיים בקרוב את התואר הראשון, ותאורטית הייתי מעדיף להשתלב בשוק העבודה ללא המשך לתואר שני. קראתי בכמה מקומות שזה לא מומלץ אך לא הבנתי בדיוק למה לא. אם אפשר לעבוד בחברות השמה וכוח אדם, זה לא אומר שאני אוכל לעבוד גם כפסיכולוג תעסוקתי שבוחן מועמדים או מייעץ?
2. האם יש לימודי המשך לתואר שני בפסיכולוגיה שלאחריהם ניתן לעבוד בלי צורך בהתמחות?

תודה מראש!

 

[katzeran]

מה אתה רוצה לעשות?

עם תואר ראשון תוכל לעבוד בחברות השמה, אבל מנסיוני (המועט), תוכל לעבוד בעיקר בתור מאבחן ולא בתור מי שעושה ראיונות, כותב חוות דעת או מייעץ לאנשים שמחפשים כיוון תעסוקתי. שים לב גם לניסוח, אתה שואל אם תוכל לעבוד כפסיכולוג תעסוקתי - ובכן, לא, כי לא תהיה פסיכולוג. תואר ראשון, לא מספיק לשם כך.

השאלה העיקרית היא במה אתה בעצם רוצה לעבוד. מה אתה רוצה לעשות במקצוע? יש בפסיכולוגיה כיוונים שונים שאפשר ללכת אליהם, השאלה היא מה מעניין אותך

 

[עומרפ1]

לראיין אנשים

ולתת חוות דעת נשמע לי יותר מעניין מלהיות מאבחן. מעניין אותי לעזור לאנשים לחפש מקצוע, וגם להיות פסיכולוג קליני עם התמחות בסקסולוגיה מעניין אותי. הבעיה היא שאני מבין ששתי האפשרויות האלה דורשות מסלול מאוד ארוך, אפילו פסיכולוג תעסוקתי צריך לעשות התמחות.
העניין הוא שאני מאוד רוצה ללמוד סאונד לקולנוע ולעבוד בזה כעבודה צדדית. בנוסף אני מוסיקאי ורוצה לפתח את המוסיקה שלי ולהקדיש לזה זמן. אז הייתי רוצה משהו יותר 'צנוע' בתחום הפסיכולוגיה, או לפחות לא משהו עם מסלול כל כך ארוך של התמחות לאחר תואר שני, כשבאופן אידיאלי הייתי שמח להסתפק רק בתואר ראשון.
מה בעצם האפשרויות לתואר שני בפסיכולוגיה או תואר שני אחר שעושים עם פסיכולוגיה, שלא יהיה מאוד מחייב מבחינת אורך הלימודים וגם הרצינות והנתח המנטלי שצריך להקדיש לתחום?
אולי הגישה שלי לא נכונה, אני די מבולבל. אבל כדי להתמקד ושתוכלו לייעץ לי אשמח לשמוע אילו תחומים קיימים שאפשר להגיע אליהם עם תואר בפסיכולוגיה, בלי התמחות לאחר התואר השני או לפחות שתהיה קצרה (שנה למשל).
תודה רבה מראש

 

[katzeran]

פסיכולוגיה זה מסלול ארוך

שמע, פסיכולוגיה זה מקצוע לא פשוט שדורש השקעה, בעיקר אם אתה רוצה לעשות משהו שהוא קצת יותר מניהול משאבי אנוש או מאבחן בחברת השמה. אמנם יש הרבה אנשים שעם תואר ראשון בפסיכולוגיה הלכו לכל מיני עבודות וגם בטח הצליחו בהן אבל זה לא ספציפי לפסיכולוגיה - זאת אומרת שמה שלמדו בתואר הוא לא מה שהם עשו. בכלל, תואר ראשון בפסיכולוגיה הוא די כללי, טועמים קצת מכל מיני תחומים והוא מאפשר לך להתקדם לתואר שני שבו תתמחה במה שמעניין אותך. זו הסיבה שאין ממש עבודות שדורשות תואר ראשון בפסיכולוגיה.

אם מעניין אותך התחום התעסקותי, של אבחון, ייעוץ והשמה, פסיכולוגיה תעסקותית היא כנראה התחום ללמוד (אבל אני לא מכיר את התחום הזה).
אם מעניין אותך להיות פסיכולוג קליני, אז יש את האפשרות הזו. אבל בשני המקרים אתה צודק שמדובר במסלול ארוך. תואר שני לוקח 2-3 לסיים ואז צריך לעשות התמחות. בקלינית היא לוקחת 4 שנים (בלי לספור את הזמן בין הלימודים להתמחות). בתעסוקתית אני לא יודע כמה זמן ההתמחות. זה נשמע ארוך, וזה נשמע מחייב, וזה באמת ארוך ומחייב, כי המקצוע עצמו לא קל לביצוע. לפחות בגזרת הפסיכולוגיה הקלינית אני יכול להעיד שזה מקצוע מורכב שיכול להיות מאוד סוחט מנטלית - אבל שווה כל רגע אם אתה באמת רוצה לעשות אותו.

אגב, אני מכיר לפחות פסיכולוג אחד שגם עובד כמוסיקאי ועובד לא מעט, אז אפשר לעשות את שני הדברים במקביל.

אתה גם יכול לחשוב על מסלולים מקבילים - אך קצרים יותר - ללכת אליהם שיכולים להוביל אותך לטיפול, כמו למשל עבודה סוציאלית.

 

[מפתחSOL]

יש גם את האופציה של שילוב בין השניים

שהיא טיפול במוזיקה.. למרות שזה רחוק ממה שהעלית כאן.. אבל למיטב ידיעתי לימודי ההמשך לא ארוכים כל כך..

 

[מה עם השקל]

חשוב לדעת

שלמודי תואר שני הם לא חובה אך מקנים יתרון יחסי מובהק.
שוק העבודה הינו שוק תחרותי מה גם שאחרי השתלבות בתעסוקה כזו או אחרת, תואר שני יהיה " קרש קפיצה " מבחינת התקדמות הן במעמד , הן בשכר והן באיכות התפקיד .
ההמלצה היא להמשיך ישירות לתואר שני מבלי לעשות הפסקות ארוכות טווח בלימודים (במידה ומתאפשר כמובן).
מעצם השאלה שלך משתמע שאחד מתחומי ההתעניינות הוא בהשמה וראיון עובדים וכו',
על כן מומלץ לחשוב על כיוון של תואר שני בהתנהגות ארגונית .

אחד המוסדות שניתן למצוא תואר זה הוא המכללה האקדמית נתניה.

בהצלחה !!!