אחרי תשעה חודשים שאני שואבת

[babi12]

אחרי תשעה חודשים שאני שואבת

לבובות שלי - התיישבתי הבוקר עם חברתי המשאבה, ולא יצא כלום..... מצד אחד- כבר רציתי לסיים עם זה, ולכן הפחתתי שאריבות. מצד שני- זה סוג של פרידה , ויש בזה גם משהו עצוב....

 

[משוש30]

בטח שזה עצוב ../images/Emo24.gif

מאד מבינה את ההרגשה. מצד שני זה גם סוג של חירות. נתת לילד שלך את הטוב ביותר תשעה חודשים וזה המון! קחי את הזמן להתעצב ולהיפרד. אחר כך תקני לך חזיה שווה, תאפסני את המשאבה ותחגגי עם הבעל את חזרת הציצי

 

[טלי בארץ הלמה]

אל תפרדי כל-כך מהר אם את לא רוצה

בזה. אוי, כמה שאני הספדתי את ההנקה בכל פעם ששאבתי מעט! כמה נוסחי הודעות פרידה עלו במוחי הקודח (והמנסח) לכתוב בפורום הנקה. אבל תמיד אחרי מחשבה כזאת, הייתי אומרת: "טוב, ננסה רק עוד פעם אחת ונראה" (זה נוסח אחר למשפט האלמותי של ערפילית - "תמיד אפשר להפסיק מחר"). ואז, אחרי מנוחה, שתיה ואוכל, החלב היה חוזר, ולו רק כדי להראות לי, שאם אני לא מוכנה לפרידה, עוד יש לי צ'אנס. את רוצה להפסיק להיניק? עצה שלי - עשי זאת בהדרגה. בפורום הנקה המצוין יעזרו לך בטיפים לגמילה. את רוצה להוריד הנקות? גם אפשר! את רוצה להמשיך להיניק? אפשר גם אפשר! בהצלחה בכל דרך שבה תבחרי!

 

[isidora]

אני מורידה בפנייך את הכובע

ולא משנה במה תבחרי שאבת חלב אם לתאומות במשך 9 חודשים

את בהחלט מלכה

אם תחליטי להמשיך - שיהיה בהצלחה ואם תחליטי להפסיק - אפסני את המשאבה בגאווה גדולה, עשית חיל, באמת

 

[ח נ ש ו קי ת]

גם אני מורידה בפניך את הכובע!

9 חודשים שאבת לתאומות? אלופה... אני לא הצלחתי לשאוב אפילו יום אחד... זה קשה ומיאש. אין לך בכלל ממה להיות עצובה, עשית מעל ומעבר. תרגישי טוב עם עצמך, למרות שאני מבינה את התחושה. זה כמו ללדת, ופתאום להיפרד מההריון, עד כמה שזה נשמע מוזר. אבל הנה, עלית עוד שלב.

 

[ו שתי]

להגיד לך שאני מעריצה אותך על כל

אחת מהשאיבות? כל הכבוד לך על ההתמדה עד כה. באמת. וגם גמילה (מהנקה, משאיבות, מחיתולים, ממוצץ) היא נדבך בחוית ה"אחרי", לא?