אחרי 5 שנים של התרוצצויות עם הילדה

[שיריתה המקורית]

אחרי 5 שנים של התרוצצויות עם הילדה

ואחרי שמצבה רק הוחמר, אני מרגישה שאני צריכה פסק זמן. אני רוצה את שנת הלימודים הזאת להקדיש יותר לשני הבנים שלי, מבחינת חוגים, מבחינת תקציב לחוגים, מבחינת זמן להיות איתם. אני מחכה שהבת המתוקה שלי תלמד יום לימודים ארוך בשילוב חוגים, וכך אני אוכל לקחת "חופש" מטיפולים אחה"צ ולהקדיש זמן וכסף זה לחוגים לבנים שלי. מרגישה כ"כ סחוטה ומותשת מכל הטיפולים האלה, וגם נמאס לי כבר לבזבז אלפי שקלים בחיפוש אחר הטיפול שיעזור. מסתבר שאין סוף לשיטות טיפול, לרופאים ומרפאים. מצד אחד אני רוצה להפסיק לרוץ אחר טיפולים, ומצד שני אני פוחדת שאפספס משהו שיכול באמת לעזור. חוץ מזה, אני עדיין תקועה במחשבה של "איזה מין אמא אני"?

 

[נ ג ה 33]

שיריתה,

את נשמעת לי פשוט אמא נהדרת וכל כך אכפתית. כל כך מלאת רגשות אשם וכל כך רוצה את טוב ילדיך. אני גם חושבת שאין גבול ואין סוף לטיפולים, כמו שלהבדיל, אין גבול ליופי. כמה שניתן, זה תמיד יראה כלא מספיק ולא ממצה ותמיד נחשוב שאנחנו יכולים להעניק יותר... כל כך מוכר.. אולי כדי להרגיע את עצמך אל תקראי לתקופה הזו "פסק זמן", פשוט אל תתייגי אותה. כך נראה לי שיהיה לך יותר קל לזרום עם מה שאת באמת מרגישה שאת צריכה לעשות כרגע. לי המינוח "פסק זמן" נשמע לעיתים כמו "סטופ" וזה יוצר תחושה של איזשהי סופיות. קחי נשימה ארוכה. את בסדר גמור וכל כך רגישה. אני מאוד מבינה את הקושי ואת הרצון לעזור גם לבנים. עשי זאת כבר ביום ראשון. הילדה המתוקה שלך לא תוזנח. יהיו לה חוגים בבית הספר, תמשיך להיות לה משפחה אוהבת ותומכת בבית ואני בטוחה שבמשך השנה גם "תתפני" להמשיך ולהעניק לה טיפול/ים בעוד תחום/ים שתימצאי לנכון.

 

[Diana M]

שיריתה יקרה, "צאי לחופשה"../images/Emo98.gif

עושה רושם כי קיימת אצלך שביעות רצון מהמסגרת החינוכית. בתך מטופלת היטב בבית הספר. בתי ספר לחינוך מיוחד עשירים מאוד כעת בסוגי טיפולים שונים ואנשי מקצוע רבים לכן ללא צל של ספק שהיא זוכה לטיפול מקיף. המשיכי לעקוב והיי ערנית למה שקורה, אך הרפי מעט את המושכות קחי זמן לעצמך ולאחים של ילדתך גם הם זקוקים לך. קחי אויר לנשימה וצאי לחופשה. את אמא נהדרת!

 

[נונינה]

שיריתה יקרה

אם תקחי פסק זמן, ולא רק לילדייך האחרים אלא גם לעצמך תהיי רק אמא יותר טובה. את סחטת את עצמך עם תום, היום תוכלי לתת לילדתך מעט מאד - כי אין לך כח. הפסקה, פסק זמן שבו תרשי לעצמך לנוח לאסוף כוחות ולעסוק בעצמך כאדם ולא כאמא יעזור לכל המשפחה ולא רק לך. תהני, ובלי נקיפות מצפון ! ואח"כ כאשר "תשובי" אל תשכחי לפנות בשבוע גם זמן לעצמך - בשבילך ובשבילם.

 

[אמאשל א]

אחה"צ

מנסיוני- אחרי שבתי עברה חמסגרת מיוחדת מן החינוך הרגיל קבלתי המון תשדורות מסביב שאחה"צ לעזוב אותה לנפשה ולהיות רק אמא. את הטיפולים היא מקבלת במסגרת הגן. וגם לה מגיע לנוח ולעשות מה שבא לה במסגרת הבית. נכון שגם החופש הזה שלה לא נותן לי מנוחה , כי בכ"ז אני צריכה להיות איתה אבל- זנ פחות לחוץ וגם האחים הגדולים שלה יכולים להשגיח עליה לפעמים כשהיא מציירת , מרכיבה פאזלים או בגן שעשועים. כך אחה"צ אני יכולה להתפנות גם לאחים שלה ובעיקר לאחותה הקטנה אשר נולדה לתוך המצב המסובך הזה ובהחלט מגיע לה גם מעט יחס. אני חייבת להודות שעם כל זה אני לא מעניקה לשאר- את כל מה שהייתי רוצה. אבל מצד שני גם אילו היו לי עוד תינוקות בבית, או הייתי עובדת במסגרת אחרת או מכל סיבה אחרת יכול להיות שלא הייתי מעניקה את המקסימום. תמיד יש את הרצוי ואת המצוי וצריך לגשר ביניהם.