אחרי IVF

[אמא רק ל1]

אחרי IVF

היי, פעם ראשונה שלי כאן ככותבת.. קצת רקע..
אני בקרוב אהיה בת 29, יש לי ילד מהמם שהוא "האויר לנשימה שלי" בן 3 ו-3 חודשים. נכנסתי להריון בקלות יחסית, הגעתי לרופאה אחרי מס' חודשים שהפסקתי לקחת גלולות עם מחזור לא סדיר וגיליתי שיש לי שחלות פוליצסיטיות. הרופאה נתנה לי בגלל הגיל והמשקל שלי חצי כדור איקקלומין ומיד נכנסתי להריון.. בלי אוביטרל בלי הזרעה.. היה הריון קליל וכיפי.. הלידה היתה קצת ארוכה וכואבת אבל טיבעית ובלי סיבוכים.. ההחלמה מהלידה היתה קשה החודשים הראשונים היו לי קשים ולכן רק כשהוא היה בן שנתיים החלטנו לנסות להביא לו אח או אחות... אני בתמימותי בטוחה שברגע שאקח איקקלומין אני אהיה בהריון.. רציתי הפרש של בדיוק 3 שנים שזה בעיני ההפרש האידיאלי בין אחים.. אבל.. הרופא נתן לי כדור איקקלומין ולא היתה תגובה.. הוא נתן לי 2 כדורים והיו 2 זקיקים והייתי בטוחה שאנחנו בהריון תאומים.. ב- 16/5 התחיל הגיהנום שאני חיה בו.. הייתי בהלם ועברתי ימים מאוד לא פשוטים.. הרופא נתן לי 3 כדורי איקקלומין וזה כבר פגע ברירית וזאת היתה הפעם הראשונה שעשיתי הזרעה. לאחר הניסיון הזה הרופא שלי המליץ לי לעבור לפרטי ועברתי לבר חווה.. מאז עברתי 4 מחזורים של פיורגון והזרעה ולא נקלט, עוד חודש טבעי שגם לא נקלט ומיד אמרתי לרופא שלי שאני רוצה לעבור ל-IVF.
אז כאמור, עברתי הפריה ראשונה בדצמבר, עם פיורגון 100 למשך חמישה ימים, שאבו 39 ביציות מתוכן 22 הפריות ו-16 עוברים קפואים. כמובן שבאותו חודש לא עשו החזרה בכלל חשש לגירוי יתר ולכן רק לפני שבוע וחצי החזירו לי עובר אחרי ביוץ שהושג באמצעות פיורגון. כך שיש סיכוי לשניים.
רק ביום חמישי אני אמורה לעשות בדיקת בטא אבל כבר הרגשתי רגישות בשדיים כמו לפני מחזור.. אני מיואשת וקשה לי, אני כבר כ"כ רוצה, תמיד אחרי סופי שבוע שאנחנו נפגשים הרבה עם חברים אני נכנסת לדיכאון מטורף.. אנחנו היחידים עם ילד אחד.. כואב לי הלב עליו שהוא לבד בלי אחים.. אני עם מצבי רוח נוראיים ואני בוכה מללללאא...
למה זה לא קורה לי? אני מרגישה שאלוהים שונא אותי.. למה דווקא אני נפלתי בסטטיסטיקה!?!?
הייתי חייבת לפרוק... סליחה על החפירה והאורך...

 

[Almog6607]

זה תהליך לא פשוט

תהליך שיום אחד את מלאה מוטיבציה ויום אתה למטה..
אני ממש ממש מבינה אותך,
אני חושבת אבל שאת צריכה להסתכל על כוס המלאה, קודם כל שיש לך ילד אחד שנותן לך המון כוחות ומכאן אפשר רק לעלות,והוא זוכה עכשיו ליחס ופינוק עילאיים מצידכם,
בינתים נראה שהתגובה שלך מעולה 16 עוברים קפואים אלו 16 ילדים פוטנציאליים!! חלום של הרבה נשים כך שבצד הזה של הסטטיסטיקה נפלת טוב
ההורמונים משגעים לנו את המצב רוח ותמיד נראה לנו שלאחרים זה בא בקלות ולחלקם זה באמת בא ממש בקלות אבל לכי תדעי איזה דברים אחרים לא הולכים להם...
לי יש בטא ביום רביעי אחרי החזרת מוקפאים, ואם זה לא יצליח צריכה להתחיל סבב שלם של טיפול וגם מטפסת על הקירות בטירוףףףףףף ואני בקושי מתרכזת בעבודה
בואי נקווה לטוב וטיפול מנצח!!

 

[אמא רק ל1]

תודה על העידוד.. ועוד שאלה

מחר זה בדיוק שבועיים מהביוץ אבל בר חווה אמר לי לעשות בטא רק ביום חמישי כיון שלפעמים יש השרשה מאוחרת.
אני לוקחת לתמיכה מאז הביוץ 2 כדורים של אנדומטרין ביום. האם כל עוד אני לוקחת את הכדורים האלה אני לא אקבל מחזור (אם אני חס וחלילה לא בהריון)?
אני כל הזמן רצה לשירותים לבדוק אם קיבלתי כי מחר זה בדיוק שבועיים מהביוץ ומהתנסויות קודמות שלי אני בדר"כ מקבלת יום קודם..

 

[anguly]

קודם כל אני חייבת לומר שהסימנים של מחזור והריון דומים מאד.
עברתי 15 החזרות מתוכן ב3 הייתי בהריון, זה תמיד הרגיש לי אותו דבר.
כאבים בגב תחתון, כאבים בציצי. זה היה ככה גם בשלילי וגם בחיובי, ולכן אין סיבה לאבד תקווה כי זה לא אומר כלום.

לגבי התמיכה זה מתשנה מאחת לאחת - יש בנות שעד שלא יפסיקו תמיכה המחזור לא יגיע.
ויש כאלה שאצלן המחזור מקדים אפילו עם תמיכה.
ככה שלא תוכלי לדעת מה קורה על סמך יש / אין מחזור.

שיהיה בהצלחה

 

[orange star]

הי, יש לנו סיפור ממש דומה

אני עוד לא עברתי לIVF, אבל גם אני בת 30 אמא לילד בן 3:3 ... מנסים כבר שנה ו3 חודשים ... עברתי 3 הזרעות שלא צלחו ..
מזדהה מאד עם מה שאת כותבת . אין לי הרבה מה לומר, רק לאחל שהIVF הצליח, ולפחות יש לך את הקפואים ואם תצטרכי עוד סבבים יהיה יותר קל ללא שאיבה.
בכל אופן, תדעי שיש פה עוד הרבה בנות שאיתך בסטטיסטיקה ..
בהצלחה רבה

 

[אמא רק ל1]

תודה, נחמד למצוא מישהי בסיטואציה דומה

למרות שאני מתפללת בשבילך ובשביל כולנו שכל הסיפור הזה יסתיים כמה שיותר מהר.. התחושה היא שסביבי כולן נכנסות להריון תוך שניה ורק אני תקועה עם הזריקות וההורמונים והתסכולים האלה.. אני מגיעה למצבים שאני לא רוצה ללכת לגינה אחה"צ עם הבן שלי רק כדי לא לפגוש שם את האימהות האחרות שילדו איתי וחלקן כבר נמצאות בסבב השלישי שלהן.. ואני יודעת שהן מסתכלות לי על הבטן ובטח גם מרחמות עליו על הבן שלי שהוא לבד..

זה קטע שאתם מנסים כבר שנה ושלושה חודשים ועשיתם רק 3 הזרעות.. הטיפול הראשון שלי באיקקלומין היה בחודש מרץ ובחודש דצמבר כבר עשיתי שאיבה.. אני מרגישה שאני באטרף הריון.. רציתי לעבור כבר ל-IVF כדי לדעת מה קורה ולמה בתוך הגוף שלי לא נעשית ההפריה.. הרופא לא דחף אותי לזה אבל אני רציתי לנסות פעם אחת ולראות איך זה.. בתקווה כמובן שזה יגמר בפעם הזאת!!!

 

[Almog6607]

הכי מבינה בעולם זה 24 שעות התעסקות בזה

כל אשה בהריון שאני רואה אני אומרת לעצמי ממ היא לא עברה את הסיוט הזה (או שמא כן?!) היא פשוט רצתה הריון ואחרי גג שלושה חודשים נכנסה..ורק אצלי תמיד הכל צריך ללכת בדרך הפחות פשוטה...
התחושה שלך אבל שכולן בודקות אותך /מרחמות ב90% מהמקרים זה הכל בראש שלך.. אבל זה בלתי נמנע אני מבינה את זה..
האם ניסית דיקור? אומרים שזה מאדד עוזר להפגת הלחץ, אני לא עושה דיקור אבל משתמשת בפורמולת צמחים.

 

[אמא רק ל1]

ניסיתי דיקור חושבת לנסות N.L.P - מישהי מכירה?

מיד כשהטיפול הראשון עם האיקקלומין נכשל התחלתי לעשות דיקור.. עשיתי במשך חודשיים אצל אביב מסינגר בבריאת והוא אפילו אמר לי שמבחינתו אני מאוזנת הורמונלית ושפשוט צריך לתת לזמן לעשות את שלו.. אחרי חודשיים הפסקתי.. לא הרגשתי שזה עוזר לי במשהו...
האמת היא שבחודש שבו הייתי מטופלת אצלו המחזור איחר לי ביומיים שזה הכי הרבה שהגעתי..
הוא בטח לא יאמין עכשיו אם אספר לו שהגעתי ל-IVF...
אבל חשבתי לנסות משהו אחר עכשיו, דיברתי עם מישהי שמתמחה בשיטת טיפול N.L.P שזה סוג של דמיון מודרך, הרפיה וכו' מישהי שמעה על זה משהו??

 

[Almog6607]

לא התנסתי אישית

אבל שמעתי על זה המון דברים טובים, כל מה שמרגיע את הנפש יכול לתרום בתקופה הקשה הזו.

 

[נתנאלה2]

את כנראה מלאה בהורמונים, דווקא מבשר

טובות ,
אצלי לפני הריונות, תמיד יש רגישות, ואפילו נפיחות בשדיים,
ובכלל הסממנים של הריון דומים מאוד לסממנים של מחזור
,דוקא יש לי הרגשה טובה ,
ובכל מקרה, אם חלילה אין הריון,
מחכים לך עוברים נוספים שבטוח יהיו אחים לילדך
למה נפלת בסטטיסטיקה?
כנראה שלשאלתך לא תהיה תשובה , נקווה שדרכך תהיה קצרה.
בשורות טובות!!