Greatest Hits
New member
אחר כך...
ביקשתי ממנו שיעשה לי טובה, ויתקשר לאיזה משרד, ויבדוק לי תשובה לגבי משהו שרציתי לדעת. אני מעדיפה לא להכנס לפרטים.
זה נושא שאני מדברת איתו עליו כבר איזה שנה, ואף פעם לא היה לי האומץ לפעול בכיוון.
עכשיו זה היה הצעד הראשון כדי להתחיל לטפל במה שמפריע לי.
הוא עודד אותי ותמיד אמר שזה חשוב ושצריך להתחיל את התהליך הזה...
אבל לא היה לי האומץ לדבר עם המשרד הזה בעצמי. אני לא יודעת למה. פחדתי מהפקידה שתדבר איתי בצד השני. פחדתי מהתגובה שלה או מהתשובה שלה. פחדתי לדעת את התשובה.
אז היום ביקשתי ממנו שיעשה לי טובה - וישאל את השאלה במקומי, ויספר לי מה הם אמרו.
הוא אמר לי "אחר כך."
נעלבתי על ככלות נשמתי.
הוא יודע כמה הנושא הזה רגיש אצלי, וכשסוף סוף יש לי את האומץ, אני רוצה שיבדוק עכשיו. לא אחר כך.
מה גם, שכשהוא מבקש ממני טובה, אני תמיד עוזבת הכל - ונמצאת שם בשבילו. לא משנה איפה אני, בעבודה, בלימודים. אני עוזרת לו.
ה"אחר כך" הזה כל כך פגע בי, שאמרתי לו "אוקיי, אז פעם הבאה כשאתה תבקש ממני משהו, אני אגיד לך אחר כך".
זה גרר ריב נוראי שבגללו יומיים אנחנו לא מדברים כבר.
הוא בקבע בצהל, והוא עתיד להשתחרר בחודש הבא. ה"אחר כך" הזה נבע מעבודה שיש לו לעשות. עכשיו, מילא הוא באמת עשה משהו חשוב, אבל הוא לא... הוא משתחרר עוד חודש - ואז לאף אחד לא יהיה אכפת מהעבודה שלו. גם ככה לאף אחד לא אכפת שם ממנו.
וזה גרם לי לחשוב על סדר העדיפויות שלו, שאני שמה אותו תמיד במקום הראשון לפני הכל, אבל שזה לא הדדי. שהוא כל כך בטוח בקשר שלנו (אנחנו יוצאים כבר 6 שנים), שהוא כל כך התרגל לנוכחות שלי, ושהוא לוקח אותי כמובן מאליו.
סוף סוף היה לי את האומץ להתחיל את התהליך הזה, אז אתה מורח אותי ב"אחר כך"?
אתה, הרי מכל האנשים צריך לדעת כמה הנושא הזה רגיש מבחינתי, ולהבין למה כשאני סוף סוף מבקשת, אז עכשיו.
"אם זה כל כך דחוף לך, אז תבדקי בעצמך". הוא אמר לי. אלה מילים של בנאדם שלא אוהב. של בנאדם שלא יודע מה השני עובר.
אני לא מבינה, אתה איתי בזוגיות 6 שנים, ואנחנו כבר שנה מדברים על הנושא הזה ואתה מעודד אותי להתחיל את התהליך הזה. אז כשסוף סוף יש בי איזשהו רצון, במקום לתמוך, אתה מרחיק?
נעלבתי מאוד.
ביקשתי ממנו שיעשה לי טובה, ויתקשר לאיזה משרד, ויבדוק לי תשובה לגבי משהו שרציתי לדעת. אני מעדיפה לא להכנס לפרטים.
זה נושא שאני מדברת איתו עליו כבר איזה שנה, ואף פעם לא היה לי האומץ לפעול בכיוון.
עכשיו זה היה הצעד הראשון כדי להתחיל לטפל במה שמפריע לי.
הוא עודד אותי ותמיד אמר שזה חשוב ושצריך להתחיל את התהליך הזה...
אבל לא היה לי האומץ לדבר עם המשרד הזה בעצמי. אני לא יודעת למה. פחדתי מהפקידה שתדבר איתי בצד השני. פחדתי מהתגובה שלה או מהתשובה שלה. פחדתי לדעת את התשובה.
אז היום ביקשתי ממנו שיעשה לי טובה - וישאל את השאלה במקומי, ויספר לי מה הם אמרו.
הוא אמר לי "אחר כך."
נעלבתי על ככלות נשמתי.
הוא יודע כמה הנושא הזה רגיש אצלי, וכשסוף סוף יש לי את האומץ, אני רוצה שיבדוק עכשיו. לא אחר כך.
מה גם, שכשהוא מבקש ממני טובה, אני תמיד עוזבת הכל - ונמצאת שם בשבילו. לא משנה איפה אני, בעבודה, בלימודים. אני עוזרת לו.
ה"אחר כך" הזה כל כך פגע בי, שאמרתי לו "אוקיי, אז פעם הבאה כשאתה תבקש ממני משהו, אני אגיד לך אחר כך".
זה גרר ריב נוראי שבגללו יומיים אנחנו לא מדברים כבר.
הוא בקבע בצהל, והוא עתיד להשתחרר בחודש הבא. ה"אחר כך" הזה נבע מעבודה שיש לו לעשות. עכשיו, מילא הוא באמת עשה משהו חשוב, אבל הוא לא... הוא משתחרר עוד חודש - ואז לאף אחד לא יהיה אכפת מהעבודה שלו. גם ככה לאף אחד לא אכפת שם ממנו.
וזה גרם לי לחשוב על סדר העדיפויות שלו, שאני שמה אותו תמיד במקום הראשון לפני הכל, אבל שזה לא הדדי. שהוא כל כך בטוח בקשר שלנו (אנחנו יוצאים כבר 6 שנים), שהוא כל כך התרגל לנוכחות שלי, ושהוא לוקח אותי כמובן מאליו.
סוף סוף היה לי את האומץ להתחיל את התהליך הזה, אז אתה מורח אותי ב"אחר כך"?
אתה, הרי מכל האנשים צריך לדעת כמה הנושא הזה רגיש מבחינתי, ולהבין למה כשאני סוף סוף מבקשת, אז עכשיו.
"אם זה כל כך דחוף לך, אז תבדקי בעצמך". הוא אמר לי. אלה מילים של בנאדם שלא אוהב. של בנאדם שלא יודע מה השני עובר.
אני לא מבינה, אתה איתי בזוגיות 6 שנים, ואנחנו כבר שנה מדברים על הנושא הזה ואתה מעודד אותי להתחיל את התהליך הזה. אז כשסוף סוף יש בי איזשהו רצון, במקום לתמוך, אתה מרחיק?
נעלבתי מאוד.
