אחר צהריים סוערים
לקחתי את אמא שלי היום לקניון. הכנסתי את האוטו לרחצה ובינתיים רציתי לקנות לה נעליים. כשהתחלנו לעלות במדרגות הנעות היא מעדה ונפלה אחורה, ממש הראש למטה והרגליים למעלה לכל אורכה על המדרגות והן נוסעות כשהיא נפרשת מעליהן. תוך כדי זה ניסיתי להרים אותה וכשהתכופפתי והיא נאחזה בי איבדתי את שיווי המשקל ונאלצתי לעזוב אותה ולהחזיק בידיים את המעקה. כיון שגם אני הייתי נגד הכיוון, כלפי מטה, לכיוון אמא, נאלצתי כל הזמן להזיז את הידיים, ולא רק להיאחז במעקה. תוך כדי זה בקשתי שיעצרו את המדרגות. כעבור כחצי דקה שהרגישה כנצח, עצרו את המדרגות. לאט לאט הושבתי את אמא, והיא הצליחה לקום תוך קבלת עזרה. לא קרה שום דבר רציני, חוץ מזה שאני הייתי בשוק ואמא הייתה מאוד מבולבלת ורעדה. מרוב בלבול היא לא קלטה מה קרה. ישבנו שם ומישהו הביא לה מים. אחר כך אמרו לי שיש גם מעלית, כך שבסופו של דבר, גם קנינו לה מוקסינים מצוינים,גם אכלה גלידה וגם רחצו לנו את האוטו. חזרנו שלמות ומרוצות הביתה. לפעמים השכחה היא יתרון...
לקחתי את אמא שלי היום לקניון. הכנסתי את האוטו לרחצה ובינתיים רציתי לקנות לה נעליים. כשהתחלנו לעלות במדרגות הנעות היא מעדה ונפלה אחורה, ממש הראש למטה והרגליים למעלה לכל אורכה על המדרגות והן נוסעות כשהיא נפרשת מעליהן. תוך כדי זה ניסיתי להרים אותה וכשהתכופפתי והיא נאחזה בי איבדתי את שיווי המשקל ונאלצתי לעזוב אותה ולהחזיק בידיים את המעקה. כיון שגם אני הייתי נגד הכיוון, כלפי מטה, לכיוון אמא, נאלצתי כל הזמן להזיז את הידיים, ולא רק להיאחז במעקה. תוך כדי זה בקשתי שיעצרו את המדרגות. כעבור כחצי דקה שהרגישה כנצח, עצרו את המדרגות. לאט לאט הושבתי את אמא, והיא הצליחה לקום תוך קבלת עזרה. לא קרה שום דבר רציני, חוץ מזה שאני הייתי בשוק ואמא הייתה מאוד מבולבלת ורעדה. מרוב בלבול היא לא קלטה מה קרה. ישבנו שם ומישהו הביא לה מים. אחר כך אמרו לי שיש גם מעלית, כך שבסופו של דבר, גם קנינו לה מוקסינים מצוינים,גם אכלה גלידה וגם רחצו לנו את האוטו. חזרנו שלמות ומרוצות הביתה. לפעמים השכחה היא יתרון...