אחת מהפנטזיות שלי - או אירוע אמיתי...
אחת מהפנטזיות שלי
שבועות וחודשים של מחשבות ודמיון מפליג עלייך.
מי את ?
את, בסוף שנות הארבעים שלך.
יודעת להתלבש,יודעת ללכת ולעכס על עקבי חמשה ס"מ המגבירים
את הנשיות שלך.
שפתייך הצבועות בצבע דובדבן בשל, משדרות סקס כחול למרחוק.
ראיתיך לראשונה בבוקר שטוף שמש בקפה ארומה , בנמל תל אביב. רק מאג קפה ענק , מארח לך לחברה.
הרוח בידרה את שיערך השטני וריתקה את מבטי אלייך .
לא ראיתי דבר מלבדך. גמלה בי החלטה, ללכת על זה.
נגשתי אלייך ועמדתי בינך לבין השמש ללא אומר .
זקפת את ראשך מולי, גילית זוג עיניים ירוקות מבהיקות ומחייכות חיוך מזמין
ועדיין, עדיין לא פצית פה.
גררתי את הכסא שלידך, התיישבתי , כשאיני מתיק את מבטי ממך לשנייה ועוקב אחרי תגובותייך.
סימנתי למלצר והזמנתי קפה כמו שלך.
השקט הופר במשבי הרוח ובפלירטים שקטים סביבנו.
הצצתי בידייך שנחו על השולחן.
אצבעות מטופחות ציפרניים עשויות היטב וצבועות בפסטל וורוד שהבליט את נשיותך.
השקט העיק מעט.
הזחלתי את ידי לכוון זרועך שהייתה קרובה אלי ונגעתי בה.
"שמי גידי" פלטתי סתמית.
לא נרתעת, אך גם לא ענית .
רק נשאת את מבטך למרחקים, אל מעבר לאופק.
שתיקתך הוותה מבחינתי אישור לגעת.
ידך הייתה חמימה ומזמינה.
ריגוש עבר בי.
קולך היה רגוע, בוטח וצרוד מעט :
מדוע התמהמהת שאלת ?
התקרבתי, עד שחשתי בנשימתך המהירה על לחיי
חיבקתי את כתפך ואת,הנחת את ראשך על כתפי החסונה.
כך, שעות ישבנו מול הים, וחזינו בגלים המתנפצים אל שובר הגלים.
שותקים.
חוששים להפר את הקסם.
גידי.
אחת מהפנטזיות שלי
שבועות וחודשים של מחשבות ודמיון מפליג עלייך.
מי את ?
את, בסוף שנות הארבעים שלך.
יודעת להתלבש,יודעת ללכת ולעכס על עקבי חמשה ס"מ המגבירים
את הנשיות שלך.
שפתייך הצבועות בצבע דובדבן בשל, משדרות סקס כחול למרחוק.
ראיתיך לראשונה בבוקר שטוף שמש בקפה ארומה , בנמל תל אביב. רק מאג קפה ענק , מארח לך לחברה.
הרוח בידרה את שיערך השטני וריתקה את מבטי אלייך .
לא ראיתי דבר מלבדך. גמלה בי החלטה, ללכת על זה.
נגשתי אלייך ועמדתי בינך לבין השמש ללא אומר .
זקפת את ראשך מולי, גילית זוג עיניים ירוקות מבהיקות ומחייכות חיוך מזמין
ועדיין, עדיין לא פצית פה.
גררתי את הכסא שלידך, התיישבתי , כשאיני מתיק את מבטי ממך לשנייה ועוקב אחרי תגובותייך.
סימנתי למלצר והזמנתי קפה כמו שלך.
השקט הופר במשבי הרוח ובפלירטים שקטים סביבנו.
הצצתי בידייך שנחו על השולחן.
אצבעות מטופחות ציפרניים עשויות היטב וצבועות בפסטל וורוד שהבליט את נשיותך.
השקט העיק מעט.
הזחלתי את ידי לכוון זרועך שהייתה קרובה אלי ונגעתי בה.
"שמי גידי" פלטתי סתמית.
לא נרתעת, אך גם לא ענית .
רק נשאת את מבטך למרחקים, אל מעבר לאופק.
שתיקתך הוותה מבחינתי אישור לגעת.
ידך הייתה חמימה ומזמינה.
ריגוש עבר בי.
קולך היה רגוע, בוטח וצרוד מעט :
מדוע התמהמהת שאלת ?
התקרבתי, עד שחשתי בנשימתך המהירה על לחיי
חיבקתי את כתפך ואת,הנחת את ראשך על כתפי החסונה.
כך, שעות ישבנו מול הים, וחזינו בגלים המתנפצים אל שובר הגלים.
שותקים.
חוששים להפר את הקסם.
גידי.
