אח גדול

kosh1978

New member
אח גדול

שלום יש לי אח גדול , בשנות השלושים, מזה מספר שנים הוא מתגורר עם הוריי אינו עובד ואינו לומד. הוא רווק, אני לא זוכר שאי פעם הוא יצא עם מישהי או מישהו . רוב הזמן שלו מבלה מול מחשב . הורים שלי נורא לחוצים ממה שיהיה איתו בעתיד. כמובן שגם אני דואג לו מאוד ותוהה מה יהיה הלאה. הם ניסו לדבר איתו, ניסו לשכנע אותו שיתמכו בו בכל דבר, אפילו אם יעזרו להתחיל קצת את החיים, אבל הוא לא מוכן לכך, וכביכול מחכה למשהו שבינתיים טרם הגיע מה עלינו לעשות????????????
 

לקשמי

New member
אממ... להעיף אותו מהבית?

סתם, זה כמובן היה בצחוק.
אבל באמת אם מצידו אין שום כוונה, לא נראה לי שאפשר לעשות משהו. גם לי יש אחות שמבוגרת ממני בשנתיים ואני עזבתי את הבית של ההורים לפני 5 וחצי שנים והיא עדיין חיה עם ההורים. יש טיפוסים שהם תלותיים כאלה וכל עוד הרצון להשתנות לא בא מהם, לא נראה לי שיש הרבה מה לעשות.
 

kosh1978

New member
תודה ../images/Emo13.gif

האמת היא שהרעיון עבר לכולנו בראש, רק שההורים כמובן לא מסוגלים ליישם אותו. הבחור בן 35, ולא נראה מתלהב מהרעיון של לגור עם ההורים (הוא כמעט ולא יוצא מהחדר וכמעט ולא מדבר איתם). הבעיה היא לא רק שהוא גר איתם, אלא שאין לו חברים או עבודה, או תחומי עניין חוץ מהמחשב או לשתות נס קפה כל היום. מאוד עצוב לי לראות אותו מבזבז ככה את החיים שלו. מה גם שהוא בקושי מדבר על מה שקורה לו, וגם אם אני יודע שרע לו, אני מרגיש שאין לי דרך לעזור...
 
למה כמובן לא מסוגלים ליישם אותו?

נשמע שאחיך זקוק לעזרה מקצועית. ייתכן שהוא סובל מדיכאון או ממשהו דומה. אף אחד במשפחה לא יוכל להכריח אותו ללכת לטיפול, או למצוא עבודה בלי שירצה בכך. אלא אם כן לא תהיה לו שום ברירה אחרת. הסנקציה העיקרית והיחידה שהוריך יכולים להשתמש בה היא הדרישה שישתתף בהוצאות הבית שווה בשווה או שלחילופין ייחפש לעצמו מקום אחר להתגורר בו. הייתי ממליצה לך שאם הם לא מסוגלים ליישם את זה, שיילכו להתייעץ עם איש מקצוע שיעזור להם ליישם את הסנקציות, או להחליט על דרך טיפול חלופית. לא כדאי להזניח את הדבר כי הבעיה לא תיעלם מעצמה ללא טיפול.
 
מוכר לי כל כך...

אחי בן 28 ועדיין גר בבית, כשאני תוך שנה מתכננת מעבר והוא אפילו לא חושב על זה. זה נוח לו שאין לו שום דבר לשלם, שום דבר על הראש- רק לעבוד וללמוד וזהו. הוא בקושי יוצא, תקוע מול המחשב, הייתה לו אולי חברה אחת וזה היה לזמן קצר וחבל, אבל למדתי שאילו החיים והבחירות שלו וזאת בעייתו, הוא יודע שאני כאן אם רוצה לדבר או להתייעץ למרות שאני הקטנה מביננו.
 
הקטע...

שהוא לומד ועובד, אבל בטלמרקטינג, ועד שאחותי לא הציקה לו, הוא לא תיכנן אפילו לחשוב על כיוון אחר יותר טוב שיותר מתאים למה שהוא לומד.
 
מחזקת את דברי יעל

יעוץ מקצועי נשמע לי לא רק רצוי, אלא אפילו הכרחי. כדאי מאד שכל המשפחה תלך ביחד ליעוץ, משום שלפי מה שנראה לי (כמובן, זו לא דיעה מקצועית, אלא אישית שלי), לכל המשפחה כדאי ללמוד איך "לשחרר" את הגוזל.
 
מצטרפת לנאמר..

לפנות יחד לייעוץ. משפחתי. לברר מה מעכב אותו. ולהוציא את הרגשות המצטברים עקב המצב. כי זה לא בריא ובסוף זה עלול להתפוצץ. אין ספק שההשפעה היא על כולכם.
בהצלחה
 

ניאו30

New member
אמממ....לא רק שזה ממש ממש מוכר

אלא שמהרבה מהרבה בחינות זה כאילו תיארת אותי עד השנה וחצי האחרונות פחות או יותר.אמנם עבדתי ולמדתי אבל מבחינה חברתית לא היו לי חיים,וגם אני חיכיתי למשהו אמיתי שיקרה(טוב,יש תחומים שאני עדיין מחכה
). קראתי גם את הודעתך בפורום אחר,והתשובות של המנהל פורום שם נראות לי די...איך נאמר זאת בעדינות לא ממש לרוחי(אבל מכיוון שזאת לא הפעם הראשונה שזה קורה לי איתו אז בטח מדובר פשוט בהבדלי אופי וגישה מאוד חזקים ביננו). אני למשל,קשה לי לנתח למה לא עשיתי את מה שאני עושה עכשיו,אבל אם הייתי צריך להגדיר את זה בשתי זה מחסור במודעות.השאלה האם ככה זה גם אצלו?האם הוא מודע למה שאתם מרגישים?האם הוא מודע לכך שזה קשה לכם? מבחוץ זה אולי נראה כאילו הוא לא מנסה,אבל כאחד שהיה "שם" רוצה להגיד שישנה גם האפשרות שהוא פשוט לא מודע שמדובר במצב בעייתי שיש לטפל בו. אני בכל מקרה לא מאמין באיומים ובעונשים בתור משהו שפותר משהו בחיים, ולכן חושב שצריך לגשת לזה בגישה אחרת לגמרי. בנוסף לזה,אני קצת סקפטי לגביי העניין הזה של עזרה מקצועית,אבל אולי זה רק השלכה של החוויה האישית שלי.בכל מקרה אני מאלו שחושבים שעזרה חברית,אמיתית ואוהבת מצד אנשים שמכירים ואכפת להם ממך חשובה יותר מכל עזרה מקצועית שתקבל,ותהיה טובה ככל שתהיה.זה לא אומר שלא צריך להשתמש בעזרה כזו,אולי אפילו חייבים בהתחלה,אבל לדעתי הרעיון של פתרון בעיות בחיים ע"י אחרים מונע ממך לקבל את האחריות האמיתית לחיים שלך,להבין שבסופו של דבר,היציאה מהמצב בזה תלויה רק,ואך ורק בך,ובשינוי הגישה שלך בחיים. מכיוון שהנושא הזה מאוד מדבר אליי,ומכיוון שגם ככה בדר"כ לא חסרים לי מילים לכתוב,אלא שאני צריך ללכת עכשיו ולחזור מאוחר יותר בלילה,אני אחשוב על עוד דברים ותוספות שאני אולי אוכל לתרום מנסיוני הדל. מילות המפתח בעיניי הן-דיבור,כנות,קירבה,אהבה ועזרה. בכל מקרה,
 

kosh1978

New member
תודה לכולכם על העזרה

הבעיה היא שאצלי במשפחה לא ממש ששים להתייעץ עם אנשים מבחוץ (גם לא משפחה וחברים), ובטח לא אנשי מקצוע, שכן הם חושבים שמדובר ב"קשקוש". יש גם מגבלת שפה קלה (ההורים לא מדברים עברית רהוטה). הדרך היחידה של ההורים לדבר עם אחרים על הבעיה היא:1) לא לדבר על זה כאילו הכל בסדר, או 2) לדבר לא יפה על האח. בקיצור, מה אני יכול לעשות?
 

אופירA

New member
מנהל
שים לב למה צריך טיפול משפחתי:

גם ההורים וגם האח סובלים מאותה בעיה: הם לא מוכנים להכיר בבעיות ולהתמודד איתם בצורה אמיתית. האח אינו מתפקד נורמטיבית, אך אינו מוכן לפתח מודעות לאחריותו ולטפל בבעייתו. הוא אינו מכיר בכך שבגיל 35 חוסר חברה וחוסר עצמאות כלכלית ורגשית - זה בעיה. ההורים גם הם אינם מוכנים להכיר בבעיה ולהתמודד איתה. ה"טכניקות" שלהם (לא לדבר על הבעיה, או לדבר סרה באח) הן בדיוק ההיפך מהתמודדות אמיתית. זו אחת הסיבות שלאח יש בעיה תפקודית... הוא לא למד בבית להתמודד עם מצבים ולפתח מיומנויות אישיות.
 

BellA עלמה

New member
אני אישית

הייתי ממליצה על משהו קבוצתי . אני לפני שנה הצתרפתי לקבוצה שנקרתה צעירים צעירות של תל'ם . זו קבוצה של צעירים בני 20 עד 30+ ומלמדים כל מיני מיומנויות חברתיות. המנחות היו אנשי מקצוע זה יכול לעזור וגם אולי תנסו לשכנע אותו להתנדב או משהו ? אני אישית חברה באירגון הנקרה רוטראקט(אירגון בת של רוטרי) של אנשים צעירים. העיקר למצוא פעילות מחוץ לבית אני אנסה למצוא קישורים
 
למעלה