אח.. הלב, הלב...

[ofribecker]

אח.. הלב, הלב... ../images/Emo58.gif

הלב לא רק כמעט חטף התקף, אלא נשבר, נשבר, נשבר!!! ככה להפסיד? 38-37 מפילדגול של השניה האחרונה שרק בקושי נכנס... ועוד אחרי שכבר הובלנו 31-21 ו 34-28... איזה משחק ענק היה הרוז בול הזה למרות הכל! אני מסיר את הכובע בפני וינס יאנג - הקווטרבק של טקסס, שרץ ללא פחות מ 4 טצ'דאונס ומשהו כמו 150 יארד (בריצה, בריצה...). מישיגן לא מצאה שום פתרון נגד הריצה שלו. התשובה היחידה היתה ההתקפה שלה. בריילון אדוארדס השאיר חותם ענק על הרוז בול שהיה משחקו האחרון בקולג' עם למעלה מ 110 יארד בתפיסות ו 3 טצ'דאונס, אבל גם זה לא הספיק. ללא ספק זה היה אחד ממשחקי הבול הגדולים שנראו. חבל רק שזה נגמר ככה. בשנה הבאה, אתם יודעים את ההמשך... נתראה במשחק האליפות בינואר 2006!

 

[ranatz]

חתיכת משחק!../images/Emo58.gif

בתור צופה שלא מעורב רגשית נהנתי לאללה מהמותחן הזה! אבל עד עכשיו אני לא מבין איך מישיגן הפסידו את המשחק. וינס יאנג מאד מזכיר את מייקל ויק-עופרי אתה חושב שיש לו צ'אנס בNFL? חוץ מזה, איך נהיית אוהד מישיגן???

 

[ofribecker]

איך נהייתי מישיגן

בילדותי - מגיל שלוש וחצי ועד גיל שבע גרתי באן-ארבר מישיגן בשל עבודת הדוקטורט של שני ההורים שלי באוניברסיטת מישיגן. בעונות 1973 ו 1974 הלכנו לכל משחקי הבית של מישיגן ואם תעיינו בהיסטוריה - תבינו שאלו היו שתיים מהעונות הטובות ביותר והמרתקות ביותר של הקבוצה, אני אפילו זוכר בעל-פה (בלי להסתכל באינטרנט) את תוצאות רוב המשחקים, את סטנפורד ניצחנו 47-10, את נייבי 14-0, את אורגון 24-0 ועוד ועוד.... ב 1973 מישיגן סיימה 10-0-1 (תיקו, לא הפסד) כשהתיקו (10-10) הוא במשחק האחרון של העונה מול היריבה הנצחית אוהיו סטייט ועבדכם הנאמן היה במשחק. בעונת 1974 היא סיימה 10-1-0 (הפסד, לא תיקו) כשההפסד היחיד הוא במשחק האחרון של העונה 12-10 לאוהיו סטייט בחוץ. כלומר - ההפסד הראשון שראיתי בחיים היה בשתי נקודות הפרש ובא אחרי 20 נצחונות ותיקו בודד... לא תתאהבו מעל הראש? ועוד בגיל הקריטי... אז זה בערך עיקר הסיפור. כמו שמתאהבים באישה, ולא עוזבים אותה לעולם. ככה זה. זה בלב, בנשמה, ובכל פעם שאני רואה את הקסדה הכחולה כהה עם שלושת הפסים הצהובים והקרניים, משהו שם בלב זז ומתרגש מחדש. כל פעם שהמארצ'ינג באנד מנגן את Hail to the victors או את Let's go blue פועם לי הלב, זהו. אבוד לנצח.

 

[ofribecker]

וינס יאנג

אכן, אני מסכים שהוא מזכיר את מייקל ויק בסגנון המשחק, והמחשבה הזו חלפה לי בראש תוך כדי המשחק. בתור אוהד של מישיגן, אתה בוודאי מבין שקשה לי מאוד לפרגן לו היום אחרי מה שהוא עשה לנו ברוז בול... זה היה פשוט בלתי נתפס איך להגנה לא היתה תשובה נגד הריצה שלו פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם. את סדריק בנסון דווקא מישיגן עצרה יפה מאוד, אבל כנראה שהמשחק הדו-ראשי הזה של קווטרבק וראנינגבק שרצים הרבה בעייתי מבחינתה. גם במשחק שהייתי מול מישיגן סטייט היתה לנו אותה הבעיה, רק ששם התמזל מזלנו וניצחנו ברגע האחרון... אולי מישהו למעלה החליט שצריך ליישר את חלוקת המזל...

 

[ranatz]

ומה אתה אומר-הוא מתאים לNFL?

לדעתי לא...הוא חד מימדי וחוץ מריצה אין לו הרבה.

 

[ofribecker]

לדעתי

הוא צריך שמישהו יעזור לו לשפר באופן משמעותי את משחק המסירות שלו. אחרת הוא לא יחזיק יותר משנה ב NFL.

 

[first and inches]

אחלה משחק

המותחנים שמשחקי המכללות מספקים.. ועוד לחשוב שאח"כ הם בדרל לNFL.. ממש כמו הNCAA בכדורסל.. אתה עוקב אחריהם מ"ילדות" לבגרות.. לדעתי אגב, צריכים לשמר את משחקי ה"נשף".. יחד עם זאת חשוב מאוד.. שיהיה פלייאוף איזורי כמו בNCAA כדורסל עד לגמר האליפות.. ככה לא יהיו רינונים על שיטת ההצבעה וניקוד מוטה עפ"י אינטרסים . ..".. שלא יגמר לי הלילה.. ".. שיר ישראלי של פעם .