אח חורג של אמא נפטר

justme007

New member
אח חורג של אמא נפטר

בהתחלה לא ידענו איך לומר לה שהוא נפטר כי לא ידענו איך תגיב וגם רצינו לחסוך ממנה (היא גידלה את אח שלה אבל הם לא היו הכי קרובים) בכל אופן מסתבר שהיא ממש מבינה וגם זוכרת. היום שבאתי הבייתה אז היא אמרה לי שאבא הלך לנחם אבלים. מה שטוב במחלה הזו זה שאין לה ככ הרבה דאגות, היא מרחמת כמובן על אמא החורגת שלה (שהיא הסבתא החורגת שלי) וכל הזמן אומרת שהיא רוצה לנחם אותה - אפילו שהיא לא הייתה אמא חורגת טובה בשבילה ורק ניצלה אותה כל השנים - אני שמחה לראות את הנשמה הטובה של אמא שלי שלמרות הכל היא לא שומרת טינה ושהיא ככ טובה ונקיה. כי המחלה הזו יכולה להוציא את כל הרוע של האדם, אבל אין לאמא רוע רק טוב לבץ גם אחותי לפני כמה ימים קיבלה כוויה ביד, אז אמא שלי העירה אותה היום בבוקר ושאלה אותה מה שלום היד. מוזר - לפעמים נראה כאילו שהיא לא חולה במחלה הארורה הזו והלוואי ויהיה לנו עוד מלא רגעים כאלו שהיא זוכרת ויודעת מה קורה ברמה יומית.
 

ענתי44

New member
../images/Emo16.gif יהי זכרו ברוך

ושלא תדעו יותר צער. אמא ישבה בבוקר מול הטלוויזיה כשלפתע מבזק חדשות המבשר על הפיגוע באילת. יש לאמא אחות שם והיא דאגה. התקשרנו ולא היתה תשובה. למזלי, במחלה הארורה הזו לא זוכרים, חמש דקות אחרי שהעברתי לערוץ המוסיקה שכחה שהיה פיגוע ונרגעה.
 

justme007

New member
תתפלאי אבל אמא כן זוכרת

נשבעת לך, היא שואלת אחכ ומעלה את הנושא מבלי שאף אחד אומר לה. זה הרבה נושאים לא רק נושא אחד. היא זוכרת הרבה זכרונות חדשים - אבא חושב שזה בגלל הדגים והירקות שהיא אוכלת. אני חושבת שזה שילוב של הכל וגם שהיא רגועה וגם כמובן מיסטר בין שגורמים לה לזכור דברים חדשים. אולי אני מדמיינת, אבל זה אמיתי אני יודעת את זה כי גם אחותי שמה לב וגם אבא ואנחנו הכי קרובים לאמא כי אנחנו מטפלים בה הכי הרבה.
 

ענתי44

New member
אני מאמינה לך

וכמה שהמוח שלנו מדהים.... גם לאמא שלי יש רגעים שאני המומה ולרגע מפנטזת שאולי היא לא חולת אלצהיימר. ג'סטמי יקרה מכל הלב מאחלת לאמא שלך, ולשאר יקירנו, שהזכרון הזה שלה ישמר עוד שנים רבות....אמן!!!!!!!!
 
תהיו חזקים ושיהיה לכם הרבה כוח

הלואי ואף אחד לא היה צריך לחלות במחלה הזאת , לאף אחד זה לא מגיע להגיע לגיל מסוים ולא לתפקד בצורה כזאת מחרידה.
 
משתתפת בצערכם

יקרה , מסתבר שהיקרים לנו , החולים במחלה האיומה מפתיעים אותנו גם לטובה, כמו שכתבת על אמא שלך וגם אמא של ענתי וכן גם בעלי לפעמים כל כך זוכר ומבין, זהבה פגשה אותנו ביום שישי בעיר וגם היא אמרה שהוא מדבר לעניין ולפעמים המחשבות עולות "אולי הוא לא חולה??" ברור שזו רק משאלת הלב כי במחלה זו הבעייה אננה דווקא זכרון בשלב הזה אלא יכולת של הבנה , יכולת הפשטה, ריכוז, בצוע מטלות ותפקוד יומיומי ולכן אנו מופתעים מכך שהם זוכרים. מתברר כי הוא זוכר מה שהוא מעוניין לזכור, זכרון סלקטיבי וגם על כך אני שמחה מאד. אמא שלך היא נשמה טהורה וטובה כמו שאת מתארת אותה והלואי שתמשיך כך עוד שנים רבות ותזכור כמה שיותר. טובה
 
למעלה