אח כמה שאני עייפה

אח כמה שאני עייפה ../images/Emo122.gif

הצוציקית שלי (בת 10) כבר שבוע שלישי לא הולכת לאבא שלה... ואני משמשת כניידת בידור התרגלתי פעם בשבועיים להיות עם עצמי ,עם הגדולים (שמזמן כבר לא הולכים אליו) . אין ספק שאני זקוקה לאויר - דחוף. ניצת שבא לה לקטר
 
קיטורים זה שם , מימין ../images/Emo121.gif../images/Emo121.gif

חיבוקים זה בדיוק כאן
אם תפתחי חלון , תבוא גם רוח , וואלה עדיין קריר אצלנו בערבים . מה שאני יכולה להציע לך זה עוד קצת אוויר מסונן דרך
אבל, אבל , אבל , מה קרה? למה הם לא הולכים ? למה היא לא הולכת רצוף כל כך הרבה זמן? מזה שינויים כאלו דרמטיים? איך היא מתמודדת עם זה? זה לא חסר לה? *ורק אביגיל מעלה תהיות שלא במקום? *
 
מימין? רגע ... לא מוצאת ../images/Emo4.gif

שאלות קשות שאלת... לא הולכים כיוון שכבר גדולים (17,20) ולא כל כך מעניין אותם ללכת לבית של סבתא,אבא הולך לישון (הרי בילה עד הבוקר)והם משתעממים... לפני שנים ניסיתי להסביר לו ,יש לך בנים גדולים,קח אותם לחוף הים,לסרט, סתם שב ודבר איתם על החיים אבל מה ל´שות הבן אדם אטום... אז הפסיד אותם וחבל לי על כך... ואת הבת שעדיין כרוכה אחריו גם לא מקפיד לקחת באופן קבוע,כשלוקח זה לאחותו והוא קופץ לבקר... ואחרי כל זה שלא אודה לאל שבחרתי לשים סוף לחיי המשפחה שהיו? לילדה זה חסר,מאוד,עד לא מזמן גם כשלא בא הייתי עוברת איתה גהנום של בכי והתפרצויות,אבל כנראה קצת בגרה ומתחילה להפנים. חבל לי כל כך כיוון שהוא האבא שלהם,האבא היחיד ואף אחד אחר לא יוכל למלא את מקומו... כואב לי שבני הגדול אמר לי לפני שבוע : " את יודעת אמא אני אוהב אותו אבל כל כך מרחם עליו שעד הגיל הזה עוד לא מצא את מקומו,שמתנהג כמו ילד" כואב לי שילד כך מרגיש כלפי אביו
והוא אינו אדם רע,הוא אוהב את ילדיו,רק לא יודע להיות אב ....
 
וזו שיודעת לשאול

אבל לא תמיד יודעת לענות
אי אפשר לאמר להם מה לעשות. מצאתי כל כך הרבה דברים שמוכרים לי במעט שכתבת , מהמון כיוונים וגם מכיוונים הפוכים. איך אני בתור בוגרת התנהגתי להורים שלי הגרושים (שהתגרשו הרבה אחרי , דרך אגב
) כמה ברחתי ולא היה לי נח להיתקל בהם , לכן התנתקתי לתקופות ארוכות. ומצד שני , איך הג´וניורים הגדולים שלי , מכורים למשפחה שלהם ולא משנה מאיזה צד וזה דפקא הם שמנסים לחבר ולהדביק את הנשמות הפועלות , לא מהרצון להחזיר ולהיות ביחד , אלא מתוך הכרת ערך המשפחה והחשיבות בעיניהם , הורים , כנראה. ומצד שלישי נזכרתי פיתום , שיש לי אחד בלי אבא בכלל כמעט וזו אני שלוקחת את זה ללב ולבטן , הכי הכי. בקיצור , המון , המון. אבל , גלגל מסתובב וגישות משתנות. וגילים שונים רואים אחרת מצבים דומים. ו......יהיה טוב
 
באמת זה רק מעט כי...

כואב לי לחשוב על זה בכלל,יודעת עד כמה חסרון של הורה יכול להיות נוראי, כאשר הוא לכאורה זמין, אבל כלום....
 
עייפה? רק ממני....... יעבור

לי עבר ניצת ועכשו הכל זורח כמו
שולחת לך
וגם לך אביגיל
ושתהיה לנו שבת מהנה עם המון מנוחה.
 
כמה שאת צודקת......./images/Emo45.gif

רק בן שנתיים ואני מוצא את עצמי רץ אחריו מפינה לפינה... ושיוצאים לבחוץ....... הוא מה זה לא אוהב את הדרך חזרה הביתה... אפילו בצבא לא טירטרו ועייפו אותי ככה........ איזה כייף לקטר פה..
הוא גם חזר היום
ניסה טריק חדש על המגלשה....
 
הגיל הזה הוא הכי מעייף ../images/Emo3.gif

אבל מקסיםםםםם תהנה מכל רגע איתו כי כשהם גדלים הטריקים הולכים ומסתבכים
 
למעלה