אח פגישה, אח פגישה שכזו
אז איך ההרגשה כשפוגשים מתאמנים לשבר, כאלה שכבר באמת עבר הרבה זמן מאז שנפרדתם
חוץ מלהתרגש מהפגישה והשאלה הכללית מה התחדש מאז האימון, איך מתייחסים לסקרנות לגבי נושאים שעלו באימון באופן ישיר או עקיף? שואלים עליהם? מחכים שהמתאמן/מתאמנת יתייחסו אליהם (או לא)? ומה קורה כשפוגשים מתאמן/מתאמנת שהאימון איתם לא היה מוצלח
קרה לכם? מוכנים לספר איך ההרגשה, אילו מחשבות עוברות? איך נהגתם? אילו תובנות עלו בכם לאחר מכן?
אז איך ההרגשה כשפוגשים מתאמנים לשבר, כאלה שכבר באמת עבר הרבה זמן מאז שנפרדתם
במקרים האלה ובאחרים שמחתי לפגוש אותם (זה היה נכון גם במקרה השלישי שתארתי) והיה לי כיף שזכרו ושהרגישו שאפשר לדבר איתי גם בחלוף שנים. אחד מהם אפילו זיהה אותי לפני שאני הצלחתי להיזכר מאיפה... תובנות לאחר מכן: כיף לראות אנשים שמשתמשים במה שלמדו ומצליחים אני שמחה להיות חלק כזה בחייהם שהם זוכרים. השארתי חותם. זה חשוב לי באופן אישי. טיימינג איז אוורית'ינג אלוהים, כמה השתניתי! מחכה לראות את הסיפורים של המשתתפים האחרים. זה באמת מסקרן.
