אטימות הממסד
שלום רב, ראשית, השארתי במענה הקולי את פרטי המקרה. אפרט כמיטב יכולתי ובמסגרת צנעת הפרט. הנני מתגוררת בבית משותף קומה ראשונה עם משפחתי. ממולנו מתגורר דייר אשר חולה במחלת נפש. היה באשפוזים בעבר וגם כיום נמצא שבוע באשפוז. בעבר התלוננתי על איומים מצידו כלפי וכלפי בנותיי. לפני כשבועיים בצאתי מדירתי עם בנותיי התאומות בנות השמונה התנפל עלי במילים השכן ואיים עלי שאנחנו אשפזנו אותו לפני מספר שנים (דבר שאינו נכון כי רק לפסיכיאטר המחוזי או לבית המשפט יש את האפשרות לעשות כך) והוא יגמור לנו את החיים ויקח את כל מה שיש לנו ויתבע אותנו במליון שקל. בנותיי נבהלו ובכו, הן אינן רוצות לשחק בגינת הבית ולהביא חברות, אני חוששת לצאת מדירתי ומתבוננת בעינית לוודא שהאדם אינו יוצא כאשר אני יוצאת. הבנתי מהסתכלות עליו ומאופן דיבורו כי הוא שוב בתקופה לא טובה וירדתי למשטרה. במשטרה אמרו לי שהוא מוכר ושלא תעזור תלונה בגלל שהוא זקוק לטיפול וכדאי לי לפנות לשרותי הרווחה וגם לפסיכיאטר המחוזי. זה מה שעשיתי. נעניתי בתשובות מאוד לא מספקות ומוזרות ביותר. הפסיכיאטר המחוזי אמר לי שהתלונה שלי אינה צד נייטרלי ורק צד נייטרלי כמו משטרה הוא לוקח בחשבון ולמרות שהוא מכיר את השכן שלי הוא אינו יכול לעשות עם תלונתי דבר. אמרתי לו שפניתי למשטרה והם הפנו אותי אליו והוא למעשה מחזיר אותי אליהם. בצר לי פניתי לשרותי הרווחה וגם שם נאמר לי כי אין בידם לעשות מאומה פרט לביקור בית ואם האדם אינו בביתו אין הם יכולים לעשות דבר. קיבלתי "פתרון מאוד מעניין ויעיל" - לעבור דירה. האם אני כאדם שומר חוק ומשלם מיסים ומקיים את כל חובותיי למדינה לא זכאית לעזרה, להגנה ולפתרון יותר מעשי מלעבור דירה? ואם אין באפשרותי לעבור דירה מה עושים? ומי ערב לכך שאם אעבור דירה לא אתקל במטרד מסוג שונה? נאמר לי על ידי הרווחה וגם על ידי הפסיכיאטר המחוזי שאין בידם לעשות מאומה וכי לאחר תקופת אשפוז מסויימת האדם משוחרר ולמעשה גם עם עליו לקחת תרופות לאיזון אין עליו שום פיקוח בנושא ואז אני כשכנתו נאלצת לספוג את ההתקפות הבאות. זה החוק - ככה נאמר לי. ואין מה לעשות. גם משפחתו של השכן פנתה רבות לשירותים השונים ונתקלה באותן תשובות. לצערי, ארעו בעבר מקרים לא נעימים ואפילו מקרי רצח בין שכנים כאשר אחד השכנים התגלה כחולה נפש ולמעשה הכתובת היתה הרבה לפני כן על הקיר ודבר לא נעשה. האם אני או בנותיי הבאות בתור הנורא הזה? דרך אגב ניסיתי לבדוק אפשרות מעבר דירה והסתבר לי כי גם אם אני רוצה למכור את דירתי אני חייבת לדווח לקונה הפוטנציאלי על השכן כי אחרת מה שאני עושה הוא - אי גילוי נאות - בכך שאני לא מגלה את האמת ואולי אף צפויה להיתבע על כך. מה שמשאיר אותי במלכוד קשה - מצד אחד אני אוהבת את דירתי ולא רוצה לעבור. מצד שני - גם אם אני רוצה לעבור אינני בטוחה שהסיכויים למכור את הדירה הם גבוהים בלשון המעטה. האם אני צריכה לחיות בביתי בפחד ובחשש כל הזמן מפני הבלתי צפוי? לסיום- אין לי דבר כנגד השכן שלי להיפך - אני רוצה לחיות בשלום ואם הוא היה בפיקוח ומאוזן לא היתה כלל בעיה. אני מבקשת שתיצרו עימי קשר כי אין לי יותר למי לפנות בנושא ולבדוק מדוע יש אטימות ואזלת יד במוסדות השונים ומדוע אין חקיקה בנושא של המשך טיפול ופיקוח על חולי נפש לאחר שחרורם מאשפוז. אי אפשר להכליל את כל המאושפזים אבל אם יש דפוס חוזר על עצמו עם חולה מסויים מדוע לא נעשה דבר? האם מחכים שיקרה הגרוע מכל? אני מתנצלת על אריכות דבריי אולם אני נואשת וחייבת את התערבותכם ועזרתכם. תודה מראש יעקובה פרטי הטלפון שלי הושארו במענה הקולי של התכנית. וכן גם מקום מגוריי. תודה שוב.
שלום רב, ראשית, השארתי במענה הקולי את פרטי המקרה. אפרט כמיטב יכולתי ובמסגרת צנעת הפרט. הנני מתגוררת בבית משותף קומה ראשונה עם משפחתי. ממולנו מתגורר דייר אשר חולה במחלת נפש. היה באשפוזים בעבר וגם כיום נמצא שבוע באשפוז. בעבר התלוננתי על איומים מצידו כלפי וכלפי בנותיי. לפני כשבועיים בצאתי מדירתי עם בנותיי התאומות בנות השמונה התנפל עלי במילים השכן ואיים עלי שאנחנו אשפזנו אותו לפני מספר שנים (דבר שאינו נכון כי רק לפסיכיאטר המחוזי או לבית המשפט יש את האפשרות לעשות כך) והוא יגמור לנו את החיים ויקח את כל מה שיש לנו ויתבע אותנו במליון שקל. בנותיי נבהלו ובכו, הן אינן רוצות לשחק בגינת הבית ולהביא חברות, אני חוששת לצאת מדירתי ומתבוננת בעינית לוודא שהאדם אינו יוצא כאשר אני יוצאת. הבנתי מהסתכלות עליו ומאופן דיבורו כי הוא שוב בתקופה לא טובה וירדתי למשטרה. במשטרה אמרו לי שהוא מוכר ושלא תעזור תלונה בגלל שהוא זקוק לטיפול וכדאי לי לפנות לשרותי הרווחה וגם לפסיכיאטר המחוזי. זה מה שעשיתי. נעניתי בתשובות מאוד לא מספקות ומוזרות ביותר. הפסיכיאטר המחוזי אמר לי שהתלונה שלי אינה צד נייטרלי ורק צד נייטרלי כמו משטרה הוא לוקח בחשבון ולמרות שהוא מכיר את השכן שלי הוא אינו יכול לעשות עם תלונתי דבר. אמרתי לו שפניתי למשטרה והם הפנו אותי אליו והוא למעשה מחזיר אותי אליהם. בצר לי פניתי לשרותי הרווחה וגם שם נאמר לי כי אין בידם לעשות מאומה פרט לביקור בית ואם האדם אינו בביתו אין הם יכולים לעשות דבר. קיבלתי "פתרון מאוד מעניין ויעיל" - לעבור דירה. האם אני כאדם שומר חוק ומשלם מיסים ומקיים את כל חובותיי למדינה לא זכאית לעזרה, להגנה ולפתרון יותר מעשי מלעבור דירה? ואם אין באפשרותי לעבור דירה מה עושים? ומי ערב לכך שאם אעבור דירה לא אתקל במטרד מסוג שונה? נאמר לי על ידי הרווחה וגם על ידי הפסיכיאטר המחוזי שאין בידם לעשות מאומה וכי לאחר תקופת אשפוז מסויימת האדם משוחרר ולמעשה גם עם עליו לקחת תרופות לאיזון אין עליו שום פיקוח בנושא ואז אני כשכנתו נאלצת לספוג את ההתקפות הבאות. זה החוק - ככה נאמר לי. ואין מה לעשות. גם משפחתו של השכן פנתה רבות לשירותים השונים ונתקלה באותן תשובות. לצערי, ארעו בעבר מקרים לא נעימים ואפילו מקרי רצח בין שכנים כאשר אחד השכנים התגלה כחולה נפש ולמעשה הכתובת היתה הרבה לפני כן על הקיר ודבר לא נעשה. האם אני או בנותיי הבאות בתור הנורא הזה? דרך אגב ניסיתי לבדוק אפשרות מעבר דירה והסתבר לי כי גם אם אני רוצה למכור את דירתי אני חייבת לדווח לקונה הפוטנציאלי על השכן כי אחרת מה שאני עושה הוא - אי גילוי נאות - בכך שאני לא מגלה את האמת ואולי אף צפויה להיתבע על כך. מה שמשאיר אותי במלכוד קשה - מצד אחד אני אוהבת את דירתי ולא רוצה לעבור. מצד שני - גם אם אני רוצה לעבור אינני בטוחה שהסיכויים למכור את הדירה הם גבוהים בלשון המעטה. האם אני צריכה לחיות בביתי בפחד ובחשש כל הזמן מפני הבלתי צפוי? לסיום- אין לי דבר כנגד השכן שלי להיפך - אני רוצה לחיות בשלום ואם הוא היה בפיקוח ומאוזן לא היתה כלל בעיה. אני מבקשת שתיצרו עימי קשר כי אין לי יותר למי לפנות בנושא ולבדוק מדוע יש אטימות ואזלת יד במוסדות השונים ומדוע אין חקיקה בנושא של המשך טיפול ופיקוח על חולי נפש לאחר שחרורם מאשפוז. אי אפשר להכליל את כל המאושפזים אבל אם יש דפוס חוזר על עצמו עם חולה מסויים מדוע לא נעשה דבר? האם מחכים שיקרה הגרוע מכל? אני מתנצלת על אריכות דבריי אולם אני נואשת וחייבת את התערבותכם ועזרתכם. תודה מראש יעקובה פרטי הטלפון שלי הושארו במענה הקולי של התכנית. וכן גם מקום מגוריי. תודה שוב.