אטימות המערכת או רגישות יתר?!?
רציתי לשמוע מה דעתכם. האם אני מצפה ליותר מדי? בעקבות שיחות עם בחורה שהתאלמנה באותו פיגוע וסיפרה לי רבות על היתרונות של קבוצות תמיכה (עשרות ואולי אף מאות קבוצות כאלה נפתחו בעקבות הפיגוע) החלטתי לנסות להצטרף לקבוצה כזו. חשבתי שבמדינה כמו שלנו, שלצערנו חיים בה אלמנים ואלמנות צעירים רבים, יהיה די קל למצוא קבוצה שכזו. מסתבר שטעיתי. אומנם זה לא כל כך קשה למצוא אבל יש, להפתעתי, תנאי קבלה. התקשרתי לגוף המטפל בנפגעי טרור וסיפרתי להם שברצוני למצוא קבוצת תמיכה מתאימה. לבקשתם סיפרתי להם על הרקע שלי ועל האובדן שחוויתי. תגובתם? ´תשמעי, יש לנו קבוצות תמיכה אבל הן מיועדות לנפגעי טרור לאומי . מכיוון שהפיגוע המדובר לא התרחש בארץ אנחנו צריכים לבדוק ולחזור אלייך´. ?!?!?! ואני מרגישה צורך לציין שמדובר בקבוצות תמיכה בהן משלמים עבור השתתפות בפגישות (זה לא משהו שממומן ע"י המדינה עבור נפגעי טרור). למען ההגינות אוסיף ואומר שלאחר בדיקה הם חזרו אליי, התנצלו ואמרו שהפיגוע המדובר אכן נחשב רק שכרגע אין להם קבוצות תמיכה מתאימות. אבל תגובתם לא הקלה על ההרגשה הקשה. אני יודעת שבתקופה זו אני יותר רגישה. אבל בלי שום קשר לרגישות שלי אני חושבת שתגובתם הראשונית הייתה ממש מגוחכת. ולרגע הוקל לי שהפיגוע נעשה ע"י גורמים עוינים לישראל (כי אחרת בטח היה לוקח להם יותר זמן לברר ומי יודע מה הייתה תגובתם). הם גם הוסיפו שאני יכולה לפנות לביטוח לאומי או משרד הביטחון לחפש קבוצת תמיכה אבל סביר להניח (לדעתם) שאני אדחה משום שאינני "שייכת". ובינתיים עדיין מחפשת וקבוצת תמיכה לא נראית באופק. אז מה אתם אומרים? חוצפה או סתם רגישות יתר?!? אני.
רציתי לשמוע מה דעתכם. האם אני מצפה ליותר מדי? בעקבות שיחות עם בחורה שהתאלמנה באותו פיגוע וסיפרה לי רבות על היתרונות של קבוצות תמיכה (עשרות ואולי אף מאות קבוצות כאלה נפתחו בעקבות הפיגוע) החלטתי לנסות להצטרף לקבוצה כזו. חשבתי שבמדינה כמו שלנו, שלצערנו חיים בה אלמנים ואלמנות צעירים רבים, יהיה די קל למצוא קבוצה שכזו. מסתבר שטעיתי. אומנם זה לא כל כך קשה למצוא אבל יש, להפתעתי, תנאי קבלה. התקשרתי לגוף המטפל בנפגעי טרור וסיפרתי להם שברצוני למצוא קבוצת תמיכה מתאימה. לבקשתם סיפרתי להם על הרקע שלי ועל האובדן שחוויתי. תגובתם? ´תשמעי, יש לנו קבוצות תמיכה אבל הן מיועדות לנפגעי טרור לאומי . מכיוון שהפיגוע המדובר לא התרחש בארץ אנחנו צריכים לבדוק ולחזור אלייך´. ?!?!?! ואני מרגישה צורך לציין שמדובר בקבוצות תמיכה בהן משלמים עבור השתתפות בפגישות (זה לא משהו שממומן ע"י המדינה עבור נפגעי טרור). למען ההגינות אוסיף ואומר שלאחר בדיקה הם חזרו אליי, התנצלו ואמרו שהפיגוע המדובר אכן נחשב רק שכרגע אין להם קבוצות תמיכה מתאימות. אבל תגובתם לא הקלה על ההרגשה הקשה. אני יודעת שבתקופה זו אני יותר רגישה. אבל בלי שום קשר לרגישות שלי אני חושבת שתגובתם הראשונית הייתה ממש מגוחכת. ולרגע הוקל לי שהפיגוע נעשה ע"י גורמים עוינים לישראל (כי אחרת בטח היה לוקח להם יותר זמן לברר ומי יודע מה הייתה תגובתם). הם גם הוסיפו שאני יכולה לפנות לביטוח לאומי או משרד הביטחון לחפש קבוצת תמיכה אבל סביר להניח (לדעתם) שאני אדחה משום שאינני "שייכת". ובינתיים עדיין מחפשת וקבוצת תמיכה לא נראית באופק. אז מה אתם אומרים? חוצפה או סתם רגישות יתר?!? אני.