אטימות וגסות רוח ברשת מותרים...

[רחל-נשמה]

אטימות וגסות רוח ברשת מותרים...

לפי פסיקת בית המשפט.

כמה עצוב לקרוא פסק דין כזה, שבשם "חופש הביטוי", מצמצמים את משמעות סעיף 30 לחוק בזק. "סעיף 30 לחוק התיקשורת קובע כעבירה שימוש במתקן בזק "באופן שיש בו לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין." יום טוב מרחל-נשמה

 

[עופר בן אברהם]

מסקנתך גורפת

בית המשפט לא התיר את מה שאסור. בית המשפט קבע, כי סעיף 30 לחוק התקשורת אינו אוסר התבטאויות, המותרות על-פי סעיפי חוק אחרים. הערה: החתום מעלה אינו עורך דין.

 

[רחל-נשמה]

עופר האמת ../images/Emo9.gif

וידוי קטן...קצת פישלתי. העברתי לכאן את הקישור בבוקר , והתחלתי לקרוא את הקישור הגעתי לחצי נתפסתי עצרתי ונאלצת לסגור מחשב, ומתוך הנחה שאת הרעיון כבר הבנתי שלחתי הודעה. עכשיו בערב קראתי הכל מחדש והבנתי את פסק הדין טוב יותר, וביחוד את הנקודה שדיברו עליה שאם אותם תכנים שנשלחו באיימייל , היו נאמרים פנים מול פנים ולא היו בגדר הפרת אחד או יותר מחוקי מדינת ישראל, עם כמה שזה מרגיז והתכנים שפלים, אז גם כשהם מועברים ברשת-הם בגדר מותרים. תודה על הערתך. ולמה אתה כל הזמן חותם שאתה לא עורך דין? הרי לא נתת יעוץ, ולא הזדהית כעורך דין , עוד אני אתחיל לדאוג שאולי גם אני צריכה לסייג? ערב טוב רחל-נשמה

 

[עופר בן אברהם]

גילוי נאות

השואל שאלה בפורום לענייני משפט, מצפה לתשובה של איש מקצוע, ואמנם רוב המשיבים הם עורכי דין. מאחר שאני יוצא מכלל זה, אני נוהג לציין זאת.

 

[עו~ד דורון זיסו]

רחל אני רוצה לשאול אותך שאלה

אולי תראה לך פרובוקטיבית, אך אני שואל ברוח טובה, שאלתי היא: מהו לדעתך חופש הביטוי?

 

[רחל-נשמה]

שאלה מסובכת ../images/Emo4.gif

אקדים ואומר: אין לי שמץ של מושג מה אומר חוק חופש הביטוי, ומה הגדרתו . לא זכור לי אם קראתי את החוק פעם. 1- אני לא יודעת לתת הגדרה לחופש ביטוי, אני יודעת ומודעת שיש לי בעיה בחיים, שאני חיה בעולם שכנראה לא קיים, שבו הרמה המוסרית ואהבת הזולת ברמה כל כך גבוהה, שכל דבר שנעשה והמטרה המתחבאת מאחריו במודע, היא פגיעה, העלבה, ביזוי הזולת מקפיצה אותי כמו קפיץ.

3 - חופש ביטוי היא זכות יסוד של כל אדם , לבטא אמונה , דיעה, השקפה וכו´, ובכפוף לחוקי מדינת ישראל. דהיינו אם יש חוק נגד הסתה, ומילים מסוימות יכולות להיתפס כהסתה, הן לא נכללות אצלי כחופש הביטוי. ויש עוד הרבה חוקים אחרים שמתיחסים לתכנים וביטויים אסורים, שגם אם אני ואתה לא נמצא בהם פגם המחוקק כנראה מצא בהם פגם ואסר את השימוש בהם, והוציא אותם מהגדרת חופש הביטוי. 4 - שמעתי מסיפורים מהחיים, שאישה כעסה על שכנה , ובמקרה הוא היה עורך דין היא קיללה אותו מזעם...בן..XXXX והוא תבע וזכה, בגלל קללה.....אז אם היא היתה מקללת אותו בטלפון לכאורה לא הייתה לו זכות תביעה כי מותר להיות גס רוח? 5 - באינטרנט הרבה פעמים מתעוררת אצלי שאלת הלבנת פני אדם ברבים, בצטים בקהילות שנוצרות , בפורומים, שמדובר באנשים קבועיים לא פעם בעלי ה"כח" המיחשובי מטילים את מוראם ומשפילים את האחד בפני הכלל .....זה לפי פסק הדין בגדר "חופש הביטוי"...לא בעיני. בקיצור הסתבכתי לא יודעת איך להסביר, רק לאמר שחופש הביטוי לפעמים מנוצל למטרות זדוניות, וזה מקומם. ערב טוב רחל-נשמה

 

[עו~ד דורון זיסו]

חופש הביטוי הוא חופש די עתיק

אנחנו ייבאנו אותו מהאנגלים, הוא הגיע למשפט הישראלי דרך צינור יבוא שנקרא "סימן 46 לדבר המלך במועצה". זוהי הוראה שהביאה למשפט של ארץ ישראל המנדטורית את כל ,המשפט המקובל" ה - COMMON LAW שהוא המשפט שהתפתח באנגליה במשך מאות שנים בבתי המשפט. בעידן חוקי היסוד בו אנו חיים, הוא מקבל צביון של זכות יסוד שנגזרת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. חופש ביטוי יש רק במדינות דמוקרטיות. משטרים טוטאליטאריים אינם סובלים חופש ביטוי. כעיקרון, חופש הביטוי הטהור הוא זכותו של כל אדם להביע דעות בעל פה, בכתב או בכל דרך אחרת, יהיה תוכנה של הדעה ככל שתהיה, חופש מוחלט כזה לא קיים בשום מדינה, ובכל מקום יש מגבלות. אני חוזר רגע לאנגליה, מדינה שלכל הדעות מכבדת את חופש הביטוי. כתב פעם שופט אנגלי, החופש שלי מסתיים היכן שמתחיל קצה עפו של רעי . בפועל מקובלים בכל העולם כמה סייגים בדרגה כזאת או אחרת של חופש הביטוי: 1. האיסור להסיט לאלימות 2. איסור לשון הרע 3. איסור פגיעה בפרטיות 4. איסור תועבה כאשר הגדרת התועבה משתנה מחברה לחברה. מה שמקובל היום במעט כל העולם הוא איסור על פורנוגרפיית ילדים - פדופיליה. על כך נערך לא מזמן דיון משפטי בארה"ב לגבי השאלה האם מותר לפרסם באינטרנט חומר פורנוגראפי שכולל דמויות וירטואליות של ילדים (כלומר לא נוצלו ילדים לצילומים אלה אלא התמונות בוצעו בהדמיית מחשב). 5. איסור לפרסם מידע שפוגע בביטחון המדינה ואזרחיה. היות וקיים מעבק מתמיד בין האינטרס לביטוי חופשי ואינטרסים אחרים שגם הם חשובים מאד (ביטחון המדינה, זכותו של אדם לשם טוב, לפרטיות, וכד´) במהלך השנים בבתי המשפט ניתנים פסקי דין שקובעים הלכות שונות, כאשר מידי פעם בתי המשפט מרחיבים את היקף הזכות ולפעמים מצרים אותה, ולאחר מכן השופטים זוכים לקיטונות של ביקורת שלא תמיד הוגנת. לדעתי מי שמיחחס לשופטים רוע או אטימות הוא חד צדדי ואיננו מבין את מהותו של ההליך השיפוטי ואת הקושי הלפעמים על אנושי לאזן בין אינטרסים לגיטימיים ובין זכויות נוגדות.

 

[רחל-נשמה]

יווווווווווווווו

אתה אומר "לדעתי מי שמיחס לשופטים רוע או אטימות הוא חד צדדי ואיננו מבין את מהותו של ההליך השיפוטי ואת הקושי הלפעמים על אנושי לאזן בין אינטרסים לגיטימיים ובין זכויות נוגדות." אבל זה בכלל לא מה שכתבתי....... אני מעתיקה.....אטימות וגסות רוח ברשת מותרים...לפי פסיקת בית המשפט. נשמה יקרה איך הבנת מזה שאני מיחסת לשופטים רוע ואטימות? המונח אטימות וגסות רוח---מיוחסים לרשת.... אני בכלל לא פגשתי שופט עד היום....רק עורכי דין...ועוד אין לי סיבה לכתוב דברים עליהם.... נראה לי שזה מה שגרם לשאלתך ?... ערב קסום מרחל-נשמה

 

[עו~ד דורון זיסו]

הביקורת שלי לא הופנתה אלייך

אלא לאותם עיתונאים שמעלים במאמריהם ביקורות קטלניות כלפי שופטים, ללא קריאת התיקים וללא הבנה בדין המהותי ובהליך השיפוטי. ואני לא אומר את זה כלפי מישהו ספציפי.

 

[נטע....]

אסור בעולם האמיתי - מותר באינטרנט

טוב, האמת היא שרציתי לפתוח את זה כהודעה חדשה, אבל אם כבר נפתח כאן דיון על חופש הביטוי, אני משרשרת אותה לכאן. בתור חובבת אומנות, גיליתי אתר שנקרא "אסור", אתר שמפרסם יצירות אומנות שמסיבות שונות נפסלו לפרסום בתערוכות, עתונים וכו´. לעומת זאת, הן פורסמו באתר הנ"ל. אז אולי בכל זאת קיים הבדל בין חופש הביטוי בעולם האמיתי ובין חופש הביטוי באינטרנט? (מבחינת הגבולות שלו כמובן). האם באינטרנט באמת אין גבולות לחופש הביטוי?

 

[עופר בן אברהם]

גם באינטרנט אסור

האיסורים זהים בשני העולמות, אולם באינטרנט יותר קשה לאכוף אותם. חוץ מזה, כותרות כגון "אסור", "נפסל", "ללא צנזורה" וכדומה נועדו להרשים. לא כל מה שמתפרסם תחת כותרת כזו הוא באמת אסור.

 

[עו~ד דורון זיסו]

../images/Emo45.gif