אטימות כואבת../images/Emo10.gif
לפני מספר חודשים נערכה בבית-ספרי בחינה פסיכוטכנית המשפיעה על הקבלה לתיכונים בהמשך, ובשאלון הראשוני, כשהמבחן עצמו נערך, התבקשנו למלא פרטים אישיים, כולל שם האם, ושם האב. ליד שם האב ציינתי ז"ל, ומסרתי את הטופס. כשקיבלתי את תוצאות המבחן, לפני כשבוע, שמחתי לראות את התוצאות, ולא הסתכלתי על ראש הדף, בו היו מצוינים הפרטים האישיים. לפני כמה ימים הבטתי בו במקרה, הבחנתי בפרטים האישיים, וראיתי שהציון "ז"ל" ליד שם אבי- נעלם. לצערי, זה לא המסמך היחיד שבו פרט "שולי" זה אינו מצוין. כששוחחתי על הנושא עם אמי, היא סיפרה לי שעד היום, 13 שנה אחרי, ישנם מסמכים שמדלגים על הפרט הזה, ומזמינים את "בני הזוג ******". האם זה היחס שמשפחה ששכלה את יקירה ראויה לקבל מהמדינה ומהרשות המקומית? זו פשוט אטימות, והיא מאוד מכאיבה ופוגעת. אתי.
לפני מספר חודשים נערכה בבית-ספרי בחינה פסיכוטכנית המשפיעה על הקבלה לתיכונים בהמשך, ובשאלון הראשוני, כשהמבחן עצמו נערך, התבקשנו למלא פרטים אישיים, כולל שם האם, ושם האב. ליד שם האב ציינתי ז"ל, ומסרתי את הטופס. כשקיבלתי את תוצאות המבחן, לפני כשבוע, שמחתי לראות את התוצאות, ולא הסתכלתי על ראש הדף, בו היו מצוינים הפרטים האישיים. לפני כמה ימים הבטתי בו במקרה, הבחנתי בפרטים האישיים, וראיתי שהציון "ז"ל" ליד שם אבי- נעלם. לצערי, זה לא המסמך היחיד שבו פרט "שולי" זה אינו מצוין. כששוחחתי על הנושא עם אמי, היא סיפרה לי שעד היום, 13 שנה אחרי, ישנם מסמכים שמדלגים על הפרט הזה, ומזמינים את "בני הזוג ******". האם זה היחס שמשפחה ששכלה את יקירה ראויה לקבל מהמדינה ומהרשות המקומית? זו פשוט אטימות, והיא מאוד מכאיבה ופוגעת. אתי.