אט אט הסופרים הגדולים נפטרים מהמוצרים המוכרים והטובים

סבא של כיפה אדומה

Well-known member
מנהל
ומניחים על המדפים מוצרים משלהם.
אני לא אזכיר שמות, אבל הייתי רגיל לשתות מדי בוקר את הקפה שלי עם עוגה בטעם תפוז מופחתת סוכר.
אני לא סוכרתי ברוך ה' אבל העוגה הזו יותר טעימה לי מהפיכסה של אחיותיה עתירות הסוכר.
והנה מסתבר שהסופר שאני מרבה לקנות בו "העלים" לגמרי את הז'אנר הזה של העוגות ובמקומו
הניח על המדף עוגה מתוצרתו שאני מוכרח לציין שהיא לא רעה בכלל, המרקם שלה נכון, הצבע קצת כהה יותר לטעמי,
אבל הטעם בהחלט סביר והיא לא עוגה מתוקה מאד.
בהמשך ניסיתי את המיונז שלהם שהוא יותר זול ב 2 ₪ מהמיונז המיתולוגי, אבל כשפתחתי את המכסה הבנתי שהם פשוט עבדו עלי.
מרקם שנראה כמו החרבון של סבתא שלי, הטעם דומה..
והבאסה שהתפתתי לקנות 2 כי החרא הזה היה ב"מבצע". |יעני|
בדיעבד אני מבין שה"מבצע" היה דווקא עליי. :-/
לפני חודשיים כשהיה משבר שמן זית שבו המחירים של שמן הזית העפילו לגבהים מטורפים
התפתתי לרכוש בקבוק שמן זית שמצאתי על אחד המדפים במחיר "שפוי" ואחרי שבוע נודע לי שהוא אסור למאכל אדם.
מאחר והתוכית שלי אינה שותה שמן זית ואני אף חושש להשתמש בו לשם תשמישי המיטה
אז פשוט חשבתי לזרוק אותו, כי אני לא זוכר מאיזו חנות רכשתי את הצרה הזאת.
אישתי אמרה אל תזרוק, אני אתן את זה לחברה שלי.
כל פעם שהחברה שלה מגיעה לכאן כדי לנקות לנו את חדר המדרגות אני שואל אותה:
"הכל בסדר? את מרגישה טוב"?
אני חושש שמא משהו יקרה לה חלילה מה"שמן זית" שהיפלתי עליה..
אבל מעניין שזה להיפך, היא נראית לאחרונה יותר זוהרת ועיניה ממש בוהקות.
עד כדי כך שאני מתחיל להצטער שנתתי לה את "בקבוק הקסמים". |חיוךרחב|
 
למעלה