איבדתי אותה(לנצח?)

[הבחורה במסיכה]

איבדתי אותה(לנצח?)

חברה ממש טובה שלי כנראה אבדה לנצח.. שנה שעברה היינו החברות הכי טובות... בחופש הגדול הלכנו כמעט כל יום לבריכה/לים/לקולנוע/לקניות/להסתובב.... אני באתי אליה המון היא באה אלי המון היא כבר השאירה את המיטה המתקפלת שלה פתוחה כל הזמן מרוב שהיה לה שימוש(על ידי כמובן ^__^) היא באה אלי לישון גם כמעט כל יום... שעות דברנו בטלפון..היינו ממש קרובות! אף פעם לא למדנו באותו בית ספר. גרנו באיזורים נפרדים של העיר ולמדנו בחטיבות ביניים שונות. השנה היא עברה לבית ספר חדש...בית הספר שאילו אני רוצה להתקבל!! (האמת היא שהרוב בגלל-היא די עשתה לי שטיפת מוח...ו-אהה..כן..היא גדולה ממני בשנה). ופשוט התחלנו להתנתק...וכבר פחות דברנו וכבר פחות נפגשנו..אני חשבתי עליה המון...כל הזמן אפשר לומר... אבל היא די דחתה אותי...לא בדיוק דחתה..פשוט לא היה לה זמן בשבילי! הצעתי שניפגש יום שישי "אני הולכת לסרט עם חברים שלי", הצעתי שנפגש אחר הצהריים "אני צריכה להתכונן למבחן"....וככה התחמקויות בלי סוף, כשבסופו שלמ דבר אני חושבת שנפגשנו שלוש פעמים אולי אפילו פעמיים במשך כל השנה!!! אבל אתמול זה הגיעה לנקודת שיא. התקשרתי אליה כדי לדבר איתה...מה היא עושה ביום העצמאות וכו'... היא לא יכלה לדבר באותו רגע ואמרה שהיא תתקשר אלי יותר מאוחר. היא לא התקשרה. גם היום היא לא התקשרה. אבל בבלוג שלה היא כתבה היום שהיא פגעה המון בידיד הכי טוב שלה ועכשיו הוא לא מדבר איתה והיא כל כך מצטערת... היא בכלל לא חושבת על זה שהיא פגעה גם בי! היא בכלל לא חושבת עלי! אני חושבת עליה המון! והיא התנתקה ממני לחלוטין! כל עוד היא הייתה בחטיבת הביניים שלה, והכירה ילדים ממוצעים היא התייחסה אלי! רצתה להיות בקרבתי... אבל ברגע שהכירה ילדים יותר ברמה, ילדים שאכפת להם מהלימודים, ילדים שקוראים ספרים, ילדים כמוני וכמונה...היא החליטה משום מה שהם יותר טובים ממני... כבר עברה שנה... איבדתי אותה לנצח

 

[הבחורה במסיכה]

חילי חילי חילזון

 

[אופירA]

הכאב שלך ברור

אבל תחשבי בצורה אחרת. כי הפרשנות שנתת להתנהגות שלה זה לא האמת - זה שלך בלבד. היא עברה מחטיבת ביניים לתיכון (לא סתם עברה בי"ס). החיים משתנים בתיכון. נהיה עומס. מתבגרים. נהיים חוויות חדשות. החוויות הישנות משנות את ערכן. (את זוכרת את המשחקים ששיחקת עם הילדים בכיתה ד'? זה מעניין אותך עדיין היום? לא. כי הגיל עשה את שלו והשתנית). היא השתנתה. היא נהייתה עסוקה בחבר שלה, ובתסבוכת הרגשות שלה איתו ("פגעה בו, הוא לא מדבר איתה...) גם את תשתני מאד בשנתיים הקרובות. אז נכון שזה כואב, שפתאום את לא מעניינת אותה כמו בשנה שעברה, אבל חלק מההתבגרות זה להבין שדברים כאלה קורים בין חברות ושיש לזה סיבה. אני חברה בקבוצה של הרבה רווקות/גרושות מבוגרות, ואנו עושות שמח יחד וחברות מאד טובות אחת עם השנייה. אנו מעודדות אחת את השניה להתחתן ולבנות בית, וחלק מאיתנו הצליחו. הבנות שהתחתנו ניתקו קשר עם החבורה. חלק מהרווקות נפגעו ולא הבינו - למה הקשר נותק לחלוטין? הן ראו בכך איגואיזם (הסתדרה בחיים, שכחה את החברות!) אבל אני מבינה היטב. זה לא איגואיזם, זה טבעי. כשיש בעל, החיים משתנים. החוויות של פעם כבר נראות אחרת לעומת החוויות של היום. דברים חדשים תופסים את תשומת הלב. אין זמן לכל דבר, ועושים סדרי עדיפויות. כשמבינים את זה, זה פחות כואב!

 

[גם לי יש בעיות]

קראתי ואני מקווה שהפנמתי אבל....

אין לי בעייה עם זה שיש לה חבר, עם זה שיש לה אקסים שהיא נפגעה מהם, עם זה שיש לה חברות חדשות, שאולי אפילו יותר טוב לא איתן מאשר איתי.. מה שאני לא מבינה זה למה היא נתקה את הקשר לחלוטין. זה בסדר שאני כבר לא בעדיפויות גבוהות אצלה. אבל למה בכלל לא אכפת לה ממני? איך פתאום היינו חברות הכי טובות ופתאום עכשיו אכפת לה יותר מחברות חדשות, חברות שהיא מכריה פחות משנה...!!??!! אני מבינה. אבל זה עדיין כואב ופוגע. מה גם שקשה, כל כך קשה לעבור הלאה..

 

[הבחורה במסיכה]

זאת אני שכתבתי את מה שלמעלה..

פשוט שכחתי להחליף את הכינוי של אח שלי...(כפי שאתם רואים גם הוא מתוסבך..לא סתם..האמת היא שהוא אחלה

)

 

[אופירA]

מניסיוני העשיר והמר...

ייתכן שגם היא לא יודעת מדוע היא ניתקה את הקשר איתך! ההרגשה שלי שמכלול החוויו החדשות שלה מעמיס עליה, והיא לא תצליח להצביע בעצמה על הנקודה מדוע כבד לה פתאום הקשר איתך. אבל רוב הכאב הוא בגלל שאת נפגעת בהערכה עצמית מהניתוק שלה. בגלל שהקשר איתה נתן לך כוח ועזר לך להעלות את הערך העצמי שלך. אם תוכלי לטפח את הערך העצמי שלך בקשרים אחרים, בחוגים חברתיים ובלהתרכז במה שמעניין אותך כאדם, בלי קשר לחברה ההיא - אני עדיין חושבת שיכאב לך האובדן של הקשר (בגלל שינוי ההרגלים, ואובדן ההנאה), אבל יכאב פחות!

 

[הבחורה במסיכה]

אז...

אתה חושב שלא כדאי בכל זאת לנסות ולהתחבר אליה? שפשוט כדאי להשתחרר ממנה?

 

[אופירA]

להניח לה כרצונה.

או לנסות מידי פעם, בלי ציפיות (את מסוגלת?) וכשתרגישי שהכאב פוחת, תהיי גם יותר חופשיה לדבר איתה בטבעיות על מה שהרגשת בקשר לזה. ואם זה כואב מדי - עדיף לנתק כדי להשתחרר מהכאב. אפשר תמיד לחדש את הקשר בעוד שנה, שנתיים. אנשים עושים את זה.

 

[s h i r k u s h]

מתוקה ../images/Emo24.gif

מכירה את ההרגשה הזאת כל כך טוב, אולי היא לא הבינה שהיא פגעה בך ככה. לדעתי תפני אליה ושוחחי איתה על כך. לפעמים דברים שנראים לנו ברורים כשמש, הם הכי לא ברורים בעולם לאחרים.