הtרמפיסטית
New member
איבוד שליטה וטוטאליות.
אחרי שיחה עם חברה טובה הבנתי שמה שחוסם אותי זה שאני נורא טוטאלית, בהכל. כלומר, הבנתי את זה עוד לפני, רק שפתאום זה הכה בי, כשהיא נתנה את ההגדרה המדויקת. ככה זה, יש דברים שבנדאם מסויים צריך להגיד לך כדי שתקלוט אותם, לא משנה כמה יגידו לך לפני. העניין הוא כזה- כל דבר בחיים אני לוקחת מאוד קשה, כלומר, בצורה מאוד טוטאלית, נותנת הכל. ואני ממש מפחדת מזה, אז עד שזה קורה, זה קורה בבום, ואז אני מאבדת את הדבר הזה, מה שזה לא יהיה. אם זו עבודה, או זוגיות, או כל דבר אחר. ואז זה או שאני מתעייפת ופשוט עוזבת הכל ולא רוצה לראות ולא רוצה לשמוע כלום מאותו דבר/בנדאם, או שהבנדאם/דבר עוזב אותי ולא רוצה לשמוע ממני. השאלה היא, איך מאזנים את המצב הזה?
אחרי שיחה עם חברה טובה הבנתי שמה שחוסם אותי זה שאני נורא טוטאלית, בהכל. כלומר, הבנתי את זה עוד לפני, רק שפתאום זה הכה בי, כשהיא נתנה את ההגדרה המדויקת. ככה זה, יש דברים שבנדאם מסויים צריך להגיד לך כדי שתקלוט אותם, לא משנה כמה יגידו לך לפני. העניין הוא כזה- כל דבר בחיים אני לוקחת מאוד קשה, כלומר, בצורה מאוד טוטאלית, נותנת הכל. ואני ממש מפחדת מזה, אז עד שזה קורה, זה קורה בבום, ואז אני מאבדת את הדבר הזה, מה שזה לא יהיה. אם זו עבודה, או זוגיות, או כל דבר אחר. ואז זה או שאני מתעייפת ופשוט עוזבת הכל ולא רוצה לראות ולא רוצה לשמוע כלום מאותו דבר/בנדאם, או שהבנדאם/דבר עוזב אותי ולא רוצה לשמוע ממני. השאלה היא, איך מאזנים את המצב הזה?