פלפל אנגלי
New member
איגרא רמא, בירא עמיקתא וגם התנצלות
קודם כל ההתנצלות - המחשב שלי שכח לדבר עברית (כלומר הויסטה, ימ"ש, שוב התקילה אותי), ובהעדר עברית לא יכולתי להכנס לתפוז, ונעלמתי קצת (שוב). אז סליחה. חשוב יותר - היום נפגשתי עם המנחה. אחרי שהכנתי את עצמי לשיחת ה"פיטורין", טיעונים בעד, נגד, בקשה להמשך עזרה מקצועית גם אם לא בפורמט של הנחיה, והייתי כולי חיל ורעדה, התיישבנו. היא התחילה במחמאות למאמר שכתבתי (לא ההוא שנדחה. אחד אחר), שינויים קלים והוא יישלח לפרסום, גם אם לא בעיתון מאד נחשב (ובצדק. הוא מאד התחלתי, ונחשב פיילוט סטדי), וחלק ממנו יקטע וישלח (אולי) לכנס. נחמד. אחרי כמה שיחות דא והא על מה אני עושה בסמסטר הזה ומה צפוי הלאה, היא דברה על ההנחיה. אז - א. היא לא זורקת אותי. ב. היא חנוקה בזמן, לא מרגישה שהיא מנחה כמו שמנחה אמור להיות (נכון) מפאת אילוצי זמן. ג. חושבת שזה לא פייר כלפי. ד. ולכן היא מציעה הנחיה משותפת, כשביומיום אני אעבוד עם המנחה השני, הצעיר והמתלהב, ובגדול היא תהיה שם בסביבה, לעזרה ותמיכה והכוונה מקצועית כשצריך. ו"בוודאי שאני כאן בשבילך, כמה שאת רק צריכה, אבל את חייבת לנדנד לי כי אין לי זמן לכלום". ובקיצור, יצאתי במצב רוח טוב יותר מאשר בשבוע שעבר, וקיבלתי הוכחה לטענה המתמדת של בעלי שפסימיות לא עושה טוב לעור הפנים
. וחוצמזה, הסמסטר התחיל, שוב אין זמן לנשום, אני משרתם של 3 אדונים שכל אחד מהם רוצה 110% מהזמן שלי (וזה בלי לקחת בחשבון את שלושת המעסיקים הנמוכים והעיקריים שלי
ואת הבעל שעושה קולות של זנוח. אההההההה....). תודה על התמיכה שלכם כשהייתי צריכה אותה. אין כמוכם!
קודם כל ההתנצלות - המחשב שלי שכח לדבר עברית (כלומר הויסטה, ימ"ש, שוב התקילה אותי), ובהעדר עברית לא יכולתי להכנס לתפוז, ונעלמתי קצת (שוב). אז סליחה. חשוב יותר - היום נפגשתי עם המנחה. אחרי שהכנתי את עצמי לשיחת ה"פיטורין", טיעונים בעד, נגד, בקשה להמשך עזרה מקצועית גם אם לא בפורמט של הנחיה, והייתי כולי חיל ורעדה, התיישבנו. היא התחילה במחמאות למאמר שכתבתי (לא ההוא שנדחה. אחד אחר), שינויים קלים והוא יישלח לפרסום, גם אם לא בעיתון מאד נחשב (ובצדק. הוא מאד התחלתי, ונחשב פיילוט סטדי), וחלק ממנו יקטע וישלח (אולי) לכנס. נחמד. אחרי כמה שיחות דא והא על מה אני עושה בסמסטר הזה ומה צפוי הלאה, היא דברה על ההנחיה. אז - א. היא לא זורקת אותי. ב. היא חנוקה בזמן, לא מרגישה שהיא מנחה כמו שמנחה אמור להיות (נכון) מפאת אילוצי זמן. ג. חושבת שזה לא פייר כלפי. ד. ולכן היא מציעה הנחיה משותפת, כשביומיום אני אעבוד עם המנחה השני, הצעיר והמתלהב, ובגדול היא תהיה שם בסביבה, לעזרה ותמיכה והכוונה מקצועית כשצריך. ו"בוודאי שאני כאן בשבילך, כמה שאת רק צריכה, אבל את חייבת לנדנד לי כי אין לי זמן לכלום". ובקיצור, יצאתי במצב רוח טוב יותר מאשר בשבוע שעבר, וקיבלתי הוכחה לטענה המתמדת של בעלי שפסימיות לא עושה טוב לעור הפנים
