האמת שהשבוע הגענו לזה דווקא בגלל
איזו שיחה-שאין לי מושג איך הגענו עליה-שהנושא שלה היה-מי יקח חסות על אחותי הקטנה אם ל-2 ההורים שלי חס וחלילה יקרה משהו... אחותי ישר קפצה ואמרה שהיא תגדל אותה(היא בת 18) ואני אמרתי שממש לא הייתי רוצה שיפילו אותה עליי כי בגיל 22 באמצע הלימודים אני לא רוצה למצוא את עצמי סטודנטית חד הורית כי זה די בלתי אפשרי ואז נטשנו את הנושא המקורי של הויכוח ואמא פנתה לתקוף אותי בזה שהיא לא מבינה איך בחורה בגילי לא מתה לעבור את חווית הלידה (שהיא ,אגב,כמו העולם הבא-רק כשיולדים רואים עד כמה זה נפלא כמו שרק כשמתים מגלים שיש גן עדן-טכניקת עידוד דומה)ושכשהיא היתה בגילי היא כבר היתה נשואה עם ילדה ובהריון שני ולמרות הכל גם היא וגם אבא סיימו את הלימודים. די חתמתי את הויכוח בכך שאמרתי לה שאם כ"כ קשה לה להבין אני לא ממש אנסה להסביר לה למה כי זה אבוד לי מראש. אולי שבוע הבא אני אנסה להסביר לה,כי מן הסתם אני אתקל בעוד ויכוח דומה בקרוב.
