איזה אוכל הילד שלכם הכי אהב?

שרון123

New member
איזה אוכל הילד שלכם הכי אהב?

אני מוצאת את עצמי חוזרת ומתנחמת במאכלים שירדן אהבה - פיצה, בעיקר פיצה האט, הלחמניות שמכינים מהבלילה שנשארת אחרי שמטגנים שניצלים, פסטה ברוטב שמנת(הארוחה האחרונה שלה). ספרו קצת מה הילד שלכם אהב לאכול....
 

eaz1514

New member
ג'אנק פוד ../images/Emo78.gif

רונן אהב ג'אנק פוד, הוא היה חוזר יום יום מבית הספר עם פיצה, שווארמה, פלאפל, גלידה ושוקולד . לא שלא היה לו אוכל בבית הוא התעצל לחמם. המאכל האולטימטיבי : מלאווח פיצה עם ביצה וטחינה. זה לא נכנס אצלנו יותר. יש מאכלים שאני לא מסוגלת לעשות בבית: לזניה גבינות, כבד קצוץ, בראוניס (רונן היה עושה לבד מעולה!), עוף עם תפוחי אדמה בתנור, שניצל תירס, כל אלה נמחקו מהתפריט שלנו. הכי קשה לי לראות זה
באחד האשפוזים חשקה נפשו של רונן בקרמבו, שתבינו הוא ניזון דרך הוריד כי לא רצה לאכול. חרשתי את כל הקיוסקים והמכולות בבת גלים ליד רמב"ם בחיפוש נואש אחרי קרמבו עד שמישהו אמר לי גברת מה את מחפשת קרמבו בקיץ? בכיתי כל הדרך חזרה על שלא יכולתי להביא לו קרמבו. מאז כשאני נכנסת לסופר ורואה את ערימות הקרמבו אני מקבלת בוקס בבטן וחושבת עכשיו יש כל כך הרבה קרמבו? בכל חג כשאני צריכה להכין לפתן תפוחים (זה המאכל המסורתי שלי) אני ממש רואה אותו יושב מולי במטבח ומתחרה מי מקלף יותר תפוחים, כמובן שהוא תמיד ניצח. אילנה, אמא של רונן
 
יעלונת הכי אהבה

קוסקוס עים עגבניות בטטות עים קינמון אפויות בתנור ועוף קציצות דגים ברוטב ערבוביה של גבינה לבנה. קוטג .שמנת עם קצת מלח ופלפל אהבה לאכול מילקי. עוגת גבינה ולביבות תפו"א עם רסק תפוחים ושמנת והכי הכי תותים בשמנת וכאשר היא לא אהבה את האוכל המוגש לה היא היתה נועל את הפה ומסרבת לאכול
 

חיה אש

New member
גיא גם אהב ג'אנק פוד...

אפילו שהיינו באים לבקר אותו לאחר זמן שלא היה בבית היה מבקש שנקנה בדרך בורגר קינג או שווארמה או שאכין שניצלים ובגטים אבל מאוד אהב לזניה עם בשר ...ממולאים ,דג סלומון של שולה (כך קראנו לו ) קציצות שלא סבתא שתמיד אמר שלא אגיע לרמתה...אבל אהב אותן . אהב שוקולד וכפעם בשנה היו מוציאים סדרה של הקצפת של מילקי בלבד ....ואת זה הוא ממש ממש אהב. גם לי קשה להכין את מה שהוא אהב ואכן יש דברים שלא אכין לפחות לא בשלב זה . אני זוכרת שתמיד צחקו עליי כי ביום שהגיע מהצבא הבית היה מפוצץ עם כל הדברים שהוא אוהב ואפילו שתי עוגות ואני לא בשלנית ולא אוהבת לאפות אבל כשגיא היה מגיע זו היתה חגיגה של אוכל ובכלל... דבר שלא מצאתי לקנות שהוא אהב זה שוגי שוקולד כנראה הפסיקו לייצר והוא כל כך היה מאוכזב מצאתי במכולת שניים אחרונים והוא היה מאושר . מה שלא אהב זה אורז.......
 

eaz1514

New member
../images/Emo13.gif חיה הזכרת לי ../images/Emo21.gif

בתקופות שרונן לא היה מאופשז אבל נסענו כל יום ראשון לרמב"ם בחזרה היינו עוצרים במק דרייב בגבעת אולגה ,למרות שלרונן היה אסור לאכול בחוץ, הוא היה בולע המבורגר כפול וצ'יפס ונהנה מכל ביס. בדיעבד אני כל כך שמחה שהרשתי לו את החריגות מהכללים !! שבת שקטה לכולנו אילנה, אמא של רונן
 

liat1953

New member
רוצה לכתוב אך הדמעות מטשטשות ולא מצליחה

אחזור מאוחר יותר...
 

liat1953

New member
המאכלים שניר אהב

אהב בשר עם בשר ובתוספת בשר,בכל צורה אפשרית,אישתו לעומתו היתה צמחונית. שנינו היינו חסידי בשר יחידים בביתנו.לאחר מותו לא יכולתי להסתכל על בשר עד שבדיקות העלו שמצב הB12 ירד מאד ובמקום זריקות חזרתי לאכול בשר בלב כבד,ממש כתרופה.כמו כל דבר שאנו לומדים לחיות איתו כך למדתי לחיות עם העובדה שאני אוכלת בשר והשותף שלי לכך לא איתי. מגיל צעיר מאד ניר אהב על לחם למרוח רק שוקולד למריחה "השחר"לא הסכים למרוח שום דבר שהזכיר לו משחה...גבינה וכד'.כשניסיתי לשכנעו כלום לא עזר אסור למרוח משחה... ניר אהב מאד עוגה שחורה שבדרך כלל אהובה על כל הילדים.את העוגה השחורה שהיתה אהובה עליו לא עשיתי שנים מאז נפל,בפעם הראשונה לאחר מכן שאפיתי אותה היתה ביום ההולדת הראשון של נכדי הבכור....הכנת המצרכים והאפיה היו מאד טעונים ובין מרכיבי העוגה היו אין ספור דמעות.לא היתה שבת שלא אפיתי את העוגה הזו והנה היום בדיוק בעלי ביקש שאכין אותה עבורו.מממ... כעת בדישדושי במאכלים שניר אהב עולה גם העגבניה שכל כך סלד ממנה וכאשר רצה לרצות אותי בתור ילד קטן וניסה לאכול, פניו היו מאדימות וצמרמורת חלפה בגופו...היום אני חושבת איזה עוול עשיתי שלחצתי עליו לאכול מה שכל כך לא אהב...
 

eaz1514

New member
הלכתי לישון לפני שכתבת ../images/Emo10.gif

אבל קמתי מוקדם לבדוק עם כתבת, וגם לך מגיעה
על עוד פיסת זכרון כתה א' ב' ג' כל יום פיתה עם שוקולד עטופה במפית בד
והמון באהבה, כל יום חוזרת ונזרקת לפח, רונן למה לא אכלת? שכחתי
,
בהפסקה היה יותר חשוב. כמו שדליה כתבה קשה לכתוב דמעות
אבל יחד עם הדמעות אוספים זכרונות טובים ויש לנו כל כך הרבה כאלה. ואיתם נצטרך למלא את שארית ימינו. שבת רגועה אילנה, אמא של רונן
 

דליה ח

New member
ליאת

יש שיר של אריק איינשטיין שאומר "קשה לכתוב דמעות". ובאמת קשה לכתוב , בעיקר כשהם מכסות את העיניים. הספר שכתבנו לאודליה נקרא "מתוך הדמעות יוצאות השורות". בכל פעם שכתבתי לה שם זה היה מבעד לדמעות. כמו שכתבה אילנה, אנחנו נהיה כאן כשתרגישי שאת יכולה לכתוב........................דליה
 

liat1953

New member
דליה,עד שאת כתבת את דבריך אני ניסיתי לכתוב...

היה לי מאד לא קל...לאחרונה אני שוב מדשדשת עם המון דמעות אך ממשיכה הלאה. תודה על הדברים החמים שלך ושל אילנה
כאן הוא הבית והמקום בו מבינים היטב אחד את השני...מאותו גובה בדיוק - גובה העיניים. שיהיה לכולנו שבת נעימה,רגועה ושלוה. ליאת
 

חיה אש

New member
ליאת ביקרתי בבלוג

מאוד התחברתי למה שכתבת (דפדפתי אחורה) גם אני "אימצתי" את השיר "ילד גן עדן".
 

liat1953

New member
חיה,המון תודה לך על הביקור בבלוג

לא סתם אנו אוהבים ומתחברים לאותם הדברים... שיהיה לך שבוע נעים ושקט ומי יתן ותסתיים המלחמה ושקט אמיתי יהיה בדרום. ליאת
 

פזגורית

New member
אנחנו הגענו עד שלב הבקבוק..

בערך.. אתמול האכלתי את האחיין שלי בבקבוק, כשכל מה שאני רוצה הוא שעדן יהיה בין ידי, שעדן יהיה זה ששואב חלב לבן מפיטמת הבקבוק. האחיין המתוק הזה הוא עכשיו בערך בשלב ההתפתחותי שעדן היה בו כשנפרדנו - זוחל בכל הבית, עומד, מתחיל ללכת עם ידיים, מתחיל לאכול מזון מוצק. ושניהם עם שיער בצבע דבש. אני רוצה בקרבתו יותר משרציתי אי פעם בקרבתם של תינוקות של אחרים. מבקשת מאחותי שתשאיר אותו עירום, להרגיש את העור הרך, הלבן.
 
למעלה