איזה ברי מזל אנחנו

[אחר]

איזה ברי מזל אנחנו

התפתחות תכונות המין האנושי [וכל מין] הוא לא עניין של מזל אלא של הליך התפתחות אקראי שעוצב על ידי הברירה הטבעית. אבל יש תכונות שהן לא תוצאה של ברירה טבעית כיון שאין להן חשיבות ליכולת הרביה והשרידה של הפרט. לחות אני לא חושב שיש להן חשיבות כזו. כך למשל הנאות רוחניות שונות כגון ממוזיקה, אמנות וכו'. בשלב מסויים בו מוטציה אקראית כלשהי התרחשה והועדפה על ידי הליך הסינון של הברירה הטבעית, התמזל מזלו של המין האנושי שתכונה זו כללה גם הבנה כלשהי של הנשגב והטמיר, של מה שאין לו השלכה על השרידה. למרבה הצער גם תכונות לא הכרחיות אחרות התפתחו ושרדו במקרה, למשל נטיות לדיכאון, יאוש וכו'. פשוט עניין של מזל.

 

[טל ברב]

אבולוציה בינתית

כל מה שאתה אומר זה לא קשור לאבולוציה קלאסית. זה קשור למה שנקרא אבולוציה בינתית. כלומר דברים שמתפתחים ללא קשר לשרידה. לשם הנאה, יכול להיותשזה עוזר לשרוד, נפשית. כל זה לא קשור לשרידה במובן הקלאסי.

 

[netbird]

לא, אנחנו לא, ממש לא

נכון, תכונות מתפתחות/נוצרות באקראי, אבל הברירה הטבעית בוררת מאילו שנוצרו את המתאימות ביותר לכשירותו (השרדות ורבייה) של הפרט. לפי דרווין (לא זה שבמילואים כרגע), תכונות שאינן הכרחיות לא ישמרו בקפידה על ידי הברירה הטבעית, יתקלקלו ויאבדו. מול הסלקציוניסטים (אלו התומכים בברירה הטבעית) ניצבים הנייטרליסטים הטוענים שבגדול אין ברירה טבעית ואין ערך אדפטיבי כך שתכונות משתמרות באקראי. עוד הם מוסיפים, שרק תכונות המזיקות בצורה קשה לאותו אוגניזם ייכחדו. זהו קו שונה בתכלית, אבל מקובל החל מהמאה הקודמת. כמובן שאפשר לשלב בין שתי התיאוריות, למשל, פטמות ביונקים: אין ספק שבנקבות יש לכך יתרון סלטקיבי ברור, אבל בזכרים??? בזכרים כנראה שקיום התכונה אינו מוריד הרבה מכשירותם ולכן התכונה לא נעלמה לגמרי. אולי היא תיעלם בעתיד (אני לא אוהב הסברים כאלה אבל נו...). לעומת זאת, לתכונות של הנאה מאמנות ומוסיקה יש כנראה ערך אדפטיבי. מוסיקה היא בעיקרה קצב, כך שאמנם בבני אדם מוסיקה מפותחת יותר, אבל אי אפשר לשלול את קיומה בבעלי חיים אחרים. כך גם אמנות. מה הערך האדפטיבי באמנות? אולי חיפוש אסתטיקה, אולי יצירת כלים.

 

[mamluka]

המוח הדבר הכי מסובך ביקום

המוח הוא הדבר הכי מסובך ביקום רק לידע כללי קודם כל כל הרגשות יש להם הסבר אבולציוני מספק לדעתי אם תקרה את HOW THE MIND WORKS יש שם פרק שעוסק בכל זה ממש מעניין חוץ מיזה אני חושב שהנאה ממוזיקה ומאומנות זה משהו הבא כנלווה ליכולת שלנו לפשט ולעשות סדר בעולם המוח אוהב תבניות וזה מה שהוא עושה מכין מכל ה אי סדר בעולם תבניות וככה נותן לנו יכולת לנוות ולהצליח בעולם מוזיקה ואומנות זה סוג של תבניות שכנראה המוח מאוד אוהב יש עוד הרבה על זה בספר שהזכרתי מומלץ

 

[Wolverchenus]

../images/Emo45.gif מחזק ומוסיף

שכדאי גם לקרוא את הספר החדש של אותו מחבר (אחרי הספר "כיצד פועל המוח") שעוד לא תורגם לעברית ושמו The Blank Slate תת כותרת The Modern Denial of Human Nature הפרכות לרעיונות שיש נשמה, שאנו נולדים ללא תכונות מולדות ושאנשים אצילים מטבעם ושהחברה משחיתה אותם. וגם הסבר ללמה מחשבות כאלה בכלל נולדו. מאוד מומלץ! ("כיצד פועל המוח" אגב, הגיע לגמר פרס פוליצר)

 

[Caligola]

הוספתי את הספר לרשימת הספרים

שמחכים אצלי בתור לקריאה..

שתי הערות: (1) את הרעיון שיש נשמה (עד כמה שזה רעיון מופרך מיסודו) לא ניתן להפריך מכוון שהדת מבוססת על טאוטולוגיה. (ולא משנה איזה ממצאים ימצאו, אנשי הדת תמיד יוכלו להתחכם) (2) על פי הלך המחשבה הקדום יותר - תכונותיו של האדם ברגע הלידה הם מאין דף ניר חלק ובמשך הזמן הם מתעצבות.. אני דוחה את הלך המחשבה הקדום יותר ויצא לי גם לראות מספר מחקרים (אין לי קישורים כרגע) שמראים שלגנים יש השפעה במידה מסוימת על האישיות שלנו -אך- דבר אחד עוד נותר עלום וזה האינטליגנציה. בספרו של סטיבן פינקר "כיצד פועל המוח" (ולא זכור לי באיזה עמוד) סטיבן רושם שלא נמצאו עד עתה אף גנים שקובעים את מנת המשכל ושלהערכתו גנים שכאלה גם לא ימצאו.. ואם כן, אז עולה השאלה - כיצד זה שחלק מהאנשים הם מחוננים וחלק אינם כאלה?

 

[Wolverchenus]

פסיכולוגיה אבולוציונית זו הנישה שלי

http://salmon.psy.plym.ac.uk/year3/PSY339EvolutionaryPsychology/EvolutionaryPsychology.htm הנה לינק למספר מחקרים על פסיכולוגיה אובלוציונית אחד מהם, רלוונטי מאוד מגלה לנו משהו מעניין על חברינו העכברים. מסתבר שאם אתה שולח מלא עכברים למבוך, מודד כמה זמן יקח להם, ומרבה את המהירים עם המהירים ואת האיטיים עם האיטיים, וחוזר חלילה בסופו של דבר יש לך עכברים טובים יותר וגרועים במבוכים. דבר זה מתחבר לצורת התייחסות של פינקר למוח כאל פותר בעיות מורכב. לא כמשהו המייצר את החומר "אינטליגנציה" החמקמק. זה דווקא יותר נוח לנו לתפישה, שאנשים מחוננים טובים יותר בפתרון בעיות מרחביות, מתמטיות ולינגוויסטיות ולא שיש להם "גן חוכמה"..

 

[Caligola]

פסיכולוגיה אבולוציונית זאת גם הנישה

של "ק ו ס ם", (והוא כותב כאן מדי פעם וגם לומד את התחום..) זה שבסופו של דבר יהיו עכברים שיותר טובים בחצית המבוך וכאילו שהם יותר גרועים זה דבר מובן וזאת עובדה. אנחנו יכולים להחליף את המילה "מחוננים" בהגדרה "טובים יותר בפתרון בעיות מרחביות, מתמטיות ולינגוויסטיות", ואז עדין נותרת בעינה השאלה מדוע מספר עכברים טובים יותר מחבריהם בחצית המבוך, האם יכולתיהם המשופרות הם מבטן ומלידה?

 

[Wolverchenus]

אני מניח

שמאחר והם גידלו אותם במהלך הניסוי ושלא היתה הזדמנות לעכברים-הורים ללמד את העכברים הילדים להיות מנווטים מצוינים דרך מבוך לא ידוע (ואיך מלמדים את זה בעצם..) אז כן, אפשר להסתכל על זה כיכולת משופרת מבטן ומלידה. תחשוב על השפה שלנו, אנחנו מסוגלים ללמוד שפות מבטן ומלידה. כמבוגרים, אנחנו לא מצליחים ללמוד שפה, אנחנו אפילו לא בטוחים איך קורה ש"פתאום" מבינים אותה. אבל כילדים אנחנו עושים דבר כל כך מורכב מלידה. שזה די מדהים. עכשיו תחשוב על אנשים שלא מצליחים להשיג אוצר מילים גדול מספיק, לא מצליחים לקשר, מול אנשים שמצליחים ללמוד הרבה הרבה יותר מילים וקישורים לוגיים בגיל 2. הבדל מדהים. ביולוגי למכביר (ועם זאת אולי מושפע מהסביבה, אי אפשר ללמוד שפה בלי שיהיו דוברים סביבך..) ואולי אם היינו נכנסים קצת ליוגניקה היינו מפתחים אנשים שמדברים ממש טוב.. עוד על שפה בספרו של סטיבן פינקר, The Language Instinct