מקרה מזעזע
קרה לי פעם בישראל מקרה
של parking rage, שלמרבה המזל לא הגיע לכזו אלימות
מעשה שהיה כך היה:
הייתי בהריון מתקדם יחסית, וקצת מעופפת (מה שקורה לפעמים). זה היה יום שישי בבוקר, נסעתי עם בן זוגי לאיזה סידור ואני נהגתי. חניתי בין שני רכבים (אין חניות באלכסון בישראל...) בחניה קטנה וצפופה. כשהתיישרתי אחורה הפגוש האחורי שלי נגע/פגע בפגוש הקדמי של הרכב שחנה מאחורי. הייתי במהירות של 1 קמ"ש בערך, אז זה לא עשה המון רעש ולא עשה שום נזק נראה לעין. אבל, איתרע מזלי, ובתוך הרכב החונה מאחור ישב בעליו, ודובר ברכב חדש יחסית. והוא כמובן חווה את זה כי הרכב שלו זז טיפה.
בעל הרכב החונה יצא החוצה לכיווני, נעמד לי הדלת שלי ופתח בצעקות רמות. גם אני יצאתי מהרכב. בן זוגי, שנבהל כנראה והרגיש שתיכך מרביצים לאשתו ההריונית, הרגיש צורך לגונן עליה ואמר משהו כמו "תפסיק לצעוק על אשתי!". לפני ששניהם מעלים מדרגה בצעקות אחד על השני, התעשתתי מתוך טמטמת ההריון שלי, נעמדתי ביניהם ואמרתי לבעל הרכב:
"אני מאוד מתנצלת שנגעתי לך ברכב. זה לא היה בכוונה. אם נגרם איזשהו נזק - אנחנו נפצה אותך עליו. בוא נסתכל ביחד על הפגוש"
תודה לאל בכך האירוע הסתיים. הצועק נרגע. בחנו יחד את הפגוש שלו. לא ניתן היה לראות עליו שום דבר. וכולנו הלכנו לדרכנו.
אבל זה מדהים כמה מהר דברים יכולים להידרדר
הצפיפות מוסיפה המון לחץ לחיים של אנשים.
פתחנו פה לשטן
