איזה דיכאון חבל על הזמן
שלום
אני חדש פה ...
מעוניין לשאול שאלה לגבי שחרור ממילואים.
התנדבתי ליחידה שאני משרת בה בזמנו בשריון כדי להיות קשר של מג"ד שהוא דוד שלי.
יש לציין שאני לא שריונר ובזמנו הייתי מורעל ולא היה אכפת לי לשרת עם דוד שלי עברו כמה שנים
דוד שלי עבר תפקיד ואני עברתי למפקדה בתור סמב"ץ של נגמ"ש הרפואה.
מאז עברתי כ 3 מפקדים שעזבו פרשו ומעולם לא התחמקתי או לא הגעתי למילואים ואם כן זה באישור עקב נסיעת לימודים לחו"ל מהעבודה.
כיום אני בן 38 נשוי 3 ילדים קטנים ( ילדה בת 5 ושני תאומים בני שנה ושלושה חודשים ) כמו כן 120 קילו ( אבל זה בגלל הבורקסים ).
המפקד שלי מתקשר היום ואומר לי שיש מילואים לשבועיים בצהלים ושהוא עוזב דרך אגב .
נמאס לי כבר ... כתבתי מכתב שלא ענו לי עליו על בקשה לשחרור... בגלל נסיבות חיים שלא היו קודם כגון 3 ילדים קטנים גיל מתקדם ו 120 קילו...
הם רוצים שאבוא לעשות הסבה לצייד או משהו כזה כסמב"ץ אני מבין שאמור להשתחרר בגיל 40 אז למה ללמד מישהו שלא יעשה עם זה כלום ונשאר לו אולי מילואים אחד.
למה לבזבז שבוע של קורס על מישהו שלא יעשה עם זה כלום לעולם. כמו כן לא מכיר את המפקד החדש שלי ...אין לי שום הווי מילואים אני לא שריונר ולא מכיר אף אחד.
שאני הולך למילואים אני לבד .. ללא חברים ללא מכרים פשוט זר שם כשכולם מכירים שנים והגיעו משריון מהגדודים לחטיבה וכו'.
מה הם מצפים שאשתי תרד קומה שנייה ללא מעלית עם 3 ילדים בחורץ בגשם עם מטרייה..הילדים לא הולכים אני זה שיורד איתה כל יום לגן וחזרה מהגן .
האם יש מה לעשות שיקבלו שכל..שהגיוני יותר ונכול להזמין ולחפש חייל חדש מתחום הרפואה שהיה סמב"ץ ויוכל ללמוד במקום לבזבז את זה עלי.
לא יודע מה לעשות אני בדיכאון מזה וכבר חושב לא להגיע ושהיה מה שהיה.
אשמח לרעיונות.
תודה
שלום
אני חדש פה ...
מעוניין לשאול שאלה לגבי שחרור ממילואים.
התנדבתי ליחידה שאני משרת בה בזמנו בשריון כדי להיות קשר של מג"ד שהוא דוד שלי.
יש לציין שאני לא שריונר ובזמנו הייתי מורעל ולא היה אכפת לי לשרת עם דוד שלי עברו כמה שנים
דוד שלי עבר תפקיד ואני עברתי למפקדה בתור סמב"ץ של נגמ"ש הרפואה.
מאז עברתי כ 3 מפקדים שעזבו פרשו ומעולם לא התחמקתי או לא הגעתי למילואים ואם כן זה באישור עקב נסיעת לימודים לחו"ל מהעבודה.
כיום אני בן 38 נשוי 3 ילדים קטנים ( ילדה בת 5 ושני תאומים בני שנה ושלושה חודשים ) כמו כן 120 קילו ( אבל זה בגלל הבורקסים ).
המפקד שלי מתקשר היום ואומר לי שיש מילואים לשבועיים בצהלים ושהוא עוזב דרך אגב .
נמאס לי כבר ... כתבתי מכתב שלא ענו לי עליו על בקשה לשחרור... בגלל נסיבות חיים שלא היו קודם כגון 3 ילדים קטנים גיל מתקדם ו 120 קילו...
הם רוצים שאבוא לעשות הסבה לצייד או משהו כזה כסמב"ץ אני מבין שאמור להשתחרר בגיל 40 אז למה ללמד מישהו שלא יעשה עם זה כלום ונשאר לו אולי מילואים אחד.
למה לבזבז שבוע של קורס על מישהו שלא יעשה עם זה כלום לעולם. כמו כן לא מכיר את המפקד החדש שלי ...אין לי שום הווי מילואים אני לא שריונר ולא מכיר אף אחד.
שאני הולך למילואים אני לבד .. ללא חברים ללא מכרים פשוט זר שם כשכולם מכירים שנים והגיעו משריון מהגדודים לחטיבה וכו'.
מה הם מצפים שאשתי תרד קומה שנייה ללא מעלית עם 3 ילדים בחורץ בגשם עם מטרייה..הילדים לא הולכים אני זה שיורד איתה כל יום לגן וחזרה מהגן .
האם יש מה לעשות שיקבלו שכל..שהגיוני יותר ונכול להזמין ולחפש חייל חדש מתחום הרפואה שהיה סמב"ץ ויוכל ללמוד במקום לבזבז את זה עלי.
לא יודע מה לעשות אני בדיכאון מזה וכבר חושב לא להגיע ושהיה מה שהיה.
אשמח לרעיונות.
תודה