יושב על הגדר...רגל פה,רגל שם.
כי ככה מפנקים מראה צד יותר "אותנטי" של הלהקה ובאמת השירים יותר משוגעים. לעומת זאת, בבכיף יש שירים חזקים וזה בעצם האבולוציה של האלבום הקודם (אפשר לשמוע התבגרות*) וגם ההפקה של האלבום טובה מאוד. אני אישית מעדיף הופעות על פני האלבומים כי שם מרגישים את התחושה של ה"לייב" שלא קיימת בשום אלבום אולפן. וגם מדובר באינפקציה, שהם הכי טובים על הבמה ולא בדיסקים. וגם בהופעה הם עושים קטעים משני האלבומים ככה שזה להינות משני העולמות. * למרות שהם יותר "בוגרים" באלבומם השני, הוא לא מאוזן. דבר דומה גם בככה מפנקים כי לצד שירים כמו מסעדות דגים יש את פירמידות שמראה פן אחר לגמרי משאר השירים. באלבום השני יש גם כן יציאות כמו שק"ם וקיפוד קרח, שנבדלים משירים כמו פולנים ושלי. בגלל שהאלבומים לא מאוזנים וגם כל אחד מראה צד אחר של הלהקה, זה כבר עניין של טעם: להעדיף את ה'אותנטיות' או את ה'בגרות' שלהם. קשה לי להחליט. אני יושב על הגדר.
