איזה דיסק של הפניק פלויד

Norweign Wood

New member
קשה להגיד...

פעם זה דיסק אחד ופעם זה דיסק אחר זה תלוי במצב רוח ובמה שאני שומעת חוצזה באותו הזמן
 

FloyDviR

New member
זה לא אהבתי במיוחד...

זה לפי תקופות... עכשיו אני בתקופת מידל :) במיוחד אני חורש בלופים על One of this days ו echoes. האהובים עלי בגדול הם: The Wall, WYWH, DSOTM, Animals, Piper, TDB
 
האהובים עלי

the piper at the gates of dawn - 1967 תיעוד מבריק של הבנאדם שמכר את נשמתו לשטן תמורת הקלטה של תקליט אחד גאוני ועוד שניים מעולים בסולו. התקליט הזה הוא פשוט הדבר המעניין ביותר שיצא לכם לשמוע בזמן הקרוב. 1968 - a saucerful of secrets למרות שהוא די לא מוערך זה עוד אלבום פסיכדלי מבריק כשיש ניצוצות עוד מהאלבום הקודם אך בסה"כ הוא הרבה יותר אפל (כיאה לפינק פלויד) ומעניין באותה מידה. 1970 - atom heart mother שיא היצירה הפסיכדלית של הלהקה ללא בארט מסתכמת לה בצד השני של האלבום שהוא כמו אלבום סיכום של הפסיכדליה וההתחלה של עידן הפרוג שמתבטאת בצד הראשון המבריק. אלבום מאוד מומלץ בעיקר להיכרות עם הפסיכדליה של הפלויד. 1973 - the dark side of the moon כמה אמרו עליו? מה לא אמרו עליו? האלבום הזה, למרות מה שכולם אומרים, הוא לא הטוב ביותר של הפלויד. הפלויד של הפסיכדליה היו הרבה יותר מעניינים, יותר מרגשים ואפילו קצת כיפיים. אבל בכל זאת זה אחד האלבומים הטובים ביותר שיצאו אי פעם ומאוד מומלץ להיכרות עם הלהקה. 1977 - animals אלבום מבריק למרות מה שהיה סביבם באותה תקופה. הלהקה עכשיו כבר הפכה לווטרס והחברים אבל עדיין זה אלבום מאוד מעניין עם יציאות מדהימות כמו pigs on the wing, dogs, pigs (3 different kinds), sheep. אופס זה כל השירים
מאוד מומלץ לאלה שמכירים כבר את הלהקה ורוצים טעימה מהעידן של להקת האיצטדיונים. הרבה יותר טוב מוויש יו שגם יצא באותה תקופה. מדל הוא חביב, אבל הוא קצת חסר תוך ובעצם הוא לפעמים די משעמם. וויש יו זה כבר סיפור אחר - אלבום רווי סינטיסייזרים ומעצבן אותי כל פעם מחדש. על החומה אין מה להתווכח. יש אנשים שמשוכנעים שהוא גאוני ויש אנשים שמשוכנעים שהוא נוראי. לדעתי זה אלבום פופ טוב ותו לא.
 
למעלה