אהבה נפלאה
New member
איזה טוב שיש את הפורום הזה וגם אותכם פה.
זה נהדר לשאול שאלה של משהו שאתה חייב תשובה עליה ואין משהו מקצועי שיענה עליה רק מי שחווה כבר את הדברים האלה.
תודה לכולכם.
ביום שלישי ניתוח שרוול, הכל קורה מאוד מהר פתאום, למרות שאני מחכה לניתוח כבר שנתיים.
אני חושבת שאני מוכנה לניתוח מנטלית ופיזית. החשש היחיד שלי הוא ההרדמה.
אבל יום ראשון יש לי פגישה עם המרדים ומקווה שאני אצא ממנה בהרגשה רגועה על העניין הזה.
פתאום שינו את החוקים בבית חולים אסותא, אתם קולטים שבוע לפני ניתוח ורוצים שאני אעשה ועדה בריאטרית. משהו חדש שתדעו וגם התשלום על הסיכות הוא מעכשיו טווח מחירים של מ12000 עד 30000. רק אחרי הניתוח אדע כמה עולה באמת. אז הלכתי בחישובים שלי על המקסימום המחיר.
זה עוד ריצות וסידורים ופגישות עם רופאים ועוד יום נסיעה מכרמיאל לחיפה. שבוע הבא אני כל יום בנסיעה כרמיאל-חיפה. ראשון- פגישה עם המרדים, שני- ועדה בריאטרית, ושלישי- הניתוח המיוחל.
יש לי רופא מעולה, אני יודעת כי חקרתי לעומק את הרשת על הרופאים בחיפה ועליו בפרט. כי רציתי לעשות את הניתוח ברמבם בהתחלה. אז אני לא דואגת.
הכל יהיה בסדר, אני בטוחה שאלוהים אוהב אותי ולא יתן שמשהו יקרה לי.
הבת שלי בת ה6.5 קצת חוששת מהניתוח. בעיקר בגלל שהיא חושבת שאני אשתנה אם אני ארזה.
אז הסברתי לה שלא תמיד ההייתי שמנה, והאופי שלי לא השתנה מאז. ורק יהיה לנו יותר טוב. בלשחק על הרצפה ביחד, לרקוד, לרוץ לטייל יותר בחוץ אולי אפילו כל יום גן משחקים. כמו שהיה כשהייתה קטנה יותר .....אח איזה כייף יהיה.
היום זה היום היחידי שיש לי מנוחה ממחר כל יום סידורים לניתוח ולילדה, וגם בשבת לא רוצים לתת לי לנוח, כבר חברה שלי רוצה שנצא לטיול ביער, היא רוצה שאני ארד בעוד שני קילו לפני הניתוח.....חחחח.
בפגישה הראשונה עם הרופא באפריל 2012 הייתי 162 קילו בערך ( לא להיבהל זה על 170 מטר גובה- למרות שתמיד הייתי 173 מ'). ובתחילת השבוע הזה הייתי 152 קילו. בדיוק מה שהרופא רצה- 10 קילו פחות.
לפני שבועיים התחיל לי מצב רוח מעולה, יוצאת כל יום מהבית, הולכת לסידורים, חברות, חוגים של הילדה, מנקה את הבית יסודי יותר. כנראה בגלל שיש לי בלב תקווה שהחיים יהיו הרבה יותר טובים מעד עכשיו. מקווה שזה ימשיך ואני לא אפול עמוק לתוך דיכאון. קצת מפחיד במיוחד אחרי הניתוח אם אני אשכב במיטה הרבה. אפילו לפסיכולוגית אין לי זמן ללכת. מאוד מבאס.
טוב אני אפסיק לחפור ואלך לנצל את השעות הבודדות שיש לי היום בלי סידורים נוספים לניתוח.
אז שוב תודה על ההקשבה ושיהיה לכולם פה בהצלחה מכל הלב.
בייי.....
זה נהדר לשאול שאלה של משהו שאתה חייב תשובה עליה ואין משהו מקצועי שיענה עליה רק מי שחווה כבר את הדברים האלה.
תודה לכולכם.
ביום שלישי ניתוח שרוול, הכל קורה מאוד מהר פתאום, למרות שאני מחכה לניתוח כבר שנתיים.
אני חושבת שאני מוכנה לניתוח מנטלית ופיזית. החשש היחיד שלי הוא ההרדמה.
אבל יום ראשון יש לי פגישה עם המרדים ומקווה שאני אצא ממנה בהרגשה רגועה על העניין הזה.
פתאום שינו את החוקים בבית חולים אסותא, אתם קולטים שבוע לפני ניתוח ורוצים שאני אעשה ועדה בריאטרית. משהו חדש שתדעו וגם התשלום על הסיכות הוא מעכשיו טווח מחירים של מ12000 עד 30000. רק אחרי הניתוח אדע כמה עולה באמת. אז הלכתי בחישובים שלי על המקסימום המחיר.
זה עוד ריצות וסידורים ופגישות עם רופאים ועוד יום נסיעה מכרמיאל לחיפה. שבוע הבא אני כל יום בנסיעה כרמיאל-חיפה. ראשון- פגישה עם המרדים, שני- ועדה בריאטרית, ושלישי- הניתוח המיוחל.
יש לי רופא מעולה, אני יודעת כי חקרתי לעומק את הרשת על הרופאים בחיפה ועליו בפרט. כי רציתי לעשות את הניתוח ברמבם בהתחלה. אז אני לא דואגת.
הכל יהיה בסדר, אני בטוחה שאלוהים אוהב אותי ולא יתן שמשהו יקרה לי.
הבת שלי בת ה6.5 קצת חוששת מהניתוח. בעיקר בגלל שהיא חושבת שאני אשתנה אם אני ארזה.
אז הסברתי לה שלא תמיד ההייתי שמנה, והאופי שלי לא השתנה מאז. ורק יהיה לנו יותר טוב. בלשחק על הרצפה ביחד, לרקוד, לרוץ לטייל יותר בחוץ אולי אפילו כל יום גן משחקים. כמו שהיה כשהייתה קטנה יותר .....אח איזה כייף יהיה.
היום זה היום היחידי שיש לי מנוחה ממחר כל יום סידורים לניתוח ולילדה, וגם בשבת לא רוצים לתת לי לנוח, כבר חברה שלי רוצה שנצא לטיול ביער, היא רוצה שאני ארד בעוד שני קילו לפני הניתוח.....חחחח.
בפגישה הראשונה עם הרופא באפריל 2012 הייתי 162 קילו בערך ( לא להיבהל זה על 170 מטר גובה- למרות שתמיד הייתי 173 מ'). ובתחילת השבוע הזה הייתי 152 קילו. בדיוק מה שהרופא רצה- 10 קילו פחות.
לפני שבועיים התחיל לי מצב רוח מעולה, יוצאת כל יום מהבית, הולכת לסידורים, חברות, חוגים של הילדה, מנקה את הבית יסודי יותר. כנראה בגלל שיש לי בלב תקווה שהחיים יהיו הרבה יותר טובים מעד עכשיו. מקווה שזה ימשיך ואני לא אפול עמוק לתוך דיכאון. קצת מפחיד במיוחד אחרי הניתוח אם אני אשכב במיטה הרבה. אפילו לפסיכולוגית אין לי זמן ללכת. מאוד מבאס.
טוב אני אפסיק לחפור ואלך לנצל את השעות הבודדות שיש לי היום בלי סידורים נוספים לניתוח.
אז שוב תודה על ההקשבה ושיהיה לכולם פה בהצלחה מכל הלב.
בייי.....
