איזה טיפול יעזור לי ??

[פלטרון]

איזה טיפול יעזור לי ??

שלום ובוקר טוב, אני מפרסם כאן 3 הודעות : הראשונה - הקדמה, כמה פרטים עלי. ואז שאלה .. השניה - חלום שהיה לי ופרסמתי אותו בפורום חלומות ( קישור ) השלישית - הפירוש שלי לחלום ( גם כן ניתן למצוא ב- קישור ) את החלום חלמתי לפני כחודש ומיד כשקמתי החלתי לכתוב את תוכנו. את הפירוש כתבתי לפני מספר ימים.

על ההתייחסות. אם בא לכם לדלג על החלום אפשר לקרוא רק את ההקדמה ואת השאלה .. -------------------------------------------- אני בן 23, אני סטודנט, אין לי חברה. מעולם לא היתה לי חברה, מעולם לא יצאתי עם מישהי (חוץ מפעם או שתיים). יופי חיצוני דווקא יש לי ( ככה אומרים לי בלי סוף, אפילו הציעו לי פעם לדגמן), יש לי חוש הומור מפותח, אני יכול לנהל שיחה על הכל, לא חושב שמשעמם איתי, אני לא ביישן ולא חסר ביטחון (חוץ מלהתחיל עם בחורות). כן- אני יודע שזה חריג. כן- אני יודע שזה מפליא. ואין לכם מושג כמה שזה כואב. העובדה הזו (ומה שמשתמע ממנה) גורמים לי להרגיש לא נורמלי, שונה, ומוזר ברמות שאתם לא תאמינו. כבר העירו לי שהשימוש בביטוי "לא נורמלי" הוא בעייתי. אז תחליפו לא נורמלי ב-"לא טבעי". כל מה שעובר עליי זה לא טבעי. אני, שמעולם לא היתה לי מישהי, שאף פעם לא התחלתי עם בחורה ויצאתי לדייט, אני שיש לו ניסיון של ילד - הכל לא טבעי עבור אדם בגילי. הסיבה שהגעתי למצב הזה היא שכמו שכולם מפחדים להתחיל עם בחורה, אז גם אני מפחד. אבל אצלי זה מגיע לרמות של חרדה. אני קופא במקום, אין לי מה לומר, לא מסוגל לזוז, מחפש לברוח מהסיטואציה ולוותר כמה שיותר מהר. את כל זה אני מרגיש בשלב שאני רק חושב על להתחיל עם מישהי. זה יכול להיות שעתיים לפני, כשאני עוד בבית, רק המחשבה מסוגלת להחריד אותי. לא משנה כמה זמן אני מכיר אותה מראש וכמה נוח לי איתה, להזמין אותה לצאת זה עדיין בגדר לטפס על האוורסט עבורי. זנ מתבטא אצלי בעיקר בתחושה של כאב בחזה, והרגשה של שיברון לב . כאילו מישהו כרגע בישר לי בשורת איוב. כל החיים הייתי לבד. ואני עדיין לבד

.. צריך גם לציין שאני מרגיש שאני לא ממצה את עצמי בחיים. אני תמיד חושב שאני לא מספיק פתוח, ולא מספיק זורם. כאילו שמישהו אוסר עליי להגיד או לעשות דברים, כי אני מפחד מה אחרים יחשבו. לפעמים זה לא מזיז לי מה יחשבו, ולפעמים זה כן. אבל ההרגשה שלי היא תמיד שאני לא ממצה את עצמי, כי אני לא מספיק זורם, וכי אני מפחד לפעול "פתוח". אני מרגיש שאני חי בתוך כלוב. והכלוב זה אני. בחודש וחצי האחרונים אני פשוט סובל מכל הקטע הזה. זה נפל בדיוק על תקופת מבחנים, ועכשיו הציונים שלי נופלים ונראה לי שאיבדתי סיכוי להתקבל לתואר שני, שזה מה שרציתי. אני מרגיש כמו לוזר, כמו אפס. אני שונא את עצמי בדרגות מאוד גבוהות. לפני שבועיים התחלתי לחשוב - וואלה , יש לי רעיון חדש. כל יום אני אתחיל את הבוקר עם כוס יין. זה היה בשלב הזה שכבר התחלתי לחשוב על איך להעניש את עצמי. איך לגרום לי רע . למה ?? כי אני שונא את עצמי . אני מרגיש שאני בן אדם לא מוצלח, שרע לי מהחיים שלי . בשבוע האחרון - בפעם הראשונה בחיים שלי שתיתי יין. הסיבה - התעצבנתי מעצמי ועל עצמי. החלטתי ששווה לנסות את זה ( בערב ). השאלה - הפנמתי את זה שאני צריך להיעזר בטיפול פסיכולוגי. הבעייה שלי היא שאני סטודנט, ואני לא יכול להבוא לבקש מההורים שלי כסף עבור זה. או כמו שהסברתי לחבר קרוב - אם אני אבקש מהם 1000 ש"ח לחודש, אני אצטרך פסיכולוג נוסף רק בשביל הרגשות אשם.

חשבתי על טיפול במסגרת האוניברסיטה. הבנתי שזה ממומן והתשלום נמוך. האם אתם יודעים כמה זה יכול לעלות ? השורה התחתונה היא - מאיפה מתחילים את המסע הזה של קבלת עזרה ? יש לכם עיצות נוספות ( או שאלות ) שיעזרו לי .

פלטרון

 

[פלטרון]

החלום

אז אני רוצה לספר לכם על חלום שהיה לי - חלום טוב : אני בטיול . המקום ככל הנראה אירופה. אני וחבר מטיילים, בטיול תרמילאים. מולנו ישבו 2 בחורות. אחת מהן מתולתלת, מאוד חייכנית. לא זוכר למה , אבל היא עברה לשבת לידי, ונשענה עליי כדי להירדם. בהמשך החלום רק היא מופיעה. החבר והבחורה השנייה סיימו את תפקידם בחלום. (1) אחרי זה התחלנו לטייל יחד, הבחורה ואני. אני זוכר שנכנסו לסמטה צרה ונכנסו דרך פתח צר לבית קטן וצפוף. מלמעלה ( בסימטה ) ניתן היה להרגיש שצופים בי. ( מעניין מה זה אומר ?). נכנסו בפתח הצר, עברנו דרך מסדרון ארוך. פנים הבית (שבחלום היה אמור להיות מוזיאון, אבל נראה כמו בית מוזנח בגדה) היה הרבה יותר חשוך מבחוץ. המקום היה מאוד מזרחי.(2) אחד, שניכר עליו שהיה המנהיג (צריך להיות - "שהוא המנהיג" .. היה = פליטה פרוידאנית ? ) ביקש להוציא משהו מכיסו ולתת לי אותו כפרס. סירבתי . מה אני אעשה עם פרס בשווי שקל. ביקשתי במקום שיתן לי ברכה. כל המזרחיות של המקום הראתה שיש להם כוחות. ברכה שלהם יכולה לתת לי הצלחה. אולי אפילו עם הבחורה. זו הייתה המטרה שלשמה ביקשתי את הברכה.(3) הוא החל בהכנות לברך אותי, אפילו כמעט והחל לברך, כשלפתע יצא מאחורי פרגוד אדם זקן יותר. עכשיו כבר היה ברור שהוא אב המשפחה, והוא הוא זה שיתן לי את הברכה. הוא ביקש ממני לעצום עיניים. עצמתי. הוא החל לברך אותי. ההרגשה היתה מוזרה, כאילו הוא מעביר את ידיו על פניי. מגע אצבעותיו המחוספסות בעודו מעביר את ידו על פניי הרגיש כמו שריטות קטנות. הבלגתי כי רציתי שהברכה תצליח.(4) כאשר הוא סיים, פתחתי את עיניי, והבחורה נכנסה פנימה. כבר ממש נקשרנו. היא ראתה בי אחד שמגן עליה מהמקום. היא ככל הנראה רצתה ללכת, החלה להסתובב, ראתה שהמקום מסוכן, וחזרה להיות לידי. כבר ממש נקשרנו - בדרכים נוספות. אנחנו אמנם בתחילת ההיכרות, אבל היא ממש סמכה עליי. אני מאוד נהניתי איתה. לא סתם ביקשתי מהמקובל שלהם ברכה. רציתי שזה יצליח איתה. זו היתה המטרה לברכה.(5) שאלתי את ההוא ממקודם, זה שהחל לתת את הברכה, אם לספר לה על מה היתה הברכה. קיבלתי ממנו את הרושם שלא כדאי. הוא אמר לי - "אם אתה רוצה , תספר . עניין שלך". אבל משהו בהבעת פניו הראה לי שרצוי שלא לספר. העדפתי לא לספר ... - מצד אחד לספר זה טוב . כי זה יראה לה בדיוק על המחשבות שלי, ואז ללא שום קשר לברכה, ההבטחה מוצלחת. מצד שני, לא לספר עדיף. כי אז הברכה תעבוד בטוח. זה מין עניין שכזה, לספר לא יועיל.(6) התחלנו לצאת החוצה . בדרך - הסתובבתי אחורנית והתחלתי לחזור. היא שאלה - "למה?" עניתי ששכחתי את המצלמה שלי. אני לא יכול לעזוב בלי המצלמה - לא? חיפשתי את המצלמה , כולם הסתכלו עליי. היה משהו מוזר במבט שלהם. הם ידעו משהו שאני לא יודע. לא מצאתי את המצלמה. לפתע שמתי לב שאחד מהם פירק אותה לחלקים.(7) " אני לא מכיר את הדגם הזה , אז אני לא יודע להרכיב חזרה ", הוא אמר. בשלב הזה אני הייתי מבוהל. איך אני משיג מהם את השווי של המצלמה. לא אמרתי את זה במפורש ,אבל רמזתי שבלי שישלמו לי אני לא עוזב. אבל בשלב הזה הם נהיו ממש מאיימים ומפחידים. ואז איימתי - "אני אחזור עם משטרה".(8) טעות. טעות גדולה. זה הרגע שהם החלו לחסום את דרכנו. היא היתה מאחוריי. התחלתי לפחד. אי אפשר לברוח ולהשאיר אותה לבד איתם. מי יודע מה יעשו לה. אני בטוח יכול לברוח החוצה לבדי - תוך 2 שניות אני בחוץ. אבל הם יתפסו אותה. "ומה יהיה איתה ?", חשבתי לעצמי.(9) הם החזירו אותנו דרך המסדרון הצפוף לחדר הקטן והלא נוח. שוב פעם התחלתי לצעוק עליהם שהם פירקו את המצלמה ושזה לא בסדר. הם שיחקו אותה תמימים. בשלב הזה, הם הושיבו את הבחורה על כיסא, והכריזו שרשמית היא חטופה ושאני לא יוצא משם ביחד איתה. אבל א-נ-י רשאי ללכת. הרגשתי אכזבה. סוף-סוף מצאתי מישהו, כל-כך חמודה, ממש החצי השני שלי. היא מרגישה אותו הדבר כלפיי, ועכשיו הכל נהרס. ולא רציתי שזה יהרס. רציתי שזה יצליח בינינו.(10) מה עושים - איך מצילים את הבחורה מידיהם? איך אני בורח? איך אני משיג את המצלמה שלי חזרה ? להרכיב אותה כבר לא יעזור, מפני שהיא מפורקת לגמרי. עדיף לקנות חדשה, ושהם ישלמו.בשלב הזה -אני מתחיל לחשוב על איך לשכנע אותם בעדינות שמה שאמרתי לא התכוונתי אליו, ושהם יכולים לשחרר אותה. לא נלך למשטרה. בשום שלב לא פחדתי שנמות. פחדתי שיעשו לבחורה משהו רע. פחדתי שיעלימו אותה. פחדתי שאני לא אראה אותה יותר.(11) לבסוף הצלחתי לשכנע אותם שזה בסדר ושהם יכולים לאפשר לנו לעזוב יחד. אז הם הירשו לה לקום. מיד היא באה ונעמדה לצידי. התחלנו ללכת לאט לכיוון היציאה, כאשר כולם לוטשים מבטם בנו. התקרבנו לעבר המעבר הצר שמוביל החוצה, אך לצערנו אחד מהם החליט שזה לא מספיק טוב, ושוב חסם את הדרך החוצה.(12) וזה סוף החלום. הדבר שאני רוצה לספר לכם הוא ש- א. החלום הזה היה כל-כך טוב. בדר"כ אני לא מאלו שאומרים "הכי טוב", אבל במקרה הזה, זה באמת החלום הטוב ביותר שהיה לי אי פעם. ההרגשה שלי אחרי החלום, כשהתעוררתי, היתה של משהו מאוד מציאותי. ברגעים האלו, הרגשתי שממש יש לי חברה, ושאנחנו יחד. ההרגשה הכי מתוקה בעולם. ב. מצד שני .. זה קצת עצוב לומר שהדבר הכי קרוב שהיה לי אי פעם עם בחורה, זה בחלום הלילה וזה עצוב לומר , שההרגשה הכי טובה שאי פעם קיבלתי מבחורה, באה מחלום ולא ממציאות. (פלא שאני רוצה לישון כל הזמן )

 

[פלטרון]

הפירוש

קודם כל אני צריך לציין משהו מאוד חשוב - כשהתחלתי לכתוב את הפרשנות שלי לחלום זה התנפח למימדי ענק ( 2500 מילה בקירוב ). כמו-כן, זה מאוד העציב אותי לרמה שכמעט התחלתי לבכות .. אז מכיוון שאת זה כתבתי מחוות מחשבים, ולכן לא היה לי את הקובץ לידי וגם לא ממש התחשק לי לפרוץ בבכי מול כולם, ניסיתי לתמצת את הדברים ( מחדש ) : החלום מתאר בכלליות את הרצון שלי לזרום ולהיות חופשי לעשות דברים שאני למעשה לא מסוגל להם. מכיוון שאני מאמין שיש לי את התכונות המתאימות, רק שמתוך בעייה פסיכולוגית (שמתבטאת בחרדה ) אני אינני מסוגל להוציא את זה החוצה ממני. כמה רמזים שתרמו לי לקו מחשבה הזה - כשדיברתי על סמטה ארוכה וצרה , מסדרון ארוך וצר, בית קטן וצפוף - יש מוטיב שחוזר על עצמו. לדעתי - צר = לחץ, ארוך = קושי. ( כן - גם אני חשבתי בהתחלה על איברי מין ) כמו כן- כתבתי שצפו בי - כמו בחיים אני הרבה פעמים מרגיש "מה אנשים יחשבו". לכן - המקום הוא סמל לחיים שלי. מישהו הציע לי פרס זול, שסירבתי לקבל והעדפתי ברכה. הפרס הזול ("שווי שקל") מסמל את האופי שלי ( שאני לא מעריך את עצמי, ולכן אני רואה את עצמי כ0זול ולא שווה). הברכה מסמלת את האופי שלי שאני לא מצליח לבטא ( הדוגמא הכי טובה .. שרוצה להתחיל עם בחורה אך לא מסוגל. ז"א את הצדדים שהטובים שבי שאני לא מצליח להאמין בהם. אני מודע להם אבל לא מאמין בהם) . בתוך הבית כולם שתקו פרט לאדם שהציע לי את הפרס הזול. האנשים השונים הם צדדים שונים שלי, אך רק אחד מדבר - הצד השולט באישיות שלי . האדם שבירך בסופו של דבר הוא אדם אחר שיצא מאחורי פרגוד.. כי הוא מתחבא , בדיוק כמו הצד שבי שאני לא מצליח לשחרר ולבטא . שאני מחביא אותו. "כאשר הוא סיים, פתחתי את עיניי, והבחורה נכנסה פנימה. כבר ממש נקשרנו...וחזרה להיות לידי" - זה תומך ברעיון שהעליתי. הבחורה נעמדה לצידי רק אחרי שקיבלתי את הברכה מכיוון שהברכה מסמלת את ה"לזרום ולהיות חופשי". מצד שני - אם כל הדמויות שבפנים מתארות אותי, אז גם המקום עצמו צריך לתאר מקום שבו נאספים כל הצדדים השונים שלי באישיות. והמקום עצמו מתאר אותי. לכן כתבתי שהוא היה ... " פנים הבית (שבחלום היה אמור להיות מוזיאון, אבל נראה כמו בית מוזנח בגדה) היה הרבה יותר חשוך מבחוץ". היה אמור להיות כמו מוזיאון .. כי אני מאמין שהייתי צריך להיות אדם מוצלח. מצד שני .. הוא נראה מאוד מוזנח ומאוד חשוך ( הרבה יותר חשוך מבחוץ ) כי כלפי חוץ אני מראה רגשות של שמחה ( חוש הומור ) .. אבל מבפנים אני קודר . חשבתי הרבה .. ועוד כמה פרטים קטנים - היד ששרטה אותי היא סמל להורדת המסיכה ( ולכן רק אחרי זה עמדה לצידי הבחורה ). המצלמה מסמלת את העבר שלי. אני מסרב לעזוב את העבר מאחוריי - אני לא רוצה להשתחרר כי אז זה כמו להודות שכל החיים שלי היו בזבוז. כאשר ראיתי שהבחור פירק את המצלמה ( שהיא לא שווה כבר ) - התחילה הדילמה שלי - לעזוב את המקום בלי הבחורה והפתיחות שקיבלתי , אבל להציל את המצלמה ( אני לא אצטער שבזבזתי את החיים עד כה ). או לוותר על המצלמה , לקבל את הבחורה ( את היכולת לזרום ולהיות חופשי ) .. אבל אז אני מוותר על המצלמה - זה העבר שלי שאני ארגיש שבזבתי אותו כאשר אראה מה יכולתי להיות כל השנים האלו . לגבי הרעיון האחרון אני לא כל-כך בטוח . הבחור שחסם אותי בסוף החלום- זה הצד באישיות שלי שלא נותן לי לצאת החוצה ולהיות חופשי וזורם .

 

[גילה זילברמן]

ברוך הבא לפורום ../images/Emo141.gif

לפנות לטיפול דרך האונברסיטה זו אפשרות. מדובר בשרותי ייעוץ לסטודנט. גובה התשלום לא ידוע לי. אפשרות אחרת לטפול מוזל זה דרך קופת החולים. תלוי בסוג הבטוח הרפואי שיש לך- זה יכול גם להיות בחינם. להתחיל עם כוס יין- נשמע לי לחפש צרות. אתה חדש בפורום וכבר 3 הודעות ארוכות. לוקח זמן לעכל את המידע הרב הזה. בנתיים הרשה לי לאחל לך השתתפות פוריה ומועילה.

 

[פלטרון]

האם לעניות דעתך אני מגזים .. ?

ראשית תודה על ההתייחסות . אנשים אומרים לי "תחכה" , ואני משתגע מזה. למי לחכות .. למה לחכות ?? אני מודה שאני מאמין שגם אם אני לא אעשה כלום, בסוף יהיה משהו. אבל .. השאלה שאני שואל את עצמי האם המצב שלי הוא מצב בריא ? האם העובדה שהגעתי למצב הזה מעידה על בריאות נפשית ? האם המצב עצמו מוסיף לבריאות הנפשית שלי ? ואם יקרה משהו .. האם אני צריך לשוטט 40 שנה במדבר כדי לזכות לקצת נחת ? אני חושב שלא. ולכן עצוב לי מאוד בחיים. בקשר ליין - את לא הראשונה שאומרת לי שזה רעיון רע. ובכל זאת .. לפעמים אני מגיע לשעות הלילה המאוחרות והדבר היחיד שאני חושב הוא - מה הפסדתי כל החיים שלי, ומה אני ממשיך להפסיד אפילו עכשיו. וברגעים האלו, הרעיון היחיד שמלהיב אותי זה "לתפוס ראש".. כאילו אני מפצה בכך על משהו. מדובר על כמויות ממש קטנות, אבל כנראה שבגלל שאף פעם לא שתיתי (ושאני רזה ) זה קורה הרבה יותר מהר מלאנשים אחרים. חבל לי מאוד שהציונים שלי חטפו בומבה רצינית בתקופת המבחנים האחרונה ( כי הייתי על סף דיכאון .. מאוד מצוברח - כל התקופת מבחנים.. ולא הצלחתי לגרום לעצמי להתמקד במבחנים ). רציתי להתקבל לתואר שני + מילגה , והיו לי סיכויים מעולים. עכשיו הם די קטנים..

 

[גילה זילברמן]

../images/Emo63.gif כיוון ש...

כיון שהפורום הזה לא נועד להתיעצות אחד על אחד ולא יכול לשמש תחליף לטיפול אינדווידואלי, זה לא יהיה נכון מצידי להכנס לתגובות של פינג פונג

. אני ממליצה לך להמשיך להשתתף בפורום, לתת למשתתפים האחרים להתוודע אליך ולהגיב אליך. אם לא כרגע, אז בהמשך. לא כל דבר אפשר לזרז ולא כל פתרון מגיע אינסטנט. אני מבינה את התסכול והלחץ- אבל אולי ללמוד לחכות, לסבול תסכול ואי וודאות ולתת לדברים להתפתח בהדרגה, זה חלק מהשינוי שצריך לחול כדי שתוכל להתמודד יותר טוב עם מצבים חברתיים חדשים, ובכלל עם החיים.