זינה הנפיחה הקסומה
New member
איזה טריפ סבבה../images/Emo118.gifרסיסים לריסים
לסגת אחורה עד תחילת כל קפל כנפיים לתוך חלל בית החזה הקשב ברגע מסויים יפול דבר כמו אגם אל תוך אבן רק אז פרוש כנפיים מלא חלל בצלילים התרומם לשמיים עוף אל מול רואה מבין עצמו נקודה מתוכה נפתח מבט חלל מתוכו משתפך מכיש קורע רצף פוסע פנימה אל תוך עולם מענן משייט נקרעים ונותרים רסיסי לבן תלויים פעורים בחלל חסר ייחוס הבזקי לבן בתכלת מתבדלים עד טיפות גשם זולגות בתוך תהום גולשות באש אויר מותך אל תוך מחנק חלל אל תוך עצם לידה באינסוף כל מקום הוא השתקפות מראה של כאן ועד עולם עולם נשפך לתוך כאן קריסה אל תוך סופיות של פשטות וכאב טעם אינסוף מהדהד במבט שדות פרוצים לרוחות משתרעים כאן ועד עולם כנשימה עמוקה של תכלת שמיים אל תוך גוף מט ליפול אל תוך מיכל מסתחרר של דם פועם מתוך אינסוף אל תוך עולם לצד מעיינות שותקים אעמוד אכרע ברך אקשיב למי תהום אאמין רגע עמוק בתוך מערת אבנים טמון כוכב מקור מבט היפתח השהה נשימה גמע מרחבים אחוז מלא חלל הראש בכוכבים צְרח בטפטופי חיים אחרונים אבחנה מובהקת בין דם לאויר נשימה לרוח בשר מורגש לחלל חיצוני צרחת תודעה לרִיק בתוך אבן עצוּר אינסוף כלוּא שיטפון טמוּן עולם גבישים פורצים לחלל עולם משתלחים משנים דמות בזרימה נפתחים לאור קורסים לחול אל מול חתך פעור, קרוע: שמיים מלבן כחול שחור עמוק פועם ברוח מלטף לוחש בקור תהום עמוד אל מול כל שאינך בזמן, בחלל ובשפע קצוות חוט כל שלא בך כעולם, שדה אינסופי וים כל שלא תשיג שקט, עטיפת כל או הבנה כל שמחוצה לך בך המבט מוטה קדימה אל תוך חלל שם, מאבד את עצמו משיל את עורו את הזמן שלו בוקע החוצה מתמזג מיתר הזמן הזה מתכווץ עד אפסות מתמתח עד כל גם פה גם שם פוסע אל תוך חלל אחר נפגש עם נוכחות שמקצב הזמן הממוסגר של היותך אדם מונע מלהכיר אם יום אחד תקרוס תתפורר עד אפר תפגוש מתחת לאבק באדמה או חלון בטון דע על זה אתה עומד בין טפטופי הרגעים השרירותיים מופיעה השיטה נסתרת מאחיזת הבינה או כמיהת הביטחון של הלב תמיד אותו עולם לַנֶצַח אותן מערבולות רצון עז עד כאב לחשוף מאחורי הקיטועים הבזק צורה רסיס חיוך צל חולף שמותירה גלימה של שד פוסע בתוך הגשם
לסגת אחורה עד תחילת כל קפל כנפיים לתוך חלל בית החזה הקשב ברגע מסויים יפול דבר כמו אגם אל תוך אבן רק אז פרוש כנפיים מלא חלל בצלילים התרומם לשמיים עוף אל מול רואה מבין עצמו נקודה מתוכה נפתח מבט חלל מתוכו משתפך מכיש קורע רצף פוסע פנימה אל תוך עולם מענן משייט נקרעים ונותרים רסיסי לבן תלויים פעורים בחלל חסר ייחוס הבזקי לבן בתכלת מתבדלים עד טיפות גשם זולגות בתוך תהום גולשות באש אויר מותך אל תוך מחנק חלל אל תוך עצם לידה באינסוף כל מקום הוא השתקפות מראה של כאן ועד עולם עולם נשפך לתוך כאן קריסה אל תוך סופיות של פשטות וכאב טעם אינסוף מהדהד במבט שדות פרוצים לרוחות משתרעים כאן ועד עולם כנשימה עמוקה של תכלת שמיים אל תוך גוף מט ליפול אל תוך מיכל מסתחרר של דם פועם מתוך אינסוף אל תוך עולם לצד מעיינות שותקים אעמוד אכרע ברך אקשיב למי תהום אאמין רגע עמוק בתוך מערת אבנים טמון כוכב מקור מבט היפתח השהה נשימה גמע מרחבים אחוז מלא חלל הראש בכוכבים צְרח בטפטופי חיים אחרונים אבחנה מובהקת בין דם לאויר נשימה לרוח בשר מורגש לחלל חיצוני צרחת תודעה לרִיק בתוך אבן עצוּר אינסוף כלוּא שיטפון טמוּן עולם גבישים פורצים לחלל עולם משתלחים משנים דמות בזרימה נפתחים לאור קורסים לחול אל מול חתך פעור, קרוע: שמיים מלבן כחול שחור עמוק פועם ברוח מלטף לוחש בקור תהום עמוד אל מול כל שאינך בזמן, בחלל ובשפע קצוות חוט כל שלא בך כעולם, שדה אינסופי וים כל שלא תשיג שקט, עטיפת כל או הבנה כל שמחוצה לך בך המבט מוטה קדימה אל תוך חלל שם, מאבד את עצמו משיל את עורו את הזמן שלו בוקע החוצה מתמזג מיתר הזמן הזה מתכווץ עד אפסות מתמתח עד כל גם פה גם שם פוסע אל תוך חלל אחר נפגש עם נוכחות שמקצב הזמן הממוסגר של היותך אדם מונע מלהכיר אם יום אחד תקרוס תתפורר עד אפר תפגוש מתחת לאבק באדמה או חלון בטון דע על זה אתה עומד בין טפטופי הרגעים השרירותיים מופיעה השיטה נסתרת מאחיזת הבינה או כמיהת הביטחון של הלב תמיד אותו עולם לַנֶצַח אותן מערבולות רצון עז עד כאב לחשוף מאחורי הקיטועים הבזק צורה רסיס חיוך צל חולף שמותירה גלימה של שד פוסע בתוך הגשם