איזה יאוש נתקפתי היום

[ויווש]

איזה יאוש נתקפתי היום

בני בן ה 10 PDD בתפקוד גבוה, מתקשר רגיל, כל החברים שלו בשכונה "רגילים". הם באים אליו והוא אליהם, וכולם מבינים אותו ויודעים איך להתמודד עם ההתנהגויות שלו. היום חלק היו למטה וחלק אצלנו בבית, והחברים דיברו על זה שהם הולכים לאכול פיצה. אחד ביקש מהשני לבוא איתו לאכול פיצה וכך הבגבשה קבוצה של ילדים. הוא גם רצה ללכת אבל ראיתי שאין תגובה מצידם, הלב שלי נקרע באותו רגע, כל כך ריחמתי עליו וכעסתי עליהם, אבל לא אמרתי כלום כי אני מבינה שהם לא חייבים. כי הוא בכל זאת צריך מן השגחה מצידם, והבנתי משהו חשוב שכנראה זה מה שמחכה לי בגיל יותר גדול קצת. מהגיל הזה הם מתחילים ללכת בקבוצה ומי יודע מה יהיה עליו בקטע הזה. אני מקווה שלא הלאתי אותכם בסיפור הזה.

 

[תלמה פינץ]

חיכיתי לתגובה של אחד ההורים לבוגרים

כי עדיין אינני מכירה כיצד ניתן לעזור ולתווך בגילאים אלה אולם נראה לי שזה נהדר שיש לו חברים ואולי שווה לבדוק איך אפשר לעשות איתם פעילויות משותפות יזומות כדי לחזק את המחוייבות שלהם או למצוא אחד מהם שיותר מוכן לתרום ולשלב בינו לבין היתר ולקחת אותו תחת חסותו. כדאי כמובן גם לצ'פר ילד כזה בדרכים הנראות מתאימות לו ולך. החשש מבדידות אצל ילד המחפש חברה נראה לי כואב ומאיים כך ששווה גם להתייעץ עם אנשי מקצוע העובדים עם שילוב בגיל זה כיצד לחזק את יכולותיו של בנך להשתלב.