איזה יאוש!!
שלום לכולם, הרגשתי צורך לשתף אותכם במה שעובר עלי בתקופה האחרונה ולהוציא קצת קיטור לפני שאתפוצץ. כמו בכל שנה גם השנה התחיל המירוץ בסביבות חודש מאי לחיפוש מתאמות שילוב שילוו את בני עם pdd בשנת הלימודים הקרבה ובאה. עד שמצאתי לפני שבועיים שתי בנות יצאה לי הנשמה. בזה לא נגמר העניין, צריך להכשיר אותן, וזה שעות על גבי שעות של הדרכה , סימולציות, עבודה עם הילד שלא תמיד משתף פעולה כי לא בא לו בימים שכול חבריו מבלים את החופשה השנתית לשמש מעין שפן נסיונות. בימים האחרונים אני יותר ויותר נכנסת למצב של יאוש ומתחילה לחשוב אם כל השילוב הזה הוא שווה את כל המשאבים והמחיר שאני וכל בני המשפחה משלמים. אין לי כבר כוח!!! וזה לא רק הילד הקטן בן חמש וחצי שגוזל ממני את כל האנרגיות והסבלנות, זה עוד שני ילדים רגילים בבית שגם הם צריכים אמא, זה הילד הגדול שהוא בן 15.5 בשיא גיל ההתבגרות והוא עובר את זה מאד קשה כנראה בגלל כל מה שקורה בבית סביב הילד הקטן. זאת הבת האמצעית בת 9 שגם בלי כל הבלאגן סובלת מהיותה הסנדויץ ובת יחידה בין שני האחים האגרסיביים. זה העבודה מחוץ לבית עם כל התובענות שבה שאני חייבת להמשיך אותה על מנת לעמוד בנטל הכבד של השילוב היחידני. אני חולמת על יום שהמערכת תקח אחריות, שהיא תהיה זאת שתחפש, ותספק את מתאמות השילוב המתאימות לכל ילד משולב, שהיא תספק את ההדרכה המקצועית המתאימה לכל הצוות המשלב, שהיא תתן את התנאים הכלכליים והסוציאליים שמגיעים למתאמי השילוב שלא תמיד אני יכולה לתת אותם, שהיא תעשה את כל התיאומים בין כל הגורמים במקומי. אבל כנראה שהיום הזה עוד מאד מאד רחוק ואם בכלל זה יגיע. כנראה שמה ששבר אותי היום זה ההרצאה ששמעתי במסגרת ימי ההערכות במקום עבודתי: הגיע לשם פסיכולוג קליני שהוא היועץ של הסתדרות המורים ובין היתר הוא גם זרק מילה או שתיים בגנות השילוב וחוסר אמונו המוחלט בשילוב של ילדים עם צרכים מיוחדים במסגרות חינוך רגילות בטענה שילדים אלה זקוקים ללמידה יחידנית ופרטנית והם לא יסתדרו בחינוך רגיל. אני כמובן ישר קפצתי כמי שנחש הכיש אותו אך לא הגבתי בפורום של ההרצאה. בסוף ההרצאה ניגשתי אליו והבהרתי את עמדתי והתנגדותי על כל מה שהוא אמר לגבי שילוב, כמובן שהוא היה נבוך והתקפל ואמר שהוא התכוון שבתנאים היום אין אפשרות לשלב, אבל את הנזק שלו הוא כבר עשה. ואז ישבתי וחשבתי לעצמי שאם מומחה מפורסם כזה מגיע לחדרי מורים בבתי ספר וזורק את הערותיו, ודבריו נבלעים בשקיקה היות והוא ניחן בכריזמה ויכולת שכנוע, איך אני כאמא יכולה לבוא למערכת ולבקש פתיחות, קבלה ושיתוף פעולה מצד המערכת, זהו זה חברה, אני מבקשת סליחה אם ההודעה היא ארוכה אך לא יכולתי להתאפק.
שלום לכולם, הרגשתי צורך לשתף אותכם במה שעובר עלי בתקופה האחרונה ולהוציא קצת קיטור לפני שאתפוצץ. כמו בכל שנה גם השנה התחיל המירוץ בסביבות חודש מאי לחיפוש מתאמות שילוב שילוו את בני עם pdd בשנת הלימודים הקרבה ובאה. עד שמצאתי לפני שבועיים שתי בנות יצאה לי הנשמה. בזה לא נגמר העניין, צריך להכשיר אותן, וזה שעות על גבי שעות של הדרכה , סימולציות, עבודה עם הילד שלא תמיד משתף פעולה כי לא בא לו בימים שכול חבריו מבלים את החופשה השנתית לשמש מעין שפן נסיונות. בימים האחרונים אני יותר ויותר נכנסת למצב של יאוש ומתחילה לחשוב אם כל השילוב הזה הוא שווה את כל המשאבים והמחיר שאני וכל בני המשפחה משלמים. אין לי כבר כוח!!! וזה לא רק הילד הקטן בן חמש וחצי שגוזל ממני את כל האנרגיות והסבלנות, זה עוד שני ילדים רגילים בבית שגם הם צריכים אמא, זה הילד הגדול שהוא בן 15.5 בשיא גיל ההתבגרות והוא עובר את זה מאד קשה כנראה בגלל כל מה שקורה בבית סביב הילד הקטן. זאת הבת האמצעית בת 9 שגם בלי כל הבלאגן סובלת מהיותה הסנדויץ ובת יחידה בין שני האחים האגרסיביים. זה העבודה מחוץ לבית עם כל התובענות שבה שאני חייבת להמשיך אותה על מנת לעמוד בנטל הכבד של השילוב היחידני. אני חולמת על יום שהמערכת תקח אחריות, שהיא תהיה זאת שתחפש, ותספק את מתאמות השילוב המתאימות לכל ילד משולב, שהיא תספק את ההדרכה המקצועית המתאימה לכל הצוות המשלב, שהיא תתן את התנאים הכלכליים והסוציאליים שמגיעים למתאמי השילוב שלא תמיד אני יכולה לתת אותם, שהיא תעשה את כל התיאומים בין כל הגורמים במקומי. אבל כנראה שהיום הזה עוד מאד מאד רחוק ואם בכלל זה יגיע. כנראה שמה ששבר אותי היום זה ההרצאה ששמעתי במסגרת ימי ההערכות במקום עבודתי: הגיע לשם פסיכולוג קליני שהוא היועץ של הסתדרות המורים ובין היתר הוא גם זרק מילה או שתיים בגנות השילוב וחוסר אמונו המוחלט בשילוב של ילדים עם צרכים מיוחדים במסגרות חינוך רגילות בטענה שילדים אלה זקוקים ללמידה יחידנית ופרטנית והם לא יסתדרו בחינוך רגיל. אני כמובן ישר קפצתי כמי שנחש הכיש אותו אך לא הגבתי בפורום של ההרצאה. בסוף ההרצאה ניגשתי אליו והבהרתי את עמדתי והתנגדותי על כל מה שהוא אמר לגבי שילוב, כמובן שהוא היה נבוך והתקפל ואמר שהוא התכוון שבתנאים היום אין אפשרות לשלב, אבל את הנזק שלו הוא כבר עשה. ואז ישבתי וחשבתי לעצמי שאם מומחה מפורסם כזה מגיע לחדרי מורים בבתי ספר וזורק את הערותיו, ודבריו נבלעים בשקיקה היות והוא ניחן בכריזמה ויכולת שכנוע, איך אני כאמא יכולה לבוא למערכת ולבקש פתיחות, קבלה ושיתוף פעולה מצד המערכת, זהו זה חברה, אני מבקשת סליחה אם ההודעה היא ארוכה אך לא יכולתי להתאפק.