איזה יום - אוף

איזה יום - אוף ../images/Emo5.gif

זה התחיל משתי ילדות בבוקר עליזות ומאושרת שאחת שברה את המיטה שלה (מיטת קומותיים - הלך הסולם וכל החיבור אליו והיה צריך להפריד את המיטות ולהפוך את המיטת קומותיים למיטה נפרדת לכל ילדה) - בוצע. המשיך באיך לעזאזל מסדרים את החדר (הפיצפון שגם ככה נראה נורא עם מיטת קומותיים) לשתי ילדות והוחלט ברוב דעות - 95 אחוז שאנחנו מתחלפים. הילדות עוברות אלינו (ואז לא יהיה צורך לנייד את עמית מחדר העבודה) ואנחנו לחדר שלהם, כולל החלפת ארונות וכל מה שיש באמצע. מסתבר שחדר השינה של ההורים הוא באמת ענק (רק 40 ס"מ מפרידים בינו לבין חדר הילדים הקודם אבל כנראה שזה מאד משמעותי והוא גם רחב ב-25 ס"מ יותר). בקיצור נכנסו שם 3 מיטות ואנחנו עברנו עם המיטה שלנו אליהם. מי נטל במלאכה הרבה כמובן אני. אני עייפה, מרוגזת על הקטע של החלפת החדרים שנפל עלינו פתאום והחלפת ארונות וכל המשתמע מכך. אוף אוף אוף. וזה רק חלקית - אחרי החג מצפה לי העבודה האמיתית לגמור את הארונות להעביר רהיטים אחרונים בין החדרים. ממש מרגיז - הם לא יכלו לשבור את המיטה ברגע יותר מתאים מזה. וכמובן שגם לא סיימתי לארוז לקראת הנסיעה מחר, ולאפרת רופא שיניים. דפנה מסרבת לאכול מוצקים במופגן היום וחיה על הציצי וזה גם משבש לי את סדר היום וגם את הסידורים האחרונים שצריך לעשות. ממש מרגיז.
 
ואיך תהני מהחופש אם לא יוציאו לך את

המיץ?
אלו חוקי מרפי
כל מה שלא רוצים שיקרה, כל מה שלא שיערנו בנפשנו שיקרה - קורה בזמן הכי לא מתאים. כל שנותר לי לאחל לך, חוץ מחג שמח, הוא - שתהני עד מאוד בחופשה, ושתחזרי בכוחות מחודשים. סיגל של שגיא
 
למעלה