איזה יום עצמאות קשה

[דורית ובניה]

איזה יום עצמאות קשה

לאחר התלבטויות החלטנו להתאסף מספר חברים בבית שלי ולעשות ארוחה טובה. פיקניק בחיק הטבע לא בא בחשבון מבחינתי, והזוג היחיד מבינינו שגר בבית פרטי גר ביישוב הגובל ברשות הפלסטינית ולא בא לחלקנו לנסוע לשם (נראה לי שהזוג ההוא קצת נעלב שלא מוכנים לבוא אליו הביתה , באמת לא נעים). אני כנראה אמנע מילדי גם את ההשתתפות בבמות בידור כי זה קצת מפחיד אותי (נקווה שנראה את הזיקוקים מחלון הבית). לפעמים אני חושבת על הילדות הנהדרת שהיתה לי עם טיולים בכל חג, טיולי בי"ס , צופים , מחנות קיץ וכו´ ואני כל כך רוצה שזו תהיה גם הילדות של הילדים שלי. אולי עד שהם יגדלו המצב ישתנה (כיום אני יודעת שאין טיולי בי"ס ובטח שלא טיולים של תנועות נוער). טוב, סליחה על הדכאון על הבוקר...

 

[לימור של עמית]

זו המציאות שלנו - דורית..ואכן קשה../images/Emo4.gif

 

[סיגל של שגיא]

../images/Emo104.gif במלחמה כמו במלחה../images/Emo7.gif

בואי נשווה אם הילדות שלי לילדות של הורי. אותי הסיעו לכל מקום מחשש לאנסים. הורי הלכו ברגל, לעיתים יחפים, בין פרדסים ושדות פרחים, ללא בינינים מרובים. אני שיחקתי בגן השעשועים התחום מתחת לבית. הורי שיחקו בכל מקום-גן השעשועים שלהם היה ע-נ-ק! אבי שיחק עם פרות, תרנגולים, סוסים, עיזים, חמורים - כי זה מה שהיה בחצר הבית. אני ראיתי את כל החיות הללו מאחורי גדר-במושב, בקיבוץ. יש הרבה הבדלים, אבל אין מה לעשות. הקידמה מביאה איתה הרבה רוע. אני הולכת לטייל וכבר מכירה את המאבטחים שבפתח החנויות, בתי-הקפה ואפילו בית הספר לריקודים סלוניים שיש ברמת-השרון...(הוא עמד שם כמו מאבטח בטרמינל של אל-על...עם העוזון בהצלב

). יותר משזה מפחיד, זה עצוב. גם אנחנו נבלה בסולידיות את יום העצמאות. אין חגיגות ברמת-השרון, אבל כך זה בזמן מלחמה. ואת יום העצמאות נבלה בחצר ביתם של חברים.

 

[שירי ל]

אני אופטימית ../images/Emo13.gif

אני לא חושבת שזו תהיה הילדות של הילדים שלנו. אני עדיין רואה ב"מצב" עניין זמני ובטוחה שצריך לחכות רק עוד קצת והכל יהיה טוב

ולגבי יום עצמאות- לדעתי את עושה בשכל. עם כל הצער בעניין- better safe than sorry

 

[אמא של ע,ק,ת]

לנו יש מסורת משפחתית ביום ה../images/Emo104.gif

מכיוון שאיננו אוהבים להתחכך בכל עם ישראל ואשתו וגם בגלל שהדוד האהוב עלי גר בדרום המאוד רחוק ואני בצפון והורי בצפון הרחוק ובדר"כ בחגים לא אוהבים לנסוע כ"כ הרבה אז קבוע ביום העצמאות כולם באים אלי לבילוי משפחתי וארוחה על האש. האמת? כל השנה אני מחכה למפגש הזה. הכנסנו את זה ללוח השנה וזה ממש מפגש "קדוש". שתבינו, מדובר במשהו כמו 20 איש שכל אחד גר באזור אחר בארץ (מהקצה אל הקצה וגם באמצע) ולאסוף את כולם זה לא פשוט. מקווה שגם לכם יהיה יום עצמאות נחמד עם המשפחה או עם חברים. ועוד מקווה - שכל חיילנו יחזרו הביתה בשלום

ומהר

.

 

[jole]

לגבי הילדות אני מסכימה מאד ../images/Emo104.gif

גם אני מקווה שמהר מאד נחזור לימים של לקום בבוקר והדבר היחיד שיהיה צריך לחשוב עליו זה לאן רוצים לנסוע והדאגה היחידה תהיה אם לקחנו מספיק אוכל. עם כל האופטימיות שלי אני לצערי לא רואה את זה קורה בעתיד הקרוב מאד, אבל אם נפסיק לקוות מה נשאר לנו?? ספציפית לגבי יום העצמאות אף פעם לא אהבתי להסתובב בבמות ולצאת לרחובות עם ים של אנשים אז פה אין לי הרבה שינוי. מאחלת לכולנו ימים יפים ושקטים יותר ומקווה שכל הסערה סביבנו תירגע ואז נוכל גם אנחנו, כל פורום הורים , להיפגש.