איזה יום קשה../images/Emo14.gif
לא יודעת מאיפה להתחיל.... בבוקר היתה לבת הקטנה יום הולדת בגן-בלי הורים. אז אתמול עשיתי סבב חנויות, וקניתי את כל הממתקים לפי הרשימה....ומצאתי פרסים יפים ומתנות לגן, ואפילו הכנתי עוגת שוקולד בעצמי-אחרי 9 שנים... שלא עשיתי עוגה כזאת-כי פישלתי בעבר, והיתה לי טראומה נוראית... אז היום היה התיקון....ובכל זאת היתה לי איזו הרגשה מוזרה שמשהו היום לא יהיה בסדר. והאבא של הקטנה מנדנד ומציק לי כבר כמה ימים ברציפות, ואני לא רוצה ולא מוכנה לשמוע ממנו, כי הוא בלתי נסבל....בהתנהגות, בשקרים.....לא נכנסת זה עכשיו...ומציק לנו נורא. בשבוע שעבר קילל אותי בטלפון שיקרה לי אסון נוראי בגלל שאני לא מוכנה להיות איתו ולדבר איתו-כאילו שאני חייבת לו משהו..... אז יום ההולדת עבר בסדר, ומהצהריים היתה לי הרגשה לא טובה, ואז כשהגעתי הביתה עם הקטנה, נכנסה אלינו השכנה, ולא שמתי לב לקטנה, והיא לקחת את האוגרים והכניסה לתוך נרתיק קטן ושקוף...וסגרה את הריצ'רץ'...והאוגרת הקטנה מתה....אין לי מושג כמה זמן הם היו שם בפנים-אבל האוגר לא מת...לא ידעתי מה לעשות-איך להציל, אם זה בכלל אפשרי.... אז בסוף לקחתי את האוגרת בקופסא וירדנו ביחד למגרש ליד הבית וחפרתי בור, וקברנו את האוגרת הקטנה. וזה עשה לי רעעעעע על הנשמה בגלל שזה התלבש לי על שני סיפורים נורא קשים מהעבר הרחוק שלי.וזה כואב. האחד-שכשאני הייתי קטנה, אולי בגילה של הקטנה שלי-גם אני "הרגתי" שני גורי חתולים בשוגג, כי שיחקתי איתם והכנסתי לתוך עגלת הקניות של סבתא שלי, ואז כנראה שהאמא שלהם נטשה...כי נגעתי בהם..והם מתו-והיה לי שנים יסורי מצפון ורגשות אשמה מאד כבדים.... והשני-שקשור ליום ההולדת-שהיה לנו מקרה במשפחה שביום ההולדת של אבי, הודיעו לנו שהבן דוד שלי נהרג בתאונת דרכים.... שוב-להבדיל-יום הולדת ומוות באותו היום. אז נכון שהיום זה לא התאריך האמיתי....והקדימו בהרבה ימים, כי הגננת יוצאת עוד מעט לחופשה-אבל בכ"ז-התחושה.... וזה כואב.... ובנוסף-האבא של הקטנה-שלא מרפה...ממש מתנהג כמו בן אדם חולה..וזה קשה... לגבי האוגר שנשאר-התחושה שלי היתה למסור אותו מיד לאיש מהבריכה, כדי שחלילה לא ימות גם הוא-אני לא יכולה לעמוד בזה שוב..... למעשה לא ממש רציתי להכניס חיות הביתה-כי הרגשתי שזה עדיין מוקדם-ואמרי לעצמי-נעשה נסיון..והנה -הנסיון נכשל.ולא רק בגלל הקטע של המוות-שהיא לא הקשיבה לי, אלא לא הקשיבה בעוד דברים..... אז אולי זה יהיה לא בסדר מצידי למסור את האוגר עכשיו, אבל כנראה שלא תהיה לי ברירה-כי להשאיר אותו לבד בכלוב-אני לא רוצה. תודה על ההקשבה. ובבקשה לא לברך פה ברכות יום הולדת כי זה ממש לא היום....ולא התאריך
לא יודעת מאיפה להתחיל.... בבוקר היתה לבת הקטנה יום הולדת בגן-בלי הורים. אז אתמול עשיתי סבב חנויות, וקניתי את כל הממתקים לפי הרשימה....ומצאתי פרסים יפים ומתנות לגן, ואפילו הכנתי עוגת שוקולד בעצמי-אחרי 9 שנים... שלא עשיתי עוגה כזאת-כי פישלתי בעבר, והיתה לי טראומה נוראית... אז היום היה התיקון....ובכל זאת היתה לי איזו הרגשה מוזרה שמשהו היום לא יהיה בסדר. והאבא של הקטנה מנדנד ומציק לי כבר כמה ימים ברציפות, ואני לא רוצה ולא מוכנה לשמוע ממנו, כי הוא בלתי נסבל....בהתנהגות, בשקרים.....לא נכנסת זה עכשיו...ומציק לנו נורא. בשבוע שעבר קילל אותי בטלפון שיקרה לי אסון נוראי בגלל שאני לא מוכנה להיות איתו ולדבר איתו-כאילו שאני חייבת לו משהו..... אז יום ההולדת עבר בסדר, ומהצהריים היתה לי הרגשה לא טובה, ואז כשהגעתי הביתה עם הקטנה, נכנסה אלינו השכנה, ולא שמתי לב לקטנה, והיא לקחת את האוגרים והכניסה לתוך נרתיק קטן ושקוף...וסגרה את הריצ'רץ'...והאוגרת הקטנה מתה....אין לי מושג כמה זמן הם היו שם בפנים-אבל האוגר לא מת...לא ידעתי מה לעשות-איך להציל, אם זה בכלל אפשרי.... אז בסוף לקחתי את האוגרת בקופסא וירדנו ביחד למגרש ליד הבית וחפרתי בור, וקברנו את האוגרת הקטנה. וזה עשה לי רעעעעע על הנשמה בגלל שזה התלבש לי על שני סיפורים נורא קשים מהעבר הרחוק שלי.וזה כואב. האחד-שכשאני הייתי קטנה, אולי בגילה של הקטנה שלי-גם אני "הרגתי" שני גורי חתולים בשוגג, כי שיחקתי איתם והכנסתי לתוך עגלת הקניות של סבתא שלי, ואז כנראה שהאמא שלהם נטשה...כי נגעתי בהם..והם מתו-והיה לי שנים יסורי מצפון ורגשות אשמה מאד כבדים.... והשני-שקשור ליום ההולדת-שהיה לנו מקרה במשפחה שביום ההולדת של אבי, הודיעו לנו שהבן דוד שלי נהרג בתאונת דרכים.... שוב-להבדיל-יום הולדת ומוות באותו היום. אז נכון שהיום זה לא התאריך האמיתי....והקדימו בהרבה ימים, כי הגננת יוצאת עוד מעט לחופשה-אבל בכ"ז-התחושה.... וזה כואב.... ובנוסף-האבא של הקטנה-שלא מרפה...ממש מתנהג כמו בן אדם חולה..וזה קשה... לגבי האוגר שנשאר-התחושה שלי היתה למסור אותו מיד לאיש מהבריכה, כדי שחלילה לא ימות גם הוא-אני לא יכולה לעמוד בזה שוב..... למעשה לא ממש רציתי להכניס חיות הביתה-כי הרגשתי שזה עדיין מוקדם-ואמרי לעצמי-נעשה נסיון..והנה -הנסיון נכשל.ולא רק בגלל הקטע של המוות-שהיא לא הקשיבה לי, אלא לא הקשיבה בעוד דברים..... אז אולי זה יהיה לא בסדר מצידי למסור את האוגר עכשיו, אבל כנראה שלא תהיה לי ברירה-כי להשאיר אותו לבד בכלוב-אני לא רוצה. תודה על ההקשבה. ובבקשה לא לברך פה ברכות יום הולדת כי זה ממש לא היום....ולא התאריך
