איזה יום....../images/Emo178.gif
בבוקר באתי לסבתא... הפיליפינית נתנה לה את התה המשלשל שגרם לה להיות ישנונית ותשושה, ובנוסף לכך לא ישנה כמעט אתמול. כל הזמן דיברה לכן היתה היום נורא עייפה. לקראת הצהריים אני ישבתי בסלון. פתאום אני שומעת אנחות מפיה "איי איי" נגשתי מיד וקראתי לפיליפיניץ. היא הגיע במהרה ואז הרחנו גם ריח חזק מאוד של קקי. ניסינו להקים אותה למקלחת ולקח לנו שעה עד שהיא הצליחה לקום. רק כל הזמן צועקת: "לא! לא! עזבו אותי! אין לי כוח!"הגענו למקלחת. ניסינו להושיב אותה בשירותים אך היא נכנסה לתוך הטוש ועמדה שם. בעודנו (אני והפיליפינית) מנסות להוריד ממנה את התחתונים המלוכלכות, הכל ברח פתאום החוצה, לריצפה. הקקי ממשיך לנזול על הריצפה כאילו היה זה ברז שנפתח ואי אפשר לסגור אותו. סבתא עומדת שם בתוך הטוש ומסביבה ערימה של קקי, אך לא מוכנה להוריד את הנעלי בית והתחתונים. במאמצים רבים הצלחנו להוריד לה את נעלי הבית שהיו גם הן מרוחות בקקי. והיא, עומדת שם, ומסתכלת עלינו במבט של חוסר אונים. עם עיניים דומעות. ולאחר מכן צועקת: "עזבו אותי! אני רוצה הביתה ללכת לישון! אין לי כח לעמוד!". אנחנו מנסות במאמצים רבים להוריד ממנה את התחנונים המלוכלכים, בעודה מתחילה להתפלש בקקי ולגעת בו. פשוט מזעזע. קילחנו אותה, והצלחנו במאמצים רבים לשים לה חיתול, ולהלבישה בשמלה נקייה. לאחר מכן לקחנו אותה שתשכב בכורסא שלה בסלון. היא בשום פנים ואופן לא הסכימה.... רק צעקה: "עזבו אותי! די! די! אני רוצה לישון!" והתחילה להרביץ לי ולפליפינית. היא התחילה ללכת, וכששאלנו אותה לאן רוצה ללכת, ענתה "שייקח אותי!!!" לבסוף הצלחנו להושיבה בספא והיא נרדמה.... היה כה מזעזע ועצוב לראותה...
בבוקר באתי לסבתא... הפיליפינית נתנה לה את התה המשלשל שגרם לה להיות ישנונית ותשושה, ובנוסף לכך לא ישנה כמעט אתמול. כל הזמן דיברה לכן היתה היום נורא עייפה. לקראת הצהריים אני ישבתי בסלון. פתאום אני שומעת אנחות מפיה "איי איי" נגשתי מיד וקראתי לפיליפיניץ. היא הגיע במהרה ואז הרחנו גם ריח חזק מאוד של קקי. ניסינו להקים אותה למקלחת ולקח לנו שעה עד שהיא הצליחה לקום. רק כל הזמן צועקת: "לא! לא! עזבו אותי! אין לי כוח!"הגענו למקלחת. ניסינו להושיב אותה בשירותים אך היא נכנסה לתוך הטוש ועמדה שם. בעודנו (אני והפיליפינית) מנסות להוריד ממנה את התחתונים המלוכלכות, הכל ברח פתאום החוצה, לריצפה. הקקי ממשיך לנזול על הריצפה כאילו היה זה ברז שנפתח ואי אפשר לסגור אותו. סבתא עומדת שם בתוך הטוש ומסביבה ערימה של קקי, אך לא מוכנה להוריד את הנעלי בית והתחתונים. במאמצים רבים הצלחנו להוריד לה את נעלי הבית שהיו גם הן מרוחות בקקי. והיא, עומדת שם, ומסתכלת עלינו במבט של חוסר אונים. עם עיניים דומעות. ולאחר מכן צועקת: "עזבו אותי! אני רוצה הביתה ללכת לישון! אין לי כח לעמוד!". אנחנו מנסות במאמצים רבים להוריד ממנה את התחנונים המלוכלכים, בעודה מתחילה להתפלש בקקי ולגעת בו. פשוט מזעזע. קילחנו אותה, והצלחנו במאמצים רבים לשים לה חיתול, ולהלבישה בשמלה נקייה. לאחר מכן לקחנו אותה שתשכב בכורסא שלה בסלון. היא בשום פנים ואופן לא הסכימה.... רק צעקה: "עזבו אותי! די! די! אני רוצה לישון!" והתחילה להרביץ לי ולפליפינית. היא התחילה ללכת, וכששאלנו אותה לאן רוצה ללכת, ענתה "שייקח אותי!!!" לבסוף הצלחנו להושיבה בספא והיא נרדמה.... היה כה מזעזע ועצוב לראותה...
