איזה יומיים מסריחים...
אתמול כמעט גנבו לי את הכלבה... כן, כן, את הכלבה שלי. משהו אשכרא חשב לנכס לעצמו את הסחבה הזאת... אני עושה סוג של בייביסיטר לחברה שלי ולכלבה שלה, כי היא במעבר בין דירות. הבעיה המרכזית היא, שהכלבה שלה היא גורת כנעני, גדולה ובעייתית במיוחד, שלא נותנת לקטנה שלי לנשום/לאכול/להיות עלי. ופיפי סובלת בשקט... ועושה לי פרצוף פולני במיוחד של "אל תדאגי לי, אני אנוח בקבר"... אקיצר, אתמול, אחרי כמה ימים עם הכלבה השניה, אני וחברתי ושתי הכלבות ישבנו בפאב, פתאום הפיפי נעלמה לזמן חשוד. וזה הרי לא קורה, היא כל הזמן סביבה שלי, הלכתי לחפש אותה, כבר ממש דאגתי, אני מגיעה לרחוב, אני תופסת בחור על טוסטוס, יושב עליו, יד אחת על הכידון, יש שנייה מחזיקה סחבה בהלם קרב, קפואה יותר מהרגיל (היא תמיד קופאת כשמחזיקים אותה על הידיים, בטח זרים ) "מה? זה כלב שלך? היא אכלה פה על הכביש כמעט נדרסה וחשבתי שהיא עזובה אז חשבתי לקחת אותה, יש לך מזל שהגעת, עוד שנייה באתי לצאת..." מההלם לא ידעתי בכלל איך להגיב, רק לקחתי אותה ושמעתי אותו אומר לי איזו אמא רעה אני וכו', מבלי לחשוב שהאידיוט הזה, אם באמת היה כ"כ דואג לכלבה, היה מחפש קצת אנשים בסביבה, נכנס לקיוסק, בודק בפאב הקרוב לפני שהוא מחליט על דעת עצמו לקחת כלבה שהוא לא מכיר לסיבוב על הטוסטוס שלו... ולחשוב ששניה ושהייתי מחכה או לא מגיעה בזמן הוא היה לוקח אותה... מפחיד. והיום נתקע לי האוטו באמצע רוקח. ב9 ומשהו בערב. עכשיו אני בבית. אחרי ששגריר כביכול עושים את המיטב - אחרי שהוא התעסק לי שעה ברכב, אחרי שחיכיתי לו שעה פלוס וכו'... שמים את האוטו ליד המוסך (נורא כיף לראות מוסך סגור, ואפשר לדעת מה ההגיון בלשים את האוטו במוסך בלילה? כהמוסך סגור? איך זה בדיוק עוזר לי?...) מעצבן את הלייף.
אתמול כמעט גנבו לי את הכלבה... כן, כן, את הכלבה שלי. משהו אשכרא חשב לנכס לעצמו את הסחבה הזאת... אני עושה סוג של בייביסיטר לחברה שלי ולכלבה שלה, כי היא במעבר בין דירות. הבעיה המרכזית היא, שהכלבה שלה היא גורת כנעני, גדולה ובעייתית במיוחד, שלא נותנת לקטנה שלי לנשום/לאכול/להיות עלי. ופיפי סובלת בשקט... ועושה לי פרצוף פולני במיוחד של "אל תדאגי לי, אני אנוח בקבר"... אקיצר, אתמול, אחרי כמה ימים עם הכלבה השניה, אני וחברתי ושתי הכלבות ישבנו בפאב, פתאום הפיפי נעלמה לזמן חשוד. וזה הרי לא קורה, היא כל הזמן סביבה שלי, הלכתי לחפש אותה, כבר ממש דאגתי, אני מגיעה לרחוב, אני תופסת בחור על טוסטוס, יושב עליו, יד אחת על הכידון, יש שנייה מחזיקה סחבה בהלם קרב, קפואה יותר מהרגיל (היא תמיד קופאת כשמחזיקים אותה על הידיים, בטח זרים ) "מה? זה כלב שלך? היא אכלה פה על הכביש כמעט נדרסה וחשבתי שהיא עזובה אז חשבתי לקחת אותה, יש לך מזל שהגעת, עוד שנייה באתי לצאת..." מההלם לא ידעתי בכלל איך להגיב, רק לקחתי אותה ושמעתי אותו אומר לי איזו אמא רעה אני וכו', מבלי לחשוב שהאידיוט הזה, אם באמת היה כ"כ דואג לכלבה, היה מחפש קצת אנשים בסביבה, נכנס לקיוסק, בודק בפאב הקרוב לפני שהוא מחליט על דעת עצמו לקחת כלבה שהוא לא מכיר לסיבוב על הטוסטוס שלו... ולחשוב ששניה ושהייתי מחכה או לא מגיעה בזמן הוא היה לוקח אותה... מפחיד. והיום נתקע לי האוטו באמצע רוקח. ב9 ומשהו בערב. עכשיו אני בבית. אחרי ששגריר כביכול עושים את המיטב - אחרי שהוא התעסק לי שעה ברכב, אחרי שחיכיתי לו שעה פלוס וכו'... שמים את האוטו ליד המוסך (נורא כיף לראות מוסך סגור, ואפשר לדעת מה ההגיון בלשים את האוטו במוסך בלילה? כהמוסך סגור? איך זה בדיוק עוזר לי?...) מעצבן את הלייף.
