אני , בכל מקרה, מעדיף את הכישורים
הללו של פרץ במשרד הבטחון, מאשר במשרד האוצר. שם בעצם הוא היה לפחות מול ארגוני העובדים מייצג את הצד השני ולא את צד האוצר. במשרד הבטחון, לפחות הכישורים הללו, ישמשו באמת את משרד הבטחון ולא יפעלו כנגדו (כפי שהיה אולי קורה באוצר). יהיה מעניין במיוחד לראות את הנושא ונותן פרץ אל מול משרד האוצר כאשר זה ידרוש קיצוץ בתקציב הבטחון, על מנת לקיים את דרישותיו של......עמיר פרץ יו"ר מפלגת העבודה. פרץ השיג הישגים רבים במו"N הקואליציוני, אבל מינויו לתפקיד שר הבטחון היא מלכודת אישית לא קטנה. מבחינה זו, אולמרט עשה צעד בהחלט נבון. לפרץ לא תהיה השפעה כזו מכרעת שתפגע בנושאים הבטחוניים עצמם (אלה ממילא מוכרעים בפורומים רחבים יותר ועם דומיננטיות לראש הממשלה וגם לעמדות של אנשי המקצוע יש השפעה רבה), לכן לדעתי בתחום הבטחוני אין מה לחשוש מפרץ. אין סיבה להאמין שמדיניותו תהיה שונה מהותית מזו של מופז. אבל כשר בטחון יעמוד בפני פרץ אתגר כלכלי-חברתי לא פשוט וזה מבחנו הגדול.